האם בינה מלאכותית טובה לציבור? אתגרים והזדמנויות

[מאן דהו]

מהפכת המידע תשנה לטוב ולרע את הפרקטיקה החברתית־אנושית המקובלת, ובפרט את זו הדתית. המסורת היהודית תצטרך לעבור הסתגלות ניכרת, אך יש לה גם מה להציע בתמורה.

המהפכה התעשייתית הביאה חירות ושגשוג למיליונים במאה ה־,19 אך גם הציבה אתגרים גדולים למיליונים נוספים, אולי במיוחד לקהילות דתיות בכלל ולעם היהודי בפרט. תהליכי הגירה ועיור מואצים, הפחתת התלות בקהילות ובמוסדותיהן, חשיפה לרעיונות זרים וערעור הסמכות הדתית — כל אלה איימו על עצם קיומן של הקהילות באופנים חדשים ולא מוכרים שדרשו תגובות חדשות. במבט לאחור, לא יהיה זה מוגזם לומר שנדרשו ליהדות מאות שנים להסתגל לתנאים החדשים שנוצרו.
המהפכה הבאה, המידעית, שהידועה והמוכרת ביותר מבין תופעותיה היא הבינה המלאכותית AI), ) תציע בוודאי יתרונות רבים, אך תציב גם אתגרים רבים ואף חמורים מאלה שהציבה המהפכה התעשייתית.

במאמר זה שכתב משה קופל, הוא בוחר להתמקד באופן שבו היהדות המסורתית עשויה להידרש להתמודד עם אתגרים והזדמנויות אלה, תוך התייחסות לשתי נקודות עיקריות.
ראשית, בהסתמך על עבודה הנעשית במעבדת שבניהולי, אראה כיצד הבינה המלאכותית יכולה לספק כלים המועילים למסורת היהודית על ידי הפיכת טקסטים ורעיונות יהודיים לנגישים יותר. שנית, אציע דרכים שבהן היהדות עשויה מצידה לספק מענה לכמה מאתגרי הבינה המלאכותית, שצפויה להתקדם הרבה מעבר ליכולות האנושיות. בתמצית, היהדות עשויה לספק מודלים של חיים בעלי משמעות. ומטרה, שיוכלו למנוע את שחיקת הקשרים החברתיים והמוסריים העמוקים ביותר שלנו.
אפתח בהצגה קצרה של המהפכה המידעית ודרך עבודתה.

להבין אמרי בינה
הדבר הראשון שיש להבין לגבי בינה מלאכותית הוא שהיא אינה תופעה חדשה. היא לא נולדה במלוא שכלולה והדרה, כאדם הראשון שנולד בוגר ומהול, בדמות
ChatGPT או מוצרים אחרים המושכים אליהם כמויות אדירות של תשומת לב. האמת היא שנדרשו עשרות שנים להגיע לנקודה זו שבה הבחין הציבור לפתע בקיומה של הבינה המלאכותית.

הבינה המלאכותית נוצרה בשנות החמישים, כאוסף רופף של ניסיונות לגרום למחשבים לבצע פעילויות שבדרך כלל נעשות על ידי בני אדם, למשל משחקים שונים כמו שחמט ודמקה, מתן אבחנות רפואיות וכיוצא באלו. בימים הראשונים עיקר המאמץ הושקע בהשגת המידע שמערכות ה־AI היו זקוקות לו על ידי התייעצות עם מומחים בתחומים הרלוונטיים. אבל בשנות השמונים התברר שגישה טובה יותר — שבסופו של דבר כונתה "למידת מכונה" — תהיה לעקוף את המומחים האנושיים, לכנס במקום זאת אוסף גדול של דוגמאות אימון, ולתכנת מחשב להשתמש בשיטות מתמטיות כדי למצוא כללים המסבירים את הדוגמאות הנתונות.

למשל, אם נרצה מערכת שיכולה לנתח נתונים חיוניים של מטופל ותסמינים שהתגלו אצלו כדי לקבוע אם המטופל סובל, נניח, מדלקת כבד, נפעל כדלהלן: נאסוף דוגמאות אימון של מטופלים קודמים שיש לנו בשבילם רשומות של נתונים רלוונטיים (טמפרטורה, לחץ דם, דופק וכו'), רשומות של תסמינים רלוונטיים (כאבי בטן, עור צהוב וכו') — כל אלה מוגדרים כקלט — ונוסף על כך גם את האבחנה הנכונה (חיובי או שלילי לדלקת כבד) — מה שמוגדר כפלט. בשלב הבא נריץ על האוסף אלגוריתם לאיתור קבוצת כללים העולה בקנה אחד עם כל המקרים הללו — במקרה זה, שילוב של נתונים ותסמינים שביחד מעידים על דלקת כבד. בשלב הבא, נחיל את הכללים על חולים חדשים שאנו מבקשים לאבחן בשאיפה לקבל בדרך כלל את התשובה הנכונה.

גישה פשטנית מאוד לשיטת למידת המכונה מייחסת משקל מסוים לכל קלט ואז משקללת את המשקלים לתשובה חיובית או שלילית. תוכניות כאלה נקראות “מסווגים לינאריים". מסווגים לינאריים נתנו תוצאות סבירות במקרים פשוטים, אבל כבר בשלב מוקדם היה ברור שרוב הבעיות לא יכולות להיפתר בשיטות כאלה. רוב התופעות אינן יכולות להיות מוסברות רק על ידי חיבור ערכים שונים של קלטים, בעיקר משום שגם אינטראקציות עדינות בין הקלטים צריכות לבוא בחשבון.

ניסיון אחד להתגבר על המגבלות של מסווגים לינאריים היה, באופן גס מאוד, לערום מסווגים לינאריים בשכבות, כך שהפלטים של מסווגים שונים ברמה אחת יהפכו לקלטים של מסווגים אחרים ברמה הבאה. מערכות כאלו נקראו "רשתות עצביות מלאכותיות" משום שהן דומות, בהסתכלות מופשטת, למבנה העצבי של המוח, שבו גירויים פועלים כקלטים, ושאותות חשמליים עוברים בו באורח דומה לערכים מספריים העוברים בשכבות של רשת נוירונים מלאכותית.

רשתות עצביות מתגברות על המגבלות של מסווגים לינאריים, אך ניצבות בפני בעיה הפוכה. הן מציעות עושר כה רב של אפשרויות למיפוי קלטים לפלטים, עד שהן עלולות בקלות למצוא מיפוי לא נכון בעליל — כלומר, מיפוי שיסביר קבוצה נתונה של דוגמאות אימון, אך לא יטפל במדויק בדוגמאות נוספות שאינן בין דוגמאות האימון. חשבו על זה כך: כל תאוריית קונספירציה מטורפת יכולה להסביר כל קצה חוט אם לא מגבילים את הדמיוניות של ההסברים; אבל תאוריות כאלו אינן יכולות לחזות אירועים עתידיים. בדומה לכך, ככל שהרשת העצבית גדולה יותר, כך גדל הסיכון שהיא תגיע למיפויים כוזבים. זוהי תופעה הידועה בשם overfitting )התאמת יתר). נוסף על כך, ככל שמספר הדוגמאות הזמינות לאימון קטן יותר, כך גדל הסיכון לריבוי מיפויים כוזבים שמתאימים להסברת הדוגמאות הזמינות, כלומר להתאמת יתר.

רשתות עצביות היו רק אחת מתוך גישות רבות לפיתוח הבינה המלאכותית, וגם לא המוצלחת או הפופולרית ביותר, עד למהפכה שהתרחשה אי־שם בסביבות 2012 משעה שחברות איסוף נתונים כמו גוגל צברו מאגרי נתונים עצומים שניתן להשתמש בהם כדוגמאות אימון, הן יכלו להשתמש ברשתות עצביות ענקיות כדי לעבד נתונים אלה. מהירות העיבוד התאפשרה בזכות שיפורי יעילות קריטיים בתוכנה ובחומרה.

דוגמה אחת מני רבות לאתגרים שטופלו בשיטות כאלה היא יצירת המילה הבאה בטקסט בהינתן מחרוזת של מילים קודמות (כמובן, בדרך כלל אין מילה אחת אפשרית בהקשר נתון, כך שבפועל מגרילים מילה בהתאם להסתברויות של אפשרויות שונות). את זה ניתן לעשות באופן רקורסיבי; כלומר, לאחר יצירת מילה מסוימת, המערכת מצרפת את המילה שנוצרה למחרוזת הקיימת על מנת ליצור את המילה הבאה, וכן הלאה. רשתות עצביות גדולות מאוד עם הרבה נתוני אימון יכולות להשתמש בשיטה החוזרת הזו כדי לייצר תגובות מובנות לשאילתות. רשתותעצביות כאלה ידועות כ"מודלי שפה גדולים" (LLMs). המפורסמים שבהם הם הגרסאות השונות של ChatGPT המפתיע הוא, שלפחות עד כה, ככל שהרשת גדולה יותר, כך התגובות טובות יותר; כמות הנתונים לאימון הייתה גדולה דיה כדי להתגבר על בעיית התאמת היתר של גודל הרשת. כל משתמש יכול להבחין ש־4 GPT, עם יותר מטריליון פרמטרים )מדד לגודל של רשת נוירונים( מציג ביצועים טובים בהרבה מ־3GPT שיש לו "רק" כמה מאות מיליארדים.

חשוב לזכור כי בעוד מודלי שפה גדולים תפסו את מרב תשומת הלב הודות להצלחה המדהימה של ChatGPT, טכנולוגיית הרשתות העצביות ניתנת ליישום בכל בעיה שיש בה כמויות עצומות של נתוני אימון זמינים. כך, למשל, הוא יכול לשמש למשימות כמו יצירת תמונות או זיהוין, תרגום שפות, ומשחק בשחמט וכדומה ברמות הרבה מעבר לאלו של אלופי שחמט אנושיים. רשתות עצביות יכולות להיות מוטמעות גם במערכות פיזיות כמו מכוניות אוטונומיות, רובוטים וכלי אבחון רפואיים, כדי לאפשר חיזוי, תכנון, קבלת החלטות ומשימות מורכבות אחרות.

עשה לך בוט?
פיתוחים של בינה מלאכותית, ובפרט מודלי השפה, עשויים לשנות את הדרך שבה יהודים לומדים תורה, מקיימים את ההלכה ומלמדים את ילדיהם ותלמידיהם. כפי שציינתי בפתיחת המאמר, בשנים האחרונות אני מנהל מעבדה ללא כוונת רווח, דיקטה' שמּה, המוקדשת לבניית כלים דיגיטליים לסיוע ולהעמקה בלימוד טקסטים רבניים. אציג כאן כמה מהפיתוחים של דיקטה.

כידוע, לימוד ספרות רבנית מציב אתגרים לא פשוטים בפני מי שאינם מומחים. רובם המכריע של הטקסטים היהודיים הקלאסיים כתובים בעברית רבנית ובארמית, לא עברו דיגיטציה, וחסרים בהם סימני הניקוד והפיסוק המוכרים לדוברי העברית המודרנית. הם גם משופעים בראשי תיבות עמומים וברמיזות לא ברורות לספרות קודמת. ג'ונגל זה הוא חלק מן הקסם והיופי של הספרות היהודית הקלאסית, אך כמובן הוא גם מקשה על רוב הקוראים למצוא בו את דרכם.
הודות למאמציהם של כמה ארגונים בעשורים האחרונים, חלק קטן ממאגר עצום זה הפך נגיש יותר באמצעות תיוג על ידי מומחים. אבל תהליך זה דורש מאמץ ידני מייגע: קריאה והערות על כל מילה של בטקסטים ארוכים ומורכבים הכתובים בתמציתיות ובקצרנות. השלמת כרך אחד עלולה לדרוש שנים של עבודה. כדי לקבל מושג על גודל האתגר, ניקח לדוגמה כמה אוספים ידועים, הפעילים מזה שנים: ספריא, הכוללת יצירות נפוצות, מונה כ־1,000 כרכים; פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר־אילן, הכולל גם יצירות שסביר להניח שיצוטטו רק על ידי מומחים, מונה כ־10,000; ואוצר החוכמה, הכולל כל מה שמארגניו מצליחים להניח עליו את ידיהם, מונה יותר מ־100,000 פריטים.

ההתקדמות האחרונה בתחום הבינה המלאכותית תאפשר בקרוב לעבד אוטומטית ובקלות ספריות שלמות של חומרים כאלה. תוכנות בינה מלאכותית יסרקו ספרים ישנים, ימירו אותם לפורמט דיגיטלי, יתקנו טעויות סופר או דפוס או זיהוי אופטי של תווים, יוסיפו ניקוד ופיסוק, יפתחו ראשי תיבות ויזהו ציטוטים ופרפרזות של ספרות קודמת. כל זה יכול להיעשות בדקות ספורות לכל כרך. בקרוב, גרסאות מודרניות של כל הקורפוס של הספרות היהודית (אולי למעט יצירות אחדות המוגנות בזכויות יוצרים) יוכלו להיות נגישות לכל מי שיש לו הכישורים הלשוניים והידע הנדרשים.

אכן, לא קשה לראות איך המשימות הכרוכות בפענוח טקסטים רבניים — תיקון שגיאות, ניקוד, פיסוק, ופתיחת ראשי תיבות — קשורות למשימה של בניית LLMs. אם בהקשר מסוים אנו יכולים לחזות במדויק את המילה הבאה (או, באופן רחב יותר, להקצות הסתברויות למילים אפשריות שונות), כפי שאנו עושים ב־LLMs, אזי נוכל להשתמש ביכולת זו כדי לזהות שגיאות אפשריות בטקסט (מילה שלא ציפינו לה(, להוסיף ניקוד (חשוב על אפשרויות ניקוד שונות כמילים שונות ובחר את הצפויה מביניהן), להוסיף פיסוק (חשוב על סימני פיסוק כסוגים שונים של מילים), לפתוח ראשי תיבות וכן הלאה.

כל זה מעניין ומרשים, אבל עד כאן מדובר בתהליכים שיכולים לבצע בני אדם העובדים באופן ידני, ואכן הם בוצעו כך בעבר, אלא שהדבר נמשך זמן רב מאוד. אבל הבינה המלאכותית לא רק עומדת להאיץ את התהליכים הללו, אלא גם עומדת לאפשר מעשים של מחקר שבעבר לא היו ניתנים להעלות על הדעת. למשל, כמה כלים של בינה מלאכותית מאפשרים חיפושים לפי מושג ולא רק לפי מילת מפתח. כלומר, אם אחפש מילה או ביטוי מסוימים, אקבל תוצאות הכוללות מילים נרדפות למילת החיפוש או נושאים קרובים. זאת ועוד, בינה מלאכותית יכולה לזהות את כל המקבילות בין כל שני טקסטים, אפילו במאגר ענק. זוהי התפתחות קריטית, שמשמעותה בפועל יצירת מפה של כל קשרי הספרות היהודית מכל התקופות. באמצעות מפה כזאת, אנו יכולים לקבוע אילו טקסטים הם הסמכותיים ביותר בנושא מסוים, משום שהם מצוטטים לעיתים קרובות על ידי פוסקים מאוחרים יותר בדיונים בנושא זה, ואילו טקסטים מרכזים הכי הרבה ספרות קודמת בנושא.

טקסטים סמכותיים ומרכזיים הם מקורות יקרי ערך הרבה יותר מאשר הטקסטים האקראיים שמנועי חיפוש פולטים בדרך כלל, משום שהם מייצגים סוג של קונצנזוס רב־דורי שאפשר להשתמש בו כמדריך לפרקטיקה עכשווית.

