היחס לילד שאיננו צועד בתלם

[מה ידידות]

לדאבוננו יותר ויותר מצוי במשפחות שישנו ילד אשר לא צועד בתלם המשפחתי, אין כוונתי לכך שכל אחיו בפוניבז' והוא בישיבה בינונית חלשה, ההתנהלות עמו סבוכה ביותר כיצד על ההורים לנהוג עמו, מצד אחד עלינו לעשות הכל כדי לקרבו ולהשאירו במסגרת החרדית על מנת שישאר מחובר ובעז"ה ישוב למסלול הראוי, האווירה הכללית היא 'להכיל... להכיל... להכיל'... מאידך התנהלות זו מסוכנת באשר היא עלולה לגרום לכך שהוא יגרור אחריו עוד מילדי הבית, מהיכרות אישית אני מכיר שני משפחות שהעצה שקיבלו ביחס לילד שפרק עול היה לקרב ולקרב, הוא אכן מגיע לבית תדיר ומביא עמו.... והילדים הרכים רואים ובטוחני שזה משפיע עליהם ועלול להביא אחרים שילכו בעקבותיו [וזה לא השערה בעלמא] אני מעלה לדיון את השאלה בגדר 'תשועה ברוב יועץ' כיצד יש לנהוג כל אחד מוזמן להביע את דעתו להביא מנסיונו והדבר יכול לסייע לרבים המתמודדים בנסיון לא פשוט זה

 

[מאפילה לאורה]

האווירה הכללית היא 'להכיל... להכיל... להכיל'..

אני לא יודע לתת כיוון ברור, מה שכן אפשר לומר שהגישה הזו של להכיל להכיל להכיל, היא לא בכל מחיר!!!


צריך לדעת להיזהר מזה מאד, מאידך גם תקיפות יתרה אינה רעיון מוצלח..

זה אמור להיות תלוי בהשפעה שלו על בני הבית, אם יש יכולת 'לסכם' מתוך הבנה הדדית על כל מיני כללים, שישמרו על גדרי הבית, ויאפשרו גם לתת לו הרגשה טובה ותחושה ביתית, מה טוב, אם הוא מתריס, או לא מוכן לכבד את כללי הבית, אזי הבעיה חמורה יותר.

 

[אמת נהדרת]

יש לחלק את השאלה לב שאלות
א.מה ניתן לעשות בכדי למזער נזקים.
ב.מה החיוב מדין חינוך ובזה פשיטא שאסור להכיל איסורי תורה.

 

[רבי]

היום אומרים שצריך הרבה להכיל.
או "לשחרר שליטה".
נראה לי שהילדים רוצים שאנחנו ננחה אותם אבל בדרכי נועם. בלי לחץ.
והכלל הגדול, לא להוציא עצבים ותסכול על הילדים.

 

[המאושר!]

ההשתמשות במילה 'להכיל', היא חיצונית מאוד! ואסביר:

מה שנדרש מאיתנו לתת לילדנו הוא, המון המון אהבה! פשוט להראות ולהוכיח להם שאנחנו באמת באמת אוהבים אותם!

שאת זה צריך לעשות כבר מגיל קטן, לפתח בנפשנו ובתוך לבנו, תחושת תענוג מעצם השהייה עם הבן שלנו.

שתחושת תענוג זו, נובעת מאהבת 'עצם' הבן - ולא את החיצוניות שלו - המעשים, הנראות שלו וכו',


אם הילד ירגיש את זה, יהיה זה כמים פנים אל פנים, והוא גם יתענג על השהייה עמנו. ואם כך יהיה, הרי זה ירגיע את הצורך שלו בחיפוש תענוגים חיצוניים.

 

[רבי]

ההשתמשות במילה 'להכיל', היא חיצונית מאוד! ואסביר:

מה שנדרש מאיתנו לתת לילדנו הוא, המון המון אהבה! פשוט להראות ולהוכיח להם שאנחנו באמת באמת אוהבים אותם!

שאת זה צריך לעשות כבר מגיל קטן, לפתח בנפשנו ובתוך לבנו, תחושת תענוג מעצם השהייה עם הבן שלנו.

שתחושת תענוג זו, נובעת מאהבת 'עצם' הבן - ולא את החיצוניות שלו - המעשים, הנראות שלו וכו',


אם הילד ירגיש את זה, יהיה זה כמים פנים אל פנים, והוא גם יתענג על השהייה עמנו. ואם כך יהיה, הרי זה ירגיע את הצורך שלו בחיפוש תענוגים חיצוניים.

זה לא מדע מדוייק כי הרבה ילדים קיבלו חום ואהבה או "הכלה" כפי שאתה הגדרת את זה ולצערנו הרב.....

 

[אמת נהדרת]

בסוף הילד מבין מה חשוב ממה שנחשב אצל אביו ולא מחום ואהבה.

 

[זעירא]

מה שידוע לי מהוראות רוב המחנכים זה שצריך להכיל ברמה האישית, אבל להציב גדרים וגבולו בענין הפרהסיא בבית. (כמובן למעשה לא לסמוך עלי)

 

[המאושר!]

