הלכות לספרדים ע"פ רבנים אשכנזיים ולהיפך| דף 2 | פורום אוצר התורה הלכות לספרדים ע"פ רבנים אשכנזיים ולהיפך| דף 2 | פורום אוצר התורה

הלכות לספרדים ע"פ רבנים אשכנזיים ולהיפך

תפיסה מצומצמת, שגויה ומזויפת - שלי שלי שלך שלך.. פסיקת הלכה לא תלויה בבית חולים ליולדות בליטא פולין תימן ומרוקו..
היכן שהפסק תלוי בסברא ושיקול דעת אין שום סיבה להטיית המוצא..
היכן שהפסק תלוי בדעות האחרונים אין שום סיבה להטיית המוצא..
היכן שאינו סותר למנהג או למסורת אין שום סיבה להטיית המוצא..
היכן שאין הכרעה ברורה אין שום סיבה להטיית המוצא..

יהודי בן תורה שניגש לברר הלכה, וכי יש מקום לתת עדיפות ולהטות דבר ה' השוכן מעל המקום - בגלל המוצא...? מוזר.
 
נדיב לב אמר:
תפיסה מצומצמת, שגויה ומזויפת - שלי שלי שלך שלך.. פסיקת הלכה לא תלויה בבית חולים ליולדות בליטא פולין תימן ומרוקו..
היכן שהפסק תלוי בסברא ושיקול דעת אין שום סיבה להטיית המוצא..
היכן שהפסק תלוי בדעות האחרונים אין שום סיבה להטיית המוצא..
היכן שאינו סותר למנהג או למסורת אין שום סיבה להטיית המוצא..
היכן שאין הכרעה ברורה אין שום סיבה להטיית המוצא..

יהודי בן תורה שניגש לברר הלכה, וכי יש מקום לתת עדיפות ולהטות דבר ה' השוכן מעל המקום - בגלל המוצא...? מוזר.
לחץ כדי להרחיב...
טקסט יפה, מה שכן תורתנו הקדושה חולקת על כבודו
 
אעתיק מה שכתבתי במכתב לחכם א':
מ"ש כת"ר שאין לספרדים שום מעלה בפוסק ספרדי על פני פוסק אשכנזי ואין התורה תלויה בעדות ח"ו. ודאי בעיקרון דבריו ברורים, [ואינני יודע איפה ראה בדברי מרן הגר"ע יוסף היפך זה]. ומצאתי שכך כתב הסבא קדישא מהרש"א אלפדארי ז"ל בתשובותיו (ח"ב סי' י"ט עמ' קע"ב) וז"ל, "ומעלת החכם ר' ישמעאל ה"י תפש מדבריו לעמוד ברזל, ולא חשש לכמה וכמה עמודי עולם, וכתב שאנחנו תחת כפות רגלי חכמי הספרדים, דנראה רבני האשכנזים לאין דמו בעיניו ח"ו, דלא נאמר כן כי אם דוקא בדבר שאין בו שום נדנוד איסור כלל, כי אם רק מנהגא בעלמא אבל מדינא שרי אפילו לכתחילה, אבל מאי דס"ל דאסור מדינא ומה גם במידי דערוה ואשת איש, בודאי דליכא הבדל והפרש כלל, וכל שכן שלא לחוש לגדולים כאלו המפורסמים מאריות גברו". עכ"ל. וכן ראיתי פעם בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל לגבי פתיחת בקבוקים בשבת (כמדומה במכתב מהג"ר גדעון בן משה שליט"א שנדפס בקובץ אור תורה, וכעת לא מצאתי). והאמת שנקודה זו אינה נוגעת רק לספרדים, שגם אצל האשכנזים בדר"כ מתעלמים מפסקי גדולי הפוסקים הספרדים, [דוגמת הגר"ע יוסף, הגר"ע הדאיה, הגר"י מוצפי, הגר"מ לוי, הגר"ש משאש, הגר"מ אליהו, ויבל"ח הגר"מ מאזוז, הגר"ש עמאר, הגר"י יוסף, הגרב"צ מוצפי, וכו'. ויש לציין שבהסכמת הג"ר ברוך בער לשו"ת ישכיל עבדי (ח"ג) כתב עליו שבחים מופלגים שלא כתב על אף א' אחר, ע"ש].
אמנם, יש להעיר שלפעמים יש חילוקים בין העדות בנוגע להמשקל שנותנים לכל א'. ולדוגמא, אצל המשנ"ב דברי הגר"א מכריעים נגד הרבה פוסקים, וכמדומה שהוא מכריע כמותו כל מקום שאינו דעת יחיד ממש, ואילו אצל הספרדים לא נתנו להגר"א משקל מיוחד נגד גדולי הפוסקים האחרים. מאידך, אצל הספרדים דעת מרן החיד"א מכריע ושקול נגד הרבה פוסקים, משא"כ אצל גדולי אשכנז. וכיו"ב מצינו אצל רבני תוניס שפסקי הרב ערך השלחן היו מכריעים נגד ג' או ד' פוסקים אחרים. אצל האשכנזים כמעט ואינם מתייחסים לפסקי הגר"ח פלאג'י או החסד לאלפים, ואילו אצל גדולי ספרד הם מגדולי הפוסקים המובהקים. בכל אלו אין טעם שהספרדים יתחילו לנהוג כהאשכנזים, כמו שאין מקום לומר שהאשכנזים יתחילו לנהוג בעניינים אלו כהספרדים. ולכן ראוי לשאול שאלות הלכתיות לרבני עדתו, ודברי כת"ר נוגעים בעיקר לת"ח שבא לברר הכרעת ההלכה. [אלא שיל"ע דלכאו' עניינים אלו אינם תלויים במסורת אבות אלא במסורת מרבו, ואשכנזי שרבו ספרדי (כמדומה שהדבר מצוי בארצות כמו מקסיקו, שרוב הבני תורה הם ספרדיים והאשכנזים נמשכים אחריהם) יש לו לפסוק כהחיד"א וכדו'. וזה לא שמענו. וצ"ע].​
 
ויעויין עוד בדברי הג"ר אביגדר נבנצל שליט"א בקובץ המצורף
[הוא מתחיל לדבר על הענין הספציפי הזה רק בעמ' 7, אבל כדאי לעיין גם בתחילת דבריו]
 

קבצים מצורפים

קבצים מצורפים

עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון