האם טומאה היא מציאות אמיתית?

[מביט]

האם יש לך את הקונטרס 'דברי הרב', או שידוע לך היכן משיגים אותו?

 

[ג"א מצטרף]

כלומר, הרב שרייבר כתב ספר לעיון הציבור כאשר כל

?
אם כך הוא הדבר - ספרים אלו אסורים בפרסום.

לא נראה לי שהוא כותב ספר לעיון הציבור
נראה לי שזה מיועד לכתחילה רק לתלמידיו

 

[צריך עיון]

מישהו יודע איפה זה?

אולי בהערות לש''ש פי''ז?

שו''ר שצריך לעי' שם דוקא בפ''ו

 

[אחד יחיד]

שו''ר שצריך לעי' שם דוקא בפ''ו

אכן.
מצו"ב:

 

[מביט]

אם כך הוא הדבר - ספרים אלו אסורים בפרסום.

גם אי נימא שהתכוון כפשוטו.
איזה איסור או בעיה יש בזה??

מותר לך לאחוז אחרת..

אבל מכאן ועד לאסור דעות ש'בשטחיות המושג' נראה שונה מדעותיך.. הדרך רחוקה מאוד!!!!!!

 

[מביט]

לא נראה לי שהוא כותב ספר לעיון הציבור
נראה לי שזה מיועד לכתחילה רק לתלמידיו

צדיקים ילכו בה ושטחיים יכשלו בם..

 

[דבר היושר]

הנידון האם טומאה היא דין או מציאות הוא נידון מוזר, התורה לא אומרת שאדם שנגע בשרץ חייב טבילה, היא אומרת שהוא טמא, הוי אומר: טומאה היא מציאות. דבר טמא הוא דבר משוקץ ומתועב, דבר טמא ומרוחק.
אין הכוונה שטומאה היא סוג של מחלה רוחנית או נגיף רוחני שעוברת על ידי נגיעה*, כשם שתיעוב ושיקוץ ודחייה אינם מחלות מאגיות אלא מושגים שמוכרים לאדם ע"י שכלו, כמו שאדם תופס שיצירה מסוימת היא יפה, אף שאין שום הבדל פיזיקלי בינה לבין יצירה אחרת, כך הוא גם תופס שדבר מסוים הוא טמא, דבר טמא זהו דבר משוקץ מלוכלך ואטום, (ההיפך מטומאה היא טהרה, טהרה היא סוג של נקיות).
*שהרי אם כך הוא הדבר אין פשר לכל כללי סדר טהרות, כדוג' הצורך בתורת כלי או החילוקים בין כלי חרס ומתכות וכלי עץ, גם לפי"ז צ"ב כל דיני טומאה דרבנן, האמירה 'חכמים הטילו טומאה' שקולה לאמירה 'הרופא הטיל קורונה'.

זה נשמע שאתה בקיא בענין, נשמח אם תוכל לפרט עם כל המקורות כדרכך בקודש.

 

[עומק המושג]

גם אי נימא שהתכוון כפשוטו, איזה איסור או בעיה יש בזה?​

המלצה חמה: לפני שמגיבים יש לקרוא את ההודעה, ואז - קרי: לאחר קריאת ההודעה - להגיב, זה קצת מורכב ודורש עיון והתבוננות אבל משתלם.
לגופו של עניין: לא כתבתי שצריך לגנוז את הספרים כי נאמר שם שטומאה זה דין, אם הרהמ"ח עומד מאחורי דבריו ורוצה לפרסמם לציבור - זכותו, כתבתי שאם הוא מפרסם ספר שכל מי שקורא בו מגיע לטעויות ושגיאות - כאשר הוא עצמו מסכים שאלו טעויות ושגיאות - אז ספרים אלו אסורים בפרסום, משום שאסור לפרסם ספר שיגרום להמוני בית ישראל לשגיאות וטעויות, רק בגלל שהכותב מעוניין להתנסח בשפה מוזרה שלא שערום אבותינו.​