זה לא מדע מדוייק כי הרבה ילדים קיבלו חום ואהבה או "הכלה" כפי שאתה הגדרת את זה ולצערנו הרב.....

לא אמרתי שזה מה שמונע את התדרדרותם לגמרי. כי אין איך למנוע זאת לגמרי, לצערנו הרב.

אבל, עלינו לעשות כל מה שביכלתנו למנוע מילדנו, את הרדיפה אחרי תענגים חיצוניים - שברוב המקרים הם הם אשר גורמים את הידרדרותם הרוחנית, או לפחות את ההתחלה שלה.

 

[רבי]

אנחנו יכולים לדון בדרכים כאלה ואחרות.

אבל ירידת הדורות כאן חי ובועט. צריך הרבה תפילות.

 

[תורני]

מה שידוע לי מהוראות רוב המחנכים זה שצריך להכיל ברמה האישית, אבל להציב גדרים וגבולו בענין הפרהסיא בבית. (כמובן למעשה לא לסמוך עלי)

כדבריך זה אכן ההוראה הרווחת בקרב הרבנים וגדולי הדור בדורות האחרונים זי"ע ויבלח"ט,
אנסה להגדיר זאת יותר:
מחד להכיל את הילד ברמה האישית לשדר לו אהבה התעניינות במצבו, לספק לו את צרכיו מתוך דאגה כנה לרווחתו, ובעיקר לא להעיר לו אפי' לא על דברים קטנים, כי הערות אלו רק מרחקות, עדיף לחרוק שיניים לפרוק על הדף או אצל אוזן קשבת אך לא להביע זאת מול הילד.

מאידך בהחלט צריך להסביר לו שמתוך אחריות על חינוך הילדים האחרים יש כללי התנהגות עם קווים אדומים, בסגנון הדיבור והלבוש וכמובן המכשירים.
אם לא מוכן לקבל זאת, נשארת האפשרות להביא לו את הביתיות החוצה- להכין לו דברים מאפי בית ולפנק אותו, אבל להיפגש עמו רק מחוץ לבית.

 

[החש בראשו]

היום שמעתי מר׳ רפאל גריינמן להוציא הילד מהבית זו לא אופציה, אבל הוא לא פירט.

 

[מנחם1]

היום שמעתי מר׳ רפאל גריינמן להוציא הילד מהבית זו לא אופציה, אבל הוא לא פירט.

שמעתי שיש רבנים שהורו להוציא את שאר הילדים מהבית...
לא נשמע לי רציני.

 

[אמת נהדרת]

כדבריך זה אכן ההוראה הרווחת בקרב הרבנים וגדולי הדור בדורות האחרונים זי"ע ויבלח"ט,
אנסה להגדיר זאת יותר:
מחד להכיל את הילד ברמה האישית לשדר לו אהבה התעניינות במצבו, לספק לו את צרכיו מתוך דאגה כנה לרווחתו, ובעיקר לא להעיר לו אפי' לא על דברים קטנים, כי הערות אלו רק מרחקות, עדיף לחרוק שיניים לפרוק על הדף או אצל אוזן קשבת אך לא להביע זאת מול הילד.

מאידך בהחלט צריך להסביר לו שמתוך אחריות על חינוך הילדים האחרים יש כללי התנהגות עם קווים אדומים, בסגנון הדיבור והלבוש וכמובן המכשירים.
אם לא מוכן לקבל זאת, נשארת האפשרות להביא לו את הביתיות החוצה- להכין לו דברים מאפי בית ולפנק אותו, אבל להיפגש עמו רק מחוץ לבית.

הייתי מוכן לקבל את עניין ההכלה אם גם בשאר עניני העולם האב היה מכיל לא יתכן שבעניני דעלמא לא יכיל כלום ובעניני קיום התורה והמצוות יכיל הכל.
הרב מבריסק כידוע אמר שבעניני העולם לא התערב לילדים בכלום ומאידך בעניין קיום התורה אסור להרפות לרגע.

 

[דבר היושר]

לדאבוננו יותר ויותר מצוי במשפחות שישנו ילד אשר לא צועד בתלם המשפחתי, אין כוונתי לכך שכל אחיו בפוניבז' והוא בישיבה בינונית חלשה, ההתנהלות עמו סבוכה ביותר כיצד על ההורים לנהוג עמו, מצד אחד עלינו לעשות הכל כדי לקרבו ולהשאירו במסגרת החרדית על מנת שישאר מחובר ובעז"ה ישוב למסלול הראוי, האווירה הכללית היא 'להכיל... להכיל... להכיל'... מאידך התנהלות זו מסוכנת באשר היא עלולה לגרום לכך שהוא יגרור אחריו עוד מילדי הבית, מהיכרות אישית אני מכיר שני משפחות שהעצה שקיבלו ביחס לילד שפרק עול היה לקרב ולקרב, הוא אכן מגיע לבית תדיר ומביא עמו.... והילדים הרכים רואים ובטוחני שזה משפיע עליהם ועלול להביא אחרים שילכו בעקבותיו [וזה לא השערה בעלמא] אני מעלה לדיון את השאלה בגדר 'תשועה ברוב יועץ' כיצד יש לנהוג כל אחד מוזמן להביע את דעתו להביא מנסיונו והדבר יכול לסייע לרבים המתמודדים בנסיון לא פשוט זה

