בבלי האם כלים שנעשו מאדמת הירח מקבלים טומאה?

[גרינפלד]

כתב הגאון ר' יעקב אדלשטיין (נדפס בספר בעקבי תלמוד סי' קס"ד, וכן בעקבי תודה סי' ל', וכן בספר זכרון חסד לאברהם) לדון בכלי שנעשה מאדמת הירח, כעין כלי חרס, האם הוא מקבל טומאה או לא.

ופשט זאת מהמשנה בכלים פי"ז מי"ד שמפורט בה כל יום אם הדברים שנבראו בו הם מקבלים טומאה
[וכתבו הר"ש והרא"ש שהנידון הוא לגבי כלים שנעשו מהם, וכן פשטות המשנה בסוף לגבי כנף העזנייה, ועי' ברמב"ם שיתכן שחולק],
וביניהם גם יום רביעי, שאינו מקבל טומאה; וא"כ גם הירח שנברא ביום הרביעי [או עכ"פ נתלה ברביעי כלשון הר"ש: "ברביעי נתלו המאורות ואין בהם טומאה"] אין בו טומאה.

וכן השיב הגרח"ק (בספר דרך שיחה).

והוסיף הגרי"א שנפק"מ גם לכלים שנעשו מברזל ונחושת שהובאו משם.
ואולי יש לדחות ע"פ דברי המלבי"ם שהשמש והירח נבראו ביום הראשון ורק האור המאיר נברא ביום הרביעי, ואולי כן ס"ל למשנה;
מיהו אינני יודע אם זו דחייה נכונה,
גם אין זו דחייה בלשון הר"ש שכתב "נתלו".

ושמעתי לדחות שהנה המשנה אחרונה כתב שמתני' סימנא בעלמא, והתפא"י כתב (הובא בדברי הגרי"א) שזה סוד;
וא"כ יתכן שהמשנה כתבה לפי המציאות דאז שלא היה אפשר לעשות מזה כלים,
[וזה גופא הכוונה שא"א לעשות מזה כלים, וכמו ביום השני], וצ"ע אם זו דחייה נכונה.​

 

[זרח לווין]

וא"כ יתכן שהמשנה כתבה לפי המציאות דאז שלא היה אפשר לעשות מזה כלים,
[וזה גופא הכוונה שא"א לעשות מזה כלים, וכמו ביום השני], וצ"ע אם זו דחייה נכונה.

מאוד יכול להיות
אך בר מין דין זה כלי עפר ולא כלי חרס

 

[גרינפלד]

מאוד יכול להיות
אך בר מין דין זה כלי עפר ולא כלי חרס

תלוי איך אופים את זה.

 

[גרינפלד]

תלוי איך אופים את זה.

רש"י יומא דף ב עמוד א:
כלי אדמה - שאין עשויין ככלי חרס בכבשן אלא מן האדמה היא שהוא כאבן רכה וחוקקין ממנה כלים:
ורואים מדבריו שכלי אדמה אינו נעשה בכבשן.

תוספות רי"ד יומא דף ב עמוד א באמצע ד"ה ולמה נקראת:

ובפ"י דכלים פירשתי דכלי אבנים הן שאר אבנים שאין דרך העולם לעשות מהן כלים ומלאכתן דקה ונאה הן חשובין ומקבלין טומאה וכך אני אומר בכלי אדמה דדוקא טיט המיוחד ליוצרים ולעשות ממנו כלי חרס אותן הכלים מקבלין טומאה אבל עפר אחר שאינו מיוחד לכך אם גיבלו ועשה ממנו כלים אע"פ שהסיקן בכבשן הן כלי אדמה שאינן מקבלין טומאה מפני שאינן חשובין ויש מפרשין דכלי אדמה הן איתן שלא הוסקו וכלי חרס הן אותן שהוסקו בכבשן ולא יתן כזה הפתרון דהא בכלי חרס פלוגתא דר"מ ור' יהודא היא וחד מנייהו סבר דאע"ג דלא נצטרפו בכבשן מקבלין טומאה כדאמרי' ביו"ט בפ' המביא ואלו בכלי אדמה ליכא מאן דפליג דטהורין הן אליבא דכ"ע וקשיא לי לפתרונו מאי דתנן בפ"ג דכלים נר שניטל פיו טהור ושל אדמה שהוסק פיו בפתיל' טהור טעמא דהוסק פיו בפתילה שנפרך הא מקמי הכי מקבל טומא' אע"פ שהיא של אדמה ומוכיח מיכן שגם כלי אדמה אם היסקו מקבלי טומאה ככלי חרס אבל מיהו אינן חזקין כל כך ככלי חרס העושין מטיט היוצרים דנר של כלי חרס אע"פ שהוסק פיו בפתילה לא בטל מתורת כלי עד שינטל פיו ואין לו תקנה ופתרון המורה נ"ל עיקר שפי' כלי אדמה שאינן עשוין ככלי חרס בכבשן אלא מין אדמה היא שהיא כאבן רכה וחוקקין ממנה כלים זה נ"ל נכון אבל אדמה המגובלת במים ועשו ממנה כלים אם הוסקו בתנרו אע"פ שאין חשובין ככלי חרס מקבלין טומאה הן.​