פסח, חודש ניסן הטעם שנקרא "שבת הגדול"

[געגועים]

שבת הגדול​

הטעם שנקרא שבת הגדול, אפשר בהקדים מ"ש הרב חיד"א ז"ל (כסא דוד דרוש כב) בשם חסד לאברהם (עין הקורא נהר נז) שבכל שנה ושנה שלשים יום קודם הפסח הש"י עושה להם לישראל משא פנים ברוב חסדיו, ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלות הטומאה מעט מעט שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה, ומבאר החיד"א למה דווקא שלושים יום, לפי שמספר שלושים מרמז לשם הוי"ה עם ד' אותיותיו, שזה יחוד קוב"ה, ובעשור לחודש נשלם מספר שם הוי"ה, ולכן אז נצטוו לקחת שה לבית אבות לפי שאז נשלם מספר השם, עיי"ש עוד שהאריך בזה, וכיון שאז נשלם השם ממילא נשלם אז עשר ספירות הרמוזות בשם, דהיינו י' - חכמה, ה' - בינה, ו' - תפארת עם ו' מידות, ה' - מלכות, וקוצו של יו"ד כתר עליון, ולכן דווקא ביו"ד ניסן נשלם השם לרמז שנשלם עם קוצו של יו"ד שזה כתר עליון, ובפרי צדיק כתב בכמה מקומות שתואר "גדול" מרמז לכתר עליון, וזה טעם לשבח למה נקרא שבת ה"גדול" שאז נשלם השם עם קוצו של יו"ד כתר עליון הנקרא גדול.​

 

[געגועים]

עוד טעם, לפי שבמצרים שמרו ישראל את השבת שהתקין להם משה רבינו, ובשנה האחרונה הכביד עליהם פרעה שיעבדו גם בשבת קודש כדאי' במדרש, והיה להם צער גדול מזה, והמתינו ונכספו כבר לשמור את השבת (ואע"פ שכבר בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, עכ"ז לא יכלו לעבוד את השם במנוחה שלימה), וכאשר הגיע השבת הזה שבו נחלו המצריים בתחלואים נוראים כמובא בטור, ויכלו לשמור שבת בלי הפרעה, לכן היה השבת הזה גדול בעיניהם שכבר ציפו מתי יגיע לידם, ואולי הבינו בנ"י ששבת זו מתקנת את כל השבתות שעבדו עד כה, ולכן היה גדול השבת הזה בעיניהם. (אבל ודאי שאצל הקב"ה אין שום הבדל בין השבתות, רק שהיה גדול בעיני ישראל, ונשאר כן לדורות ששבת זו גדולה לנו).​

 

[געגועים]

עוד טעם, לפי ששבת זו גבוהה מאוד וקשה להשיגה שהיא כנגד בינה כדאי', ולכן נקרא שבת הגדול, על דרך שאמרו (ברכות לג:) משל לאדם שמבקשים ממנו כלי קטן ואין לו, דומה עליו ככלי גדול, וכל שכן אם מבקשים ממנו כלי גדול שאינו יכול להשיג.​

 

[געגועים]

עוד טעם, דאי' בילקוט ראובני שיעקב נשא את לאה בשבת הגדול, ואז אמר לבן ליעקב לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה, ובמגלה עמוקות כתב לא כן בגי' מיכאל, שמיכאל הכניס בלבו של לבן לעשות כן כדי שיעקב ישא קודם את לאה, וזהו שבת הגדול, היינו שבו נשא את לאה הגדולה, ע"י מיכאל שר הגדול.​

 

[גרינפלד]

