צדקה ומעשר כספים - האם צריך ליתן מעשר כספים מתווי קניה שמקבל | פורום אוצר התורה צדקה ומעשר כספים - האם צריך ליתן מעשר כספים מתווי קניה שמקבל | פורום אוצר התורה

צדקה ומעשר כספים האם צריך ליתן מעשר כספים מתווי קניה שמקבל

אחד יחיד

משתמש מוביל
פרסם 5 מאמרים
הודעות
608
תודות
914
נקודות
197
עם התקרב חג הפסח רבים נדיבי עם וכיו''ב מחלקין לאחב''י תלושי קנייה ברשתות השונות

ויש לשאול, המקבל תלושי קנייה, לדוגמא בסך אלף ש''ח, האם שיעור המעשר כספים מהתלושים הוא 100 ש''ח
או דילמא כיון שבשוק ניתן לקנות תלושים אלו ב 950 ש''ח למשל ממילא המעשר אינו אלא 95 ש''ח
ויש לדון אם צריך ליתן כלל מעשר.
אם אדם מקבל מתנה, פשיטא שאין צריך ליתן מעשר משוויה.
ואם מקבל זכות לקבל מתנה, כגון זיכוי בחנות של מוצר אחד - גם לכאורה אינו צריך.
ואם כן, גם בתלושי קניה - לכאורה יש צד לומר שכאילו קיבל מוצרי מזון במתנה, אלא שנתנו לו זכות לבחור איזה.
מה דעת כבודו?


 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
ויש לדון אם צריך ליתן כלל מעשר.
אם אדם מקבל מתנה, פשיטא שאין צריך ליתן מעשר משוויה.
ואם מקבל זכות לקבל מתנה, כגון זיכוי בחנות של מוצר אחד - גם לכאורה אינו צריך.
ואם כן, גם בתלושי קניה - לכאורה יש צד לומר שכאילו קיבל מוצרי מזון במתנה, אלא שנתנו לו זכות לבחור איזה.
מה דעת כבודו?
אכן יל''ד בזה
ולענ''ד כדאי הוא לפתוח בזה אשכול חדש נפרד
אך לכאו' עיקר הדבר הוא כך.
אחר דנהגו [עפ''י החזו''א] להקל דחיוב מעש''כ רק בכסף ולא בחפצים [אף שיש שהחמירו גם בזה ולשיטתם כמובן ודאי גם כאן צריך].
נראה לכאו' דאין זה דין ב'מעות' דחייבות ו'פירי' פטורות כהגדרתם לענין קנין כסף או רבית
אלא דדבר שעומד לשימוש פטור ודבר שעומד למסחר חייב.
אלא דהמקבל זכות קנייה לחפץ מסויים ודאי לא חמיר ממקבל החפץ עצמו, והמקבל זכות קנייה לכל סוגי החפצים והדברים בעולם אבל רק בחנות מסוימת לכאו' ודאי חייב להנ''ל.
ורק נשאר לדון במקבל זכות קנייה לסוג מסויים של חפצים שבזה יש מקום לומר דעדיין חשיב כמקבל חפץ, אבל בצרכניות דהשתא [כמו אושר עד יש וכל שום וחניכא דאית להו] יש הרבה מיני דברים, גם מאכלים, גם כלי בית, גם כלי כתיבה, גם כלי אלקטרוניקה, גם חומרי ניקוי, וכל זה לבד ממצרכי מזון, ובזה היה נראה לחייב בפשיטות.
האם נראים הדברים לכ''ת?
 
אכן יל''ד בזה
ולענ''ד כדאי הוא לפתוח בזה אשכול חדש נפרד
אך לכאו' עיקר הדבר הוא כך.
אחר דנהגו [עפ''י החזו''א] להקל דחיוב מעש''כ רק בכסף ולא בחפצים [אף שיש שהחמירו גם בזה ולשיטתם כמובן ודאי גם כאן צריך].
נראה לכאו' דאין זה דין ב'מעות' דחייבות ו'פירי' פטורות כהגדרתם לענין קנין כסף או רבית
אלא דדבר שעומד לשימוש פטור ודבר שעומד למסחר חייב.
אלא דהמקבל זכות קנייה לחפץ מסויים ודאי לא חמיר ממקבל החפץ עצמו, והמקבל זכות קנייה לכל סוגי החפצים והדברים בעולם אבל רק בחנות מסוימת לכאו' ודאי חייב להנ''ל.
ורק נשאר לדון במקבל זכות קנייה לסוג מסויים של חפצים שבזה יש מקום לומר דעדיין חשיב כמקבל חפץ, אבל בצרכניות דהשתא [כמו אושר עד יש וכל שום וחניכא דאית להו] יש הרבה מיני דברים, גם מאכלים, גם כלי בית, גם כלי כתיבה, גם כלי אלקטרוניקה, גם חומרי ניקוי, וכל זה לבד ממצרכי מזון, ובזה היה נראה לחייב בפשיטות.
האם נראים הדברים לכ''ת?
לכן לא כתבתי בפסקנות, אלא השארתי מקום לחלוק.
אבל לענ"ד, כוונת הנותנים היא שבמקום לתת להם 20 ק"ג תפוחי אדמה ו-30 ק"ג גזר כמקובל בחלוקות - נותנים למקבלים את הזכות לבחור את הכמות והסוג, ובוודאי שכוונתם הוא לתת מוצרים ולא כסף.
ולכן נראה לי שיש צד גדול שפטורים ממעשר כספים בכגון דא.
 
יש מקום לחלק בין כרטיס קניה המיועד לחנויות רבות
הרגיל היום שהוא ממש דומה למעות
לבין כרטיס בחנות מסוימת שיש לדון בזה שנותן הכרטיס כבר שילם לבעל החנות
והכרטיס אינו אלא זכות לקבל כנגד תשלום רוכש הכרטיס
 
כעת ראיתי בדרך אמונה הל' מתנו''ע פ''ז שכותב כך:
והמקבל מתנה כגון אלו שמקבלין מתנות לחתונתן אם קבל חפצים א"צ לתת מעשר אבל אם קיבל מעות אפי' בשביל לקנות דבר מסוים צריך לתת מעשר
ובציון ההלכה שם סקס''ז כתב:
שמעתי שכן הורה מרן החזו"א וכן מצאתי בס' מעשר כספים עמוד רכ"ו בשם תשו' יד הלוי שאין נוהגין ליתן מעשר מן הדורונות אבל ממעות הנדוניא מובא בכל האחרונים שמנהג לתת מעשר וכנ"ל וכן מכל מעות מתנה ומרן ז"ל אמר הטעם שהנותן מעות אפי' לקנות דבר מסוים אינו מקפיד כ"כ אם המקבל יוריד קצת למעשר ולכן חייב ואם עי"ז שיתן המעשר לא יספיק לו לקנות הדבר שנתן עבורו וא"א לו ליתן מעות אחרים ירשום עליו המעשר לחוב וכשיוכל יפרע וכן הורה מרן ז"ל לחתן א' שנתנו לו הוריו מעות לקנות דירה ואם יוריד המעשר לא יספיק לדירה שירשום עליו המעשר לחוב ובמשך הזמן יפרענו אבל אם אביו או חמיו לא הקנה לו את הכסף אלא הוא קונה לו את הדירה אפי' שלח את הבן שיקנה כיון שעדיין אין הכסף שלו א"צ הבן לתת מעשר:


א'. הרב @אחד יחיד, לכאו' לפי''ד החזו''א האלו י''ל דאף בתלושי קניה חייבים אם הסברא מצד שעיקר כוונתם לתת את מוצרי המזון.
ב. לגבי דירה, כמדו' דהמציאות היום שונה בהרבה מכמה סיבות.
ג. עיקר דברי החזו''א כפי שהם מובאים בדר''א קצ''ב דאם מדובר שאין עתה מספיק עבור החפץ לרכשו עד שצריך לכתוב עליו המעות חובה, נמצא דודאי איכא קפידא דנותן.
 
חוט שני יו"ט וחול המועד
הצג קובץ מצורף 2659
איני מבין סברתו.
אם כוונת הנותן הוא לתת מוצרים ולא כסף, אלא שרוצה לתת לכל אחד כמה שהוא צריך ומה שהוא צריך, וזה אינו אפשרי אם נותנים מוצרים, ולכן הוא נותן תו קניה - שכל אחד יקנה כמה שהוא רוצה ממה שהוא רוצה.
אבל פשיטא שכוונתו היא לתת לו מוצרים.
 
מרן הגרי''א דינר אמר לי שאין צריך להפריש מעשרות מתווי קניה.
 
איני מבין סברתו.
אם כוונת הנותן הוא לתת מוצרים ולא כסף, אלא שרוצה לתת לכל אחד כמה שהוא צריך ומה שהוא צריך, וזה אינו אפשרי אם נותנים מוצרים, ולכן הוא נותן תו קניה - שכל אחד יקנה כמה שהוא רוצה ממה שהוא רוצה.
אבל פשיטא שכוונתו היא לתת לו מוצרים.
אפשר להגדיר זאת אחרת
הוא רוצה לתת לו כסף
ולהגביל אותו שיוכל לקנות עם זה רק דברים מסוג מסוים
אבל למעשה הנתינה מוגדרת כנתינת מעות ולא חפץ
 
ראיתי מצטטים שבספר הבא הביא בשם מרן הגרח"ק זללה"ה
שאין צריך להפריש מעשרות מתווי קניה
אולי יוכל אי מי להביא תצלום מדבריו (הקישור מפנה לעמוד רנ"ג שם אמור להיות הציטוט)
 
ראיתי מצטטים שבספר הבא הביא בשם מרן הגרח"ק זללה"ה
שאין צריך להפריש מעשרות מתווי קניה
אולי יוכל אי מי להביא תצלום מדבריו (הקישור מפנה לעמוד רנ"ג שם אמור להיות הציטוט)

3.PNG4.PNG
 
יש מקום לחלק בין כרטיס קניה המיועד לחנויות רבות
הרגיל היום שהוא ממש דומה למעות
לבין כרטיס בחנות מסוימת שיש לדון בזה שנותן הכרטיס כבר שילם לבעל החנות
והכרטיס אינו אלא זכות לקבל כנגד תשלום רוכש הכרטיס
@אחד יחיד אולי תוכל גם להביא הדף המקוש"ב
 
בבקשה
אבל מה השייכות לנידוננו?
כנראה טעות בזיהוי
ראיתי באיזהו מקומן שכתב
ובספר באורח צדקה (עמ’ קמז) חילק בנידו”ד בשם הגרנ”ק זצ”ל, בין אם קיבל תלושי זיכוי לחנות מסוימת או למוצר מסוים לבין שיכול לרכוש בכמה חנויות איזה חפצים שחפץ
כנראה מדובר בדר"ך אחר
 
חזור
חלק עליון