האם יש מי שיוכל לומר שלא חטא? - תוכחת מגולה מדברי הרמב"ם (4 צופים)

[הצעיר שבחבורה]

מתוך 'ליקוטים' למסכת אבות, שבהוצאת זכר חנוך (פרק ב משנה ח).
ושמעתי מפי הרב הגדול מרן מהר"ר אברהם סכנדרי ששמע מפי סופרים איש מפי איש מפי הרמב"ם שאדם גדול לא היה רוצה לקרות וידוי כי יודע בעצמו שלא עשה דבר עבירה ולמה ידבר שקרים לפניו והוא חותמו אמת
והשיבו הרמב"ם אלו ידעת אתה הנלבב כמה חומר עבודת השם יתעלה וכמה צריך לעבוד את האלוה הזה והיית מקיף העבודה הראויה והמוכרחת לאדון הזה היית יודע בודאי שאין כל יום שאין אתה עושה כל האמור בוידוי ועוד נוסף כהנה וכהנה וכל אדם נידון לפי גודל חכמתו שהרי מצינו שדוד המלך ע"ה נכתב עליו עון א"א והיא היתה מגורשת מאוריה ועון הריגתו אף כי היה חייב מיתה ועון ציצית של המלך שאול אף כי היה רודפו והיה חייב מדין מחתרת וכן כל כיוצא בזה לפי מה שהוא אדם כן משפטו ושאתו ואף על דבר זה שדברת עתיד אתה ליתן את הדין עכ"ל
ומאוד יחרד האיש וילפת ובמסתרים תבכה נפשו בהגלות נגלות אמרי קדוש אבי התעודה הרמב"ם הללו כי אש יצאה מחשבו"ן אז יכנע לבבו ובמרירות יאנח לבקש רחמי שמים הרחמים והסליחות כי אל רחום הוא (חסדי אבות).​

 

[הצעיר שבחבורה]

כמה חומר עבודת השם יתעלה וכמה צריך לעבוד את האלוה הזה והיית מקיף העבודה הראויה והמוכרחת לאדון הזה היית יודע בודאי שאין כל יום שאין אתה עושה כל האמור בוידוי ועוד נוסף כהנה וכהנה וכל אדם נידון לפי גודל חכמתו שהרי מצינו שדוד המלך ע"ה נכתב עליו עון א"א והיא היתה מגורשת מאוריה ועון הריגתו אף כי היה חייב מיתה ועון ציצית של המלך שאול אף כי היה רודפו והיה חייב מדין מחתרת וכן כל כיוצא בזה לפי מה שהוא אדם כן משפטו ושאתו

לחץ כדי לכווץ...

ובספר המספיק לעובדי ה' כותב הר"א

ואם היתה הראיה בלתי הכרחית, כגון ראית עטורי הדלתות וקשוטי הכתלים ועוברי אורח ומדי צבא ונשק מלכים ובניני ארמונות וכיוצא בהם, הרי כל אלה מיותרים המה ואינם רצויים לפני ההולכים בדרכי ה' המיוחדות, דרכי נביאיו וחסידיו.
ואם לא תהיה לה כל מטרה דתית, דהינו שאין בה כונת התבוננות מועילה וחשובה וגם לא צורך חמרי דחוף, עולה היא בעיניהם כדבר המביא לידי עבירה, כגון ראית פני הזונות ותכשיטיהן ומלבושיהן, האסורה על כל שומרי התורה.
וענין זה, כלומר ראית דברים שאין בהם תועלת דתית ולא צורך חמרי, כלול הנהו לגבי חסידים ויראי שמים - במאמרו יתעלה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". וחובה אצלם להמנע ממנו מפני שהוא בחזקת רע, וכבר נאמר ועוצם עיניו מראות ברע.​

 

[בד קודש]

מתוך 'ליקוטים' למסכת אבות, שבהוצאת זכר חנוך (פרק ב משנה ח).
ושמעתי מפי הרב הגדול מרן מהר"ר אברהם סכנדרי ששמע מפי סופרים איש מפי איש מפי הרמב"ם שאדם גדול לא היה רוצה לקרות וידוי כי יודע בעצמו שלא עשה דבר עבירה ולמה ידבר שקרים לפניו והוא חותמו אמת
והשיבו הרמב"ם אלו ידעת אתה הנלבב כמה חומר עבודת השם יתעלה וכמה צריך לעבוד את האלוה הזה והיית מקיף העבודה הראויה והמוכרחת לאדון הזה היית יודע בודאי שאין כל יום שאין אתה עושה כל האמור בוידוי ועוד נוסף כהנה וכהנה וכל אדם נידון לפי גודל חכמתו שהרי מצינו שדוד המלך ע"ה נכתב עליו עון א"א והיא היתה מגורשת מאוריה ועון הריגתו אף כי היה חייב מיתה ועון ציצית של המלך שאול אף כי היה רודפו והיה חייב מדין מחתרת וכן כל כיוצא בזה לפי מה שהוא אדם כן משפטו ושאתו ואף על דבר זה שדברת עתיד אתה ליתן את הדין עכ"ל
ומאוד יחרד האיש וילפת ובמסתרים תבכה נפשו בהגלות נגלות אמרי קדוש אבי התעודה הרמב"ם הללו כי אש יצאה מחשבו"ן אז יכנע לבבו ובמרירות יאנח לבקש רחמי שמים הרחמים והסליחות כי אל רחום הוא (חסדי אבות).​

לחץ כדי לכווץ...

ובספר המספיק לעובדי ה' כותב הר"א

ואם היתה הראיה בלתי הכרחית, כגון ראית עטורי הדלתות וקשוטי הכתלים ועוברי אורח ומדי צבא ונשק מלכים ובניני ארמונות וכיוצא בהם, הרי כל אלה מיותרים המה ואינם רצויים לפני ההולכים בדרכי ה' המיוחדות, דרכי נביאיו וחסידיו.
ואם לא תהיה לה כל מטרה דתית, דהינו שאין בה כונת התבוננות מועילה וחשובה וגם לא צורך חמרי דחוף, עולה היא בעיניהם כדבר המביא לידי עבירה, כגון ראית פני הזונות ותכשיטיהן ומלבושיהן, האסורה על כל שומרי התורה.
וענין זה, כלומר ראית דברים שאין בהם תועלת דתית ולא צורך חמרי, כלול הנהו לגבי חסידים ויראי שמים - במאמרו יתעלה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". וחובה אצלם להמנע ממנו מפני שהוא בחזקת רע, וכבר נאמר ועוצם עיניו מראות ברע.​

לחץ כדי לכווץ...

כל זה לא ממש נוגע אלינו.
אנו הרי נמצאים הרבה לפני זה והלוואי שאלו יהיו העוונות שלנו.
כמו שכתב הרמב"ם המצוטט - "לפי מה שהוא אדם כן משפטו".