זיל קרי בי רב, משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, והיינו צאת הכוכבים.ידוע מנהג הספרדים להתפלל ערבית מבעוד יום ולאחר מכן מכריז החזן ק''ש בזמנה אך מה קורה באופן שהתחילו ערבית בשקיעה ונמצא שקראו ק''ש אחר השקיעה האם די בכך או שצריכים לחזור ולקרות שוב אחר צאה''כ.
ודאי שהדברים תלויים הא בהא, ולרבינו תם שאינו לילה עד לאחר ד' מילין מהשקיעה הנראית, כן הוא גם לענין קריאת שמע.ר''ת לא יחיד בדעתו בענין צה''כ, והשו''ע גופיה שפסק כר''ת בסימן רסא בזמן השקיעה וצה''כ, גם פסק דלא כר''ת לענין ק''ש של ערבית, אלא מצה''כ דוקא כרוב הראשונים - כך שלענ''ד קשה לתלות הא בהא
זה בדיוק מה שהתכוונתיודאי שהדברים תלויים הא בהא, ולרבינו תם שאינו לילה עד לאחר ד' מילין מהשקיעה הנראית, כן הוא גם לענין קריאת שמע.
והשו"ע שכתב בסימן רלה מצאת הכוכבים, היינו ד' מילין לאחר השקיעה הנראית, ואין שום מקור לחלק בין הדברים.
בשו"ע (רלה,א) כתב "ואם זמן קריאת שמע בלילה, משעת יציאת שלשה כוכבים קטנים, ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו, ואם קראה קודם לכן חוזר וקורא אותה בלא ברכותידוע מנהג הספרדים להתפלל ערבית מבעוד יום ולאחר מכן מכריז החזן ק''ש בזמנה אך מה קורה באופן שהתחילו ערבית בשקיעה ונמצא שקראו ק''ש אחר השקיעה האם די בכך או שצריכים לחזור ולקרות שוב אחר צאה''כ.