מעשה נורא שראיתי אתמול:
בחור עם חולצת טריקו, סמארטפון, מכנסי ג'ינס וכו' וכו' הלך ברחוב על יד ביתי, הסמארטפון שלו צלצל, ותוך שניות אחדות הרחוב רעד מצעקותיו, אמא, אם את רוצה לראות אותי בבית? תקבלי אותי כמו שאני, יש לך בעיות.... אני לא חרדי יותר... וכו' וכו' אינני חושב שמתאים לחברי הפורום לשמוע איזה דברים שפלים הוא אמר לאמו.
בסיום השיחה הזו, הבחור נעמד באמצע תחנת האוטובוס שהיתה בקירבת מקום, השליך את הכיפה לעבר הרוח שהעיפה אותה הרחק הרחק משם.
ובחיוך מנצח שאג - עכשו נראה את אמא....
משאיר לכם להסיק את התובנות לבד.

 

[אמת נהדרת]

מעשה נורא שראיתי אתמול:
בחור עם חולצת טריקו, סמארטפון, מכנסי ג'ינס וכו' וכו' הלך ברחוב על יד ביתי, הסמארטפון שלו צלצל, ותוך שניות אחדות הרחוב רעד מצעקותיו, אמא, אם את רוצה לראות אותי בבית? תקבלי אותי כמו שאני, יש לך בעיות.... אני לא חרדי יותר... וכו' וכו' אינני חושב שמתאים לחברי הפורום לשמוע איזה דברים שפלים הוא אמר לאמו.
בסיום השיחה הזו, הבחור נעמד באמצע תחנת האוטובוס שהיתה בקירבת מקום, השליך את הכיפה לעבר הרוח שהעיפה אותה הרחק הרחק משם.
ובחיוך מנצח שאג - עכשו נראה את אמא....
משאיר לכם להסיק את התובנות לבד.

רק כך הוא עוד יחזור.

 

[איש יהודי]

רק כך הוא עוד יחזור.

לדעתי זה אינו נכון.

הייתי מוכן לקבל את עניין ההכלה אם גם בשאר עניני העולם האב היה מכיל לא יתכן שבעניני דעלמא לא יכיל כלום ובעניני קיום התורה והמצוות יכיל הכל.
הרב מבריסק כידוע אמר שבעניני העולם לא התערב לילדים בכלום ומאידך בעניין קיום התורה אסור להרפות לרגע.

יש הבדל גדול, ענק, עצום בין ילד ש"צועד בתלם" לבין ילד בחור ש"לא צועד בתלם" ובין אחד לשני. עולמות שונים בכל הכללים החינוכיים וההלכתיים.

באופן כללי לדעתי צריך לסגור את האשכול הזה ויפה שעה אחת קודם. התשובה היחידה לשאלה שבראש האשכול זה לכו לאנשי מקצוע מנוסים שפועלים על פי דעת גדולי ישראל. (אא"כ האשכול נועד מראש לפריקת מחשבות הלכה ולא למעשה ולא להשראה ולא לכיוון. ומן הראוי לשים כזו הזהרה בראשו)

 

[אמת נהדרת]

אני כותב לך בסגנון חריף כי מחריד אותי הקלות שבא גיבור מקלדת וזורק לחלל האויר הבלים שאם מישהו יפעל על פי הם עלול לשרוף נשמות ודורות, והאחריות על מי? עליך?! על מי?! מאיפה האומץ?! עצוב.

להכיל ולא לעשות כלום גם צריך אומץ.
אגב אני כותב זאת אחרי שיחות ארוכות ויום יומיות עם קרוב משפחה שממש נכלל בהגדרה של ילד שאינו הולך בתלם.

 

[דבר היושר]

להכיל ולא לעשות כלום גם צריך אומץ.
אגב אני כותב זאת אחרי שיחות ארוכות ויום יומיות עם קרוב משפחה שממש נכלל בהגדרה של ילד שאינו הולך בתלם.

הרב @אמת נהדרת ללא קשר לענין הנ"ל (האמת שבזה אני די מסכים איתך) באמת גם אני אשמח שתבאר את דבריך בצורה מעמיקה יותר, ולא בהפצצות ללא תוכן סתם כך (ודי לחכימא).
בברכה.

 

[אחד יחיד]

הרב @אמת נהדרת ללא קשר לענין הנ"ל (האמת שבזה אני די מסכים איתך) באמת גם אני אשמח שתבאר את דבריך בצורה מעמיקה יותר, ולא בהפצצות ללא תוכן סתם כך (ודי לחכימא).
בברכה.

והרב @דברי יושר שליט"א, אשמח אם תוכל לעדן את הביקורת שלך על תלמיד חכם כזה.