מצורע האם הכהן חייב לצאת ולראות את המצורע (4 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג)

יש לעיין במצורע מוחלט או מוסגר, שאינו יכול לבוא אל הכהן כיון שאסור לו להכנס לתוך המחנה, וקרא לכהן שיבוא אליו לראות את נגעו, האם הכהן חייב לצאת אליו ולראות את נגעו, או לאו. והנה נאמר בכתוב "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן, ויצא הכהן אל מחוץ למחנה" וגו', והנה מתחילה כתוב שהמצורע הובא אל הכהן, ואחר כך נאמר שהכהן יוצא אליו. ופירשו המפרשים, שהמצורע מתקרב כל מה שיכול אל המחנה, אך להכנס אל המחנה אינו יכול, והכהן יוצא אליו אל קצה המחנה.

וכתבו בעלי התוס' (תוס' השלם עה"ת) וז"ל "אם הוא חוץ למחנה אז הכהן בא לראותו, לאפוקי אם הוא רחוק ממנו ג' פרסאות, אינו חייב לילך אצלו", עכ"ל. משמעות דבריהם, שכאשר המצורע התקרב ככל יכלתו, הכהן חייב לצאת אליו, ורק אם הוא רחוק יותר, אינו חייב.

ויש לעיין, למה לא מנו מוני המצוות מצוה זו, המוטלת על הכהן, לצאת ולראות את הנגעים. ואמנם מוני המצוות מנו את המצוה על המצורע לנהוג את דיני טומאתו (עי' ספר המצוות לרמב"ם עשה ק"א), אבל לכאורה מצות היציאה לראות את הנגע היא מצוה נפרדת המוטלת על הכהן, והיא ראויה להמנות כמצוה בפני עצמה, וצ"ע.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ויש לעיין, למה לא מנו מוני המצוות מצוה זו, המוטלת על הכהן, לצאת ולראות את הנגעים. ואמנם מוני המצוות מנו את המצוה על המצורע לנהוג את דיני טומאתו (עי' ספר המצוות לרמב"ם עשה ק"א), אבל לכאורה מצות היציאה לראות את הנגע היא מצוה נפרדת המוטלת על הכהן, והיא ראויה להמנות כמצוה בפני עצמה, וצ"ע.

איני מבין מה נצרך לנידון ה'יציאה', ניתן לשאול למה לא נמנתה מצוה על הכהן לראות נגעי המצורע ולדון בדינו.