סיפורים האסיר ששמר שבת

[מאן דהו]

אחד הרבנים בארה"ב שמתפקידיו הרבניים היה לבוא פעם בחודש לאחד מבתי הסוהר הגדולים באיזור מגוריו לחזק את אחינו בני ישראל השוהים שם, סיפר, ששנה אחת הוא בא לבית הכלא בערב ראש השנה ודיבר עם האסירים על מהותו של היום הגדול והנורא "ראש השנה" שהוא יום דין לכל באי עולם וכל מה שקורה לאדם במשך השנה, הכל הוא תוצאה של מה שנגזר עליו בראש השנה. בתוך דבריו הביא את עצתם של גדולי ישראל שהרוצה לצאת זכאי ביום הדין אפילו אם רח"ל לא הרבה במעשים טובים בשנה החולפת, ולא זכאי שיגזרו עליו גזירות טובות רח"ל, אם יקבל על עצמו קבלה טובה, אפילו קבלה אחת, קבלה טובה זו תעזור לו לזכות ביום הדין.

בסיום הדרשה ביקש הרב מהאסירים לשבת חמש דקות עם עצמם בשקט, ושכל אחד מהם יקבל על עצמו לקיים איזו מצוה אפילו קטנה ביותר אבל בשלימות כל החיים, בזכות זה יזכו להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה. היושבים בבית הכלא היו רובם ככולם רחוקים משמירת תורה ומצוות, ע"כ הדגיש הרב בדרשתו שאפילו מצוה הכי קטנה תתקבל בשמים כדבר גדול מאוד.

לאחר הדרשה ניגש אל הרב אחד האסירים בשם קארל ואמר, שהוא קיבל על עצמו מצות שבת, אך הוא לא יודע מה ואיך לקיים זאת. כששמע הרב את קבלתו ניסה להניאו מכך היות ולא קל לקיים את המצוה הזו מחמת פרטיה ודקדוקיה הרבים, בפרט ליהודי כל כך רחוק משמירת תורה ומצוות. ע"כ ניסה הרב להניאו מכך, ואמר לו, למה לך לקבל כזו מצוה מורכבת, קח איזו מצוה קלה ככיפה, ציצית וכדו'. אבל קארל בשלו, שמעתי פעם על שבת, והחלטתי שאת המצוה הזו אני מעוניין לקבל על עצמי, אפילו אם זה קשה, מכיון שקבלתי על עצמי ברצינות לקיים את מצות שבת, אני לא חוזר בשום אופן מקבלתי, השאלה שלי היא רק, כבוד הרב, איך לקיים זאת? כשראה הרב את נחישותו לקיים את קבלתו, אמר לו הרב, אני אשיג לך בעזרת ה' ספר על הלכות שבת, ומכיון שקארל לא ידע לשון הקודש רק אנגלית על כן קנה לו הרב את הספר של הרב שמעון היידה מלייקווד על ל"ט אבות מלאכות באנגלית ושלח לו את הספר לבית הסוהר.

בראש חודש חשון כשבא הרב לתת את דרשתו החודשית התבונן בפני האסירים, והנה הוא לא רואה את קארל ביניהם, שאל הרב איפה קארל? מה הרב לא יודע, סיפור נורא ומופלא התרחש עמו, אמרו האסירים, ביום שהוא קיבל את הספר על הלכות שבת שהרב שלח לו, הוא התחיל ללמוד בזה בהתמדה וברצינות, אבל ככל שלמד יותר ראה שהוא יודע פחות, ואינו יכול לקיים את מצות השבת כהלכתה עד שלא ידע את הספר ישר והפוך, על כן הוא החליט שעד שלא ידע את הספר על בוריו, מה מותר ומה אסור, הוא הולך להישאר בשבת בחדרו ולא לעשות כלום כל השבת כדי שלא יכשל חלילה באיזו הלכה שאינו יודע – שלא יפר ח"ו את קבלתו האמיצה והחזקה. רבי, המשיכו האסירים וסיפרו, הוא לקח זאת כל כך ברצינות עד שהוא אפילו לא נגע בכף או מזלג כי חשש שמא אסור לגעת בהם, והיו צריכים חבריו האסירים להכניס לו את האוכל לפה, כך הוא נהג שתי שבתות עשרים וחמש שעות מכניסת השבת ועד צאתה ולא הניע איבר ולא נגע בכלום, מחשש שמא יחלל את שבת קודש.

אחרי השבתות הללו הוא נקרא יום אחד להנהלת בית הסוהר ומאז לא ראינו אותו. אח"כ נודע לנו שהממשלה החליטה מחוסר מקום בבית הסוהר לעשות תוכנית ניסיונית ולשחרר מכל בית סוהר כמה אסירים למעצר בית עם מעקב אלקטרוני, ואם זה יצליח ירחיבו את הרעיון לעוד אסירים ועי"כ יתפנה הרבה מקום בבתי הסוהר, עובדה שתחסוך מיליוני דולרים לאוצר האמריקני, מתוך הקהל הרב של מאה ועשרים אלף אסירים שיש בבית הסוהר שלנו נסחרו ארבעה לתוכנית זו וקארל היה אחד מהארבעה. וכךזכה לצאת מהכלא!

הרב יצא מכליו מרוב התפעמות בהתרחשות הניסית שארעה עמו בהתגשמות החלטתו וקבלתו האמיצה ללא פשרות, הוא ראה בו את התגשמות דברי רבנו יונה בריש ספרו הנאדר בקודש שערי תשובה: "כי יעזור ה' לשבים כאשר אין יד טבעם משגת, ויחדש בקרבם רוח טהרה להשיג מעלת אהבתו, שנאמר (שם ל ע"ב): ושבת עד ה' א-לקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך, בכל לבבך ובכל נפשך. ואומר בגוף הענין (שם שם ו): ומל ה' א-לקיך את לבבך ואת לבב זרעך – להשיג אהבתו". התקיים בו מאמר חז"ל במסכת שבת (קיח, ב) "רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים שנאמר כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדש ..."

הרב החליט שהוא חייב ללכת לבקר את קארל בביתו, כשבא ראה אותו יושב ולומד בהתמדה עצומה את הספר הלכות שבת, וכך במשך הזמן המשיך להתקדם ביהדות עד שכיום הוא יושב והוגה בתורה כל היום, ועולה ומתעלה במעלות התורה והיראה, עדיו לגדולות...

לכל הנס והמהפך הגדול הזה, זכה ר' יהודה (קארל לשעבר) בזכות דבר אחד "החלטה" אבל החלטה בכל מחיר, החלטה ששום מכשול לא יעמוד בפני קיומה, כשזו עוצמת ההחלטה זוכים לניסים מהשמים כדי לקיימה.