יכולות חדשות אלו מובילות מאליהן לשאלה שאני נשאל לעתים קרובות: בהינתן היכולת של LLMs להגיב לשאלות, האם ניתן לוותר על חיפושים לחלוטין ופשוט לשאול LLM ישירות שאלות על ספרות חז"ל? במילים אחרות, האם ניתן לקבל פסיקות אמינות על שאלות הלכתיות לא מרבנים אלא ממחשבים? כמובן, שאלות כאלו פותחות תיבות פנדורה רבות. כדי להתחיל לענות עליהן, עלינו להבין כמה דברים לגבי סוגי הבעיות ההלכתיות המופנות לרבנים ודרגות הסמכות השונות הנדרשות כדי לטפל בהם. הבעיות נחלקות לארבעה סוגים כלליים.

הפשוטות שבהן הן "שאלות חיפוש" שכל מי שיש לו יכולת לבדוק מקורות מידע סטנדרטיים יכול לענות עליהן בקלות. למשל, מהי הברכה שיש לברך לפני אכילת אוכמניות: בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה? לא שאלה קשה כל כך, כל עוד יש גישה למקורות הנכונים. רמה גבוהה יותר של מורכבות הן שאלות, המופנות בדרך כלל לרב מקומי, הקשורות במקרים ספציפיים הנופלים תחת כללים מובנים היטב: למשל, סוג של תערובת בין בשר וחלב וכיצד לתקן אותה. במעלה השרשרת נמצאות שאלות שבהן עניינים רגישים של נסיבות אישיות עשויים להיות רלוונטיים, כמו מתי להזדקק לפטורים מהגבלות מסוימות על יחסי אישות. ולבסוף, ישנן סוגיות חדשות שעשויות להיות בעלות משמעות רחבה, כגון האם ניתן להשתמש בסוגים חדשים של טכנולוגיה דיגיטלית בשבת. שאלות כאלו מופנות בדרך כלל רק לפוסקים מובילים.
ה־LLMs הטובים ביותר כבר מצוידים ביכולת אלגוריתמית המסוגלת להתמודד עם רוב שאלות החיפוש הקלות, ובתוך זמן קצר יוכלו להתמודד עם כולן. עם זאת, עד כה לא הוזנו מספיק טקסטים רבניים בנתוני האימון שלהם כדי לטפל באופן אמין ומהימן בכל השאלות האלו. הם גם "הוזים" לפעמים, ממציאים טקסטים וטענות בדויים — לא מה שהיית רוצה לקבל כשאתה שואל על עניינים של דת, משפט או מטפיזיקה (טוב, במקרה של מטפיזיקה, לא נורא...). אבל ככל שמאגר האימונים יגדל והטכנולוגיה תשתפר, גם בעיות אלו ייפתרו. כמו כן, שאלות סטנדרטיות הנענות בשגרה על ידי כל רב מוסמך יוכלו כבר בשנים הקרובות לקבל מענה אמין גם מידי LLMs. דוגמה לתוכנה העונה באופן סביר לשאלות הלכתיות נמצאת באתר. Rabbi,dicta.org.il (חסום בנטפרי).

האם יהודים מסורתיים יאפשרו לפרקטיקות הללו להתרחש? אין ספק שהכנסת AI אפילו לשלבים הנמוכים של התהליך ההלכתי תיתקל בהתחלה בהתנגדות, במיוחד מצד רבנים, מסיבות חינוכיות ותרבותיות שאדון בהן בהמשך. אבל ברגע שיגיעו לרמת אמינות מספקת, LLMs יהפכו מקובלים באותה מידה כמו ספרים לאחר המצאת הדפוס ומנועי חיפוש בעידן האינטרנט.

באשר לרמות הגבוהות של עניינים הלכתיים, כגון עניינים אישיים עדינים הדורשים רגישות לנסיבות השואל, יהודים שומרי מצוות ודאי יירתעו, בצדק, מלהסתמך על AI כדי לפתור אותם. אבל זה לא אומר ש־AI לא ישחק תפקיד כלשהו במענה להן. תחת זאת, סביר יותר להניח שיוטל עליו תפקיד מסייע ולא מכריע. אין סיבה ש־AI לא יוכל בסופו של דבר לשרטט טווח אפשרי של פסיקות רבניות לגבי דילמה נתונה, כמו גם את הפרמטרים הספציפיים שעליהם עשויה ההחלטה להתבסס, תוך הותרת ההחלטה הסופית בידי סמכות אנושית המכירה את מצבם של השואלים. כך גם צפוי להיות, ככל הנראה, גם ברמה הגבוהה ביותר של ההליך המשפטי היהודי: החלטות בנושאים חדשים לחלוטין, הדורשים את תובנותיהם של פוסקים מובילים.