דרישה אורח חיים סימן תל סעיף קטן א:
ולי נראה דמש"ה נקרא כל שבת שלפני פסח שבת הגדול ואפילו אינו חל בעשירי ולא ימים שאחריו משום שידוע שבזמן שצוה משה לישראל על לקיחת קרבן פסח דרש להם טעמו וסודו ובפרט שע"י זה מנעו מע"ג שעבדו במצרים כמו שדרשו רז"ל על משכו וקחו משכו ידיכם מע"ג כו' ואותה דרשא שייכא דוקא בשבת שהוא יום המנוחה וגם יום השבת הוא המוכן ומזומן ללמוד בו שיש לו סגולה מצד יתרון הנפש שבאדם בשבת להועיל לכל מבקש תורה מש"ה נקרא שבת הגדול ע"ש שנאמר בתהלים נודע ביהודה אלקים בישראל גדול שמו וביחזקאל סימן ל"ח והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' וזהו היה הכל ע"י לקיחה זו של פסח שבישראל גדול שמו במה שמשכו ידיהם מע"ג ונתגדל ונתקדש לעיני מצריים שהיו שיניהם קהות כו' כדאיתא במדרש מה דקשרו אותם בכרעי מיטתם הוא משום דדרך הראשונים שהיו יושבין כל היום על המיטה ויהיה לנגדם תמיד ובזה מיושב הכל וא"צ לתירוצי ב"י וזהו ג"כ יכול להיות כוונת הטור ובזה מיושב נמי תמיהת מורי ז"ל על הטור מ"ש מלילי פסח שמספרים ביציאת מצרים אימתי שחל ליל ט"ו ולא דוקא ביום ה' ועוד כיון שתיבת גדול שם של חכמים הוא הוי ליה לקרותו שבת רבא צומא רבא קידושא רבא וגם סתר טעם י"א שנקרא שבת הגדול ע"ש ההפטורה כמו שקורין שבת נחמו ושבת שובה ושבת חזון דא"כ היה לו לקרותו שבת וערבה ולא כמו שמסיימי' לפני בא יום הגדול וגו' ותימר דזה וזה גורם כלומר מכח נס גדול ומכח יום הפטורה ולפירושי א"ש הכל:​

 

[גרינפלד]

ואני הקטן חשבתי לומר שהנה הביא הפרי מגדים בשם ספר יד יוסף, שהמבואר בר"ה י"א א' שאברהם אבינו נולד ונפטר בניסן - היה זה בי"ד בו,
ואמרו שהאדם הגדול בענקים זהו אברהם אבינו,
וממילא כמו שיש 'שבת חזו"א' - יש שבת הגדול, שהיא ע"ש אברהם אבינו...

ולא נראה לי כ"כ שזה נכון, אך מתאימים לכאן דברי החת"ס שבת ק"מ ב'.

כמדומה שבלקט יושר כתב שאברהם אבינו נפטר בליל א' דפסח, ובנטעי גבריאל הביא שי"א שנפטר בי' ניסן, שזה מקביל לחודש טבת [העשירי], וזוהי כוונת הילקוט ראובני שאברהם נפטר בטבת, שתקבר בשיבה טובה - ר"ת טבת [בהיפוך],

 

[געגועים]

עוד טעם אפשר לפרש לפי מ"ש באגרא דכלה פ' פקודי, שקבלה בידם שי"ב ימים הראשונים דניסן ימי הקרבת הנשיאים, המה כח כללי לי"ב חדשי השנה, כל יום רומז לחודש שלם, כן שמענו מכבוד אדמו"ר הרב הק' מהרמ"מ (מרמינוב) זצ"ל, וזכי הראות יכולין להתבונן בכל יום איזה מאורעות יהיה בחודש אשר הוא נגד היום ההוא, וכבוד אדמו"ר הרב הק' מהריע"צ (החוזה מלובלין זצ"ל) היה כותב ברוח קדשו בכל יום מה יהיה בכל חדש, כנודע הדבר בפרסום לחבורתינו קדש, ובאותו השנה שנתבקש בישיבה של מעלה בחדש מנחם, לא כתב רק עד מנחם, והענין הוא בפרסום. עכ"ל.

ולפי"ז י' ניסן הוא כנגד חודש טבת, שהוא חודש קשה, שהוא כחו של עשו, ובפרט י' טבת הוא תוקף הקושי, וסיבב מסבב כל הסיבות שיהיה י' ניסן של אותה שנה שיצאו ממצרים בשבת קודש, כדי להמתיק את חודש טבת שמכוון כנגד היום הזה, ופעל שיהיה בתחילת חודש טבת הסתלקות אברהם אבינו אדם הגדול בענקים (וכפי שכתב הרב @גרינפלד לעיל), וגם ימי חנוכה, ובחידושי מהרי"ק כתב טעם לשם שבת הגדול, לפי שאמרו במדרש שמשה אמר הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלוני, שהיה זה תימה גם בעיני משה, ואמר לו הקב"ה חייך שתזבחו לעיניהם ולא יוכלו לכם, וזה מורה על גדולת הבורא שעשה מה שהיה תימה גם בעיני משה, ולכן נקרא שבת הגדול, עכת"ד, ולהנ"ל תמיהת משה היתה כפולה ומכופלת, כי ידע שחודש טבת הוא כנגד היום הזה י' ניסן, והראה הקב"ה ביום הזה את גדולתו להמתיק את חודש טבת ע"י שבת קודש וע"י אברהם אבינו הגדול בענקים.

וביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי, שבט דן הם מהפחותים שבשבטים כדאי', וגם להם יש תקנה בחודש טבת בחנוכה, כדאי' פתילות ושמנים שאמרו אין מדליקין בהם בשבת מדליקין בהם בחנוכה, נפשות שאין לה עלייה בשבת יש לה עלייה בחנוכה, וזה נפעל בשבת הגדול שגם נפש משבט דן שאין לה עלייה בשבת יש לה עלייה בטבת שהוא מכוון כנגד אותה שבת. אחיעזר עמישדי בצירוף יו"ד בגימטריא שבת הגדול.​

 

[שמעון הגלילי]

עניין מיוחד בתוספת שבת בשבת הגדול, וטעם קריאת שמה​

טעם שנקרא שבת הגדול, כי הנה נאמר בפסוק "לעשות את יום השבת" (דברים ה, טו), והענין הוא כי על ידי תוספות שבת עושה האדם שבת מעצמו. ובזה פירשו את המדרש פליאה מעולם לא שרתה שכינה על ישראל אלא בשבת של חול, דהיינו בתוספות שבת שעושים שבת מחול אשר ממשיכים על זה השעות גם כן קדושת שבת קודש כידוע מהספרים הק'.
והנה משה רבינו ע"ה ביקש מפרעה שייתן לו יום מנוחה ובירר לו את יום השבת, אך בוודאי לא נתן לו יותר מרגוע מיום השבת עצמו עשרים וארבע שעות, אולם אחר כך כשנעשו בני חורין אז הוסיפו כבר עליו, ועל כן נקרא שבת הגדול (ידי משה, להגאון רבי משה יונגרייז זצוק"ל אב"ד קאשוי).​

 

[נתאי הארבלי]

שבת הגדול​

הטעם שנקרא שבת הגדול, אפשר בהקדים מ"ש הרב חיד"א ז"ל (כסא דוד דרוש כב) בשם חסד לאברהם (עין הקורא נהר נז) שבכל שנה ושנה שלשים יום קודם הפסח הש"י עושה להם לישראל משא פנים ברוב חסדיו, ומתחיל להוציא נפשותם מהיכלות הטומאה מעט מעט שיעור חלק אחד משלשים בכל לילה, ומבאר החיד"א למה דווקא שלושים יום, לפי שמספר שלושים מרמז לשם הוי"ה עם ד' אותיותיו, שזה יחוד קוב"ה, ובעשור לחודש נשלם מספר שם הוי"ה, ולכן אז נצטוו לקחת שה לבית אבות לפי שאז נשלם מספר השם, עיי"ש עוד שהאריך בזה, וכיון שאז נשלם השם ממילא נשלם אז עשר ספירות הרמוזות בשם, דהיינו י' - חכמה, ה' - בינה, ו' - תפארת עם ו' מידות, ה' - מלכות, וקוצו של יו"ד כתר עליון, ולכן דווקא ביו"ד ניסן נשלם השם לרמז שנשלם עם קוצו של יו"ד שזה כתר עליון, ובפרי צדיק כתב בכמה מקומות שתואר "גדול" מרמז לכתר עליון, וזה טעם לשבח למה נקרא שבת ה"גדול" שאז נשלם השם עם קוצו של יו"ד כתר עליון הנקרא גדול.​

יש בתפארת שלמה ע"ז, שהשם "הגדול" אינו הולך על השבת כלל אלא על הלקיחה של הכבש, כי י' בניסן בו נצטוו הגיע מההשפעה שהיתה בשבת לפני כי כל שבוע מקבל ממה שהכילה השבת לפניו ויש הגדול ויש הגבור ויש הנורא וההשפעה שהיתה על כלל ישראל בפסח היתה בגדר הגדול, וכך קוראים אותה לדורות.

 

[נתאי הארבלי]

ברצוני להעיר, שלפי דבריו יבואר למה לא נקראת "שבת הגדולה" שהרי על מילת שבת לא שייך לשון גדול, כי הגדלות היא על הקב"ה ולא על השבת.

 

[מילין יקירין]

בנתיבות שלום - מאמרי פסח ישנו מאמר נפלא על שבת הגדול, ובו יבואו מספר פירושים (אינו תח"י, ואין באפשרותי להעלותו).

מומלץ לעיון.

 

[לענ"ד]

שמעתי פעם בדרך הלצה,

כיון שהרגילות היא שבשבת הגדול לא אוכלים כמו שבת רגילה,
כי כבר עסוקים בהכנות לפסח.
ובכדי שלא יבאו לזלזל הוסיפו לזה שבת הגדול.

וכמו שבקידוש היום קוראים קידושא רבה,
כיון שזה יותר קל מקידוש הלילה וכדי שלא יבאו לזלזל.