ל"ג בעומר הוֹדוּ לוֹ מִן שְׁמַיָּא - מנלן? (9 צופים)

[געגועים]

טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה, הוֹדוּ לוֹ מִן שְׁמַיָּא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי

היכן מצאנו בחז"ל שהודו לו משמיא?

ואולי בזה שצפו המתים בכל מקום שקיצץ תורמסין (רש"י שבת לד. ד"ה עבד איהו) בזה נודע שהודו לו משמיא,
[וע"ד שאמרו (שבת פז.) יום אחד הוסיף משה מדעתו מנלן דהסכים הקב"ה על ידו דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא].​

 

[הצעיר שבחבורה]

[וע"ד שאמרו (שבת פז.) יום אחד הוסיף משה מדעתו מנלן דהסכים הקב"ה על ידו דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא].

לא הבנתי את הדמיון, שם הוסיף יום אחד לענין זה עצמו, אימתי תשרה השכינה על הר סיני, וא"כ מדלא שרתה עד צפרא דשבתא, הרי הסכים הקב"ה על ידו.

 

[ללמוד התורה]

עוי"ל מהא דההוא סבא אליהו היה שם: ואמר כאן קיצץ בן זכאי תורמסין דתרומה.

מהיכן יש להוכיח שהקב"ה הסכים ע"י רבי בכתיבת המשנה?

הח"ח בתורת הבית ריש פרק ג' הוכיח כן מהא דאליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי (ב"מ פה:)

 

[הצעיר שבחבורה]

עוי"ל מהא דההוא סבא אליהו היה שם: ואמר כאן קיצץ בן זכאי תורמסין דתרומה.

היינו קודם שטיהר ר"ש את העיר
ושמא, כוונתו מכך שסייע אליהו בעדו?

 

[געגועים]

לא הבנתי את הדמיון, שם הוסיף יום אחד לענין זה עצמו, אימתי תשרה השכינה על הר סיני, וא"כ מדלא שרתה עד צפרא דשבתא, הרי הסכים הקב"ה על ידו.

גם כאן לענין הטהרה עצמה מדאירע הנס שצפו המתים בזה הודו לו מן שמיא

 

[הצעיר שבחבורה]

גם כאן לענין הטהרה עצמה מדאירע הנס שצפו המתים בזה הודו לו מן שמיא

יתכן שזה כך, אך הדמיון אינו עולה יפה.

 

[געגועים]

יתכן שזה כך, אך הדמיון אינו עולה יפה.

אינו דמיון שלם ולכן כתבתי "על דרך"