לדעתי, סביר להניח שיום אחד LLMs ישמשו פוסקים כאלה ככלים חשובים, ממש כפי שהם נעזרים כיום במנועי חיפוש, אף שהכרעה סופית של עניינים אלה תנוח על סמכות מומחים וקונצנזוס קהילתי. שוב, לעת עתה מצב הטכנולוגיה עדיין רחוק מרמות האמינות הנדרשות לאמון של רבנים ב־AI. אבל כבר ברור איך אפשר לשפר זאת.
בהנחה שכל "הקמטים" האלה יתיישרו בתוך כמה שנים, האם תהיה התוצאה והשפעתה החברתית טובה ליהודים? שאלה זו מובילה לשאלות עמוקות יותר על האתגרים ואף הסכנות שמעמידה בפנינו הבינה המלאכותית, על מצבו של האדם, ועל גישת היהדות לכל אלו.

סכנה ושמה בינה
חלק ניכר מן הדיון הציבורי על סכנות הבינה המלאכותית מתמקד בספקולציות שלפיהן בשלב מתקדם היא תנצל את האינטליגנציה העדיפה שלה כדי להשמיד את המין האנושי — אם מתוך אדישות, בעודה רודפת אחר האינטרסים שלה עצמה, אם מתוך הבנה מוטעית של האינטרסים או הרצונות הטובים של יוצריה האנושיים. אכן, תאורטית ייתכן שכך יקרה: מישהו יניח ל־AI להפעיל מערכות אמיתיות של תשתיות חשמל, מים או נשק ללא בני אדם או מפסקים מתוכנתים בלולאה או ש־ AI תמצא דרך לחמוק מכל מגבלה שנטיל עליה, ומכאן יחל להתגלגל כדור שלג שלא ניתן יהיה לבולמו. אבל לעת עתה אין להניח לחובבי המדע הבדיוני להשתלט על השיח, שכן יש סיכונים מציאותיים יותר שצריך להביא בחשבון.

LLMs למשל, עשויים להיראות די תמימים; ככלות הכול, כל שהם יכולים לעשות הוא לייצר טקסט. אבל בדיוק כמו ש־LLM יכול להראות לך איך לתקן את האופניים שלך או להכין ספגטי בולונז, בהיעדר פיקוח הוא יכול להראות לך איך להתחמק מרצח או להכין נשק ביולוגי במרתף. באופן כללי, LLMs הם אדירי־עוצמה, וככל שהם גדלים, הכוח שלהם יהיה זמין לגורמים רעים.

סוג אחר של סיכונים, שבהם אנחנו נתמקד כאן, קשורים לעולם התעסוקה העתידי, או יותר נכון לדעיכתו של עולם זה. כל מי ששיחק עם ChatGPT, או עם כל אחת מהאפליקציות המייצרות תמונות או וידאו על סמך טקסט שהמשתמש מספק, מבין כמה טובים הם הכלים שנבנו על רשתות עצביות. על פי קצב השיפור הנוכחי, נטען כי בתוך כעשרים שנה AI יבצע את כל המשימות הקוגניטיביות כמו בני אדם. וכשזה יושג, מיליוני מתכנתים מלאכותיים יוכלו להתגייס במהירות לטובת פיתוח אינטליגנציה גבוהה בהרבה מזו של כל אדם. כמובן, יש לקחת את ההשערות הללו עם קורטובים רבים של מלח. איננו יודעים באמת אם נוכל להמשיך ולהגדיל רשתות עצביות בלי להיתקל מחדש בבעיית התאמת־היתר, או אם כוח העיבוד ימשיך לגדול באופן מעריכי, או אם הנחות רבות אחרות שעומדות בבסיס התחזיות הללו יתגלו כנכונות. ועדיין ניתן להניח בבטחה כי בתוך זמן קצר יחסית, בינה מלאכותית תוכל לשכפל את ביצועיהם של בני האדם המיומנים ביותר במגוון רחב של משימות קוגניטיביות, ואף לעלות עליהם.

