חגיגה - האם 'עריות' זה בהכרח 'ערוה'? | פורום אוצר התורה חגיגה - האם 'עריות' זה בהכרח 'ערוה'? | פורום אוצר התורה

חגיגה האם 'עריות' זה בהכרח 'ערוה'?

כונת הקושיא לכאו' דמה חידש כאן רש''י, ומה הס''ד לפרש אחרת
ואולי יש להציע דרש''י הוצרך להסביר את המילה עריות מפני שכאן זה הפעם הראשונה שזה מופיע במשניות [לא בגמ'], ודרכו של רש''י לפרש בפעם הראשונה דברים כיו''ב. [כמובן שיש קושי מסוים בהטיה עריות ולא ערוות, שצריך בשביל זה פירש''י לפעם הראשונה] .

דוגמא לדבר שמעתי פעם מת''ח א' שליט''א, ברש''י בפסחים ד''ז ע''א לגבי המימרא של 'המקדש בחיטי קורדנייתא משש שעות ולמעלה' פירש''י המקדש - אשה.
וצ''ב מה ס''ד כאן. אלא דזו הפעם הראשונה בש''ס שמופיע ענין קידושי אשה הוצרך רש''י לפרש. עכ''ד.
 
מקורה של המילה 'עריות', הוא מהמילה 'ערוה'.
כונת הקושיא לכאו' דמה חידש כאן רש''י, ומה הס''ד לפרש אחרת
אכן כן
ואולי יש להציע דרש''י הוצרך להסביר את המילה עריות מפני שכאן זה הפעם הראשונה שזה מופיע במשניות
כיוון מפתיע בהחלט!! יישר כח
אמנם נאמרו בזה כמה תי' אך לענ"ד לא מתיישבים על הלב לפי פי' רש"י
ועדיין צריך להבין מה חידש שם רש"י באומרו: והעבודות. הלכות עבודת קרבן
 
וצ''ב מה ס''ד כאן. אלא דזו הפעם הראשונה בש''ס שמופיע ענין קידושי אשה הוצרך רש''י לפרש. עכ''ד.
ובשבת פרש"י "לא ישב אדם לפני הספר, להסתפר". (מפי השמועה, בשם הגר"מ שמואלביץ שליט"א).
 
רש"י במשנה בחגיגה (י.) והעריות, ערוה.
צ"ל מה כוונת רש"י בזה?
שמא לאפוקי מתשמיש בעלמא, ומצינו דאיקרי 'עריות' דאמרי' ביומא (עד ב) גבי עינוי, וכי תימא בעריות משתעי קרא.
 
חזור
חלק עליון