ט"ו בשבט - הלכה שהיא חמורה ביום ט"ו בשבט מיום ראש השנה, מהי? | פורום אוצר התורה ט"ו בשבט - הלכה שהיא חמורה ביום ט"ו בשבט מיום ראש השנה, מהי? | פורום אוצר התורה

ט"ו בשבט הלכה שהיא חמורה ביום ט"ו בשבט מיום ראש השנה, מהי?

פִּתָרוֹן
בשו"ע או"ח סימן תקע"ב סעיף ג' כתב: ציבור שבקשו לגזור תענית בה"ב, ופגע בתענית ט"ו בשבט, התענית נדחה לשבת הבאה, כדי שלא יגזרו תענית בט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות. ובסימן קלא סעיף ו' כתב: 'נהגו שלא ליפול על פניהם בחמשה עשר באב ולא בחמשה עשר בשבט. ובביאור הגר"א שם כתב: שהוא ר"ה לאילנות וכמו כל ד' ראשי שנים שהם יום טוב עיי"ש. ומבואר שמשום דמיונו ליו"ט דר"ה אין מתענין וכן אין נופלין על פניהם.
והנה לגבי ר"ה עצמו מביא הרמ"א בשלהי סימן תקצ"ז בשם תרוה"ד שמצוה להתענות, ואילו לגבי ר"ה לאילנות לא הביא דעה כזו, על אף שגם הוא זמן של ר"ה בבחינה זה של משפט, וכדמשמע בלבוש סימן תקע"ב.
הרי מבואר שלענין איסור תענית לכל הפחות אין מקום להקל לכתחילה להתענות בט"ו בשבט, גם לדעה המובאת ברמ"א בהלכות ר"ה לענין תענית בר"ה, על אף שטעם איסור התענית בט"ו בשבט בגלל דמיונו...
בשו"ע או"ח סימן תקע"ב סעיף ג' כתב: ציבור שבקשו לגזור תענית בה"ב, ופגע בתענית ט"ו בשבט, התענית נדחה לשבת הבאה, כדי שלא יגזרו תענית בט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות. ובסימן קלא סעיף ו' כתב: 'נהגו שלא ליפול על פניהם בחמשה עשר באב ולא בחמשה עשר בשבט. ובביאור הגר"א שם כתב: שהוא ר"ה לאילנות וכמו כל ד' ראשי שנים שהם יום טוב עיי"ש. ומבואר שמשום דמיונו ליו"ט דר"ה אין מתענין וכן אין נופלין על פניהם.
והנה לגבי ר"ה עצמו מביא הרמ"א בשלהי סימן תקצ"ז בשם תרוה"ד שמצוה להתענות, ואילו לגבי ר"ה לאילנות לא הביא דעה כזו, על אף שגם הוא זמן של ר"ה בבחינה זה של משפט, וכדמשמע בלבוש סימן תקע"ב.
הרי מבואר שלענין איסור תענית לכל הפחות אין מקום להקל לכתחילה להתענות בט"ו בשבט, גם לדעה המובאת ברמ"א בהלכות ר"ה לענין תענית בר"ה, על אף שטעם איסור התענית בט"ו בשבט בגלל דמיונו לר"ה.
 
פִּתָרוֹן
חזור
חלק עליון