מצד אחד, נראה שמדובר בברכה עצומה לאנושות, שכן היא עשויה לשחרר זמן ומשאבים יקרי ערך ולהעניק גישה לידע שלא רק מעשיר את חיינו האינטלקטואליים אלא גם משמש זרז לשיפור דרמטי בבריאות וברווחה. מצד שני, הדבר עשוי להפוך משרות רבות למיותרות, במיוחד משרות צווארון לבן. LLMs כבר מוכיחים את עצמם כבעלי ערך רב למחקר — כולל מחקר פיננסי ומשפטי ברמה גבוהה — וכן לתכנות מחשבים. לא ירחק היום שבו רוב, אם לא כל, עורכי הדין, האנליסטים הפיננסיים, מתכנתי המחשבים ואנשי מקצוע אחרים יוחלפו על ידי בינה מלאכותית.

כמה רע זה יהיה? כלכלנים מציינים לעתים קרובות כי בעוד המהפכה התעשייתית אכן הוציאה את יצרני הנרות ואת נהגי הכרכרות ממעגל העבודה, היא גם יצרה הזדמנויות רבות יותר על ידי הרחבת גבולות התעסוקה: יצרני הנרות למדו להיות חשמלאים ונהגי הכרכרות למדו לנהוג במכוניות. הסתגלות דומה עשויה להתרחש עם מהפכת הבינה המלאכותית. אבל ייתכן גם, ואף סביר, שהקצב המהיר של התקדמות הבינה המלאכותית יוביל לדחיקת משרות מהירה יותר מאשר במהפכה התעשייתית, בעוד שכל ההזדמנויות החדשות שנוצרות עלולות להיתפס בעצמן על ידי AI מהר יותר מכפי שאנשים יכולים להסתגל אליהן.

חשוב להדגיש כי הבעיה אינה כלכלית בעיקרה, לפחות אם התועלות של יכולותה־AI יופצו באופן מספק בקרב האוכלוסייה הכללית. שהרי מבחינה כלכלית, מכונות היכולות לבצע משימות במהירות על־אנושית וברמת דיוק על־אנושית עשויות להוריד את עלותם של צורכי החיים עד כדי כך, שמי שאינו יכול להיות מועסק ממילא לא יצטרך להיות מועסק. השאלה המכרעת הנובעת מאפשרות זו, אם כן, היא בעיקר קיומית: עד כמה חשובה העבודה לתחושת המשמעות והערך העצמי שלנו? הדוגמה של אמריקנים מובטלים רבים — בעיקר גברים לבנים בגיל העמידה ללא תואר אקדמי — אינה מעודדת. תוחלת החיים של אוכלוסייה זו ירדה 2 שנים בשנים האחרונות בשל מה שמכונה "מקרי מוות של ייאוש": מנות יתר של סמים, התאבדויות ומחלות הקשורות לאלכוהול.

אכן ניתן להעריך כי חברה שבה רוב האנשים אינם צריכים לעבוד היא חברה שבה אנשים רבים חווים תחושות שעמום וחוסר משמעות. כשמצרפים תחושות אלו לירידה הכללית בצורך באינטראקציות אנושיות מתקבלת תוצאה עגומה. כבר כיום, רבים, בעיקר צעירים, מכורים למכשיריהם, לעיתים קרובות על חשבון מגע עם בני אדם. דוגמה קיצונית במיוחד לתופעה זו, שסביר להניח שתיעשה נפוצה יותר בשנים הקרובות, היא זו של חברים וירטואליים: חברים או אפילו בני זוג רומנטיים. כיום מדובר רק ב־ LLMs מלווים ביצגנים )אוואטרים( מותאמים אישית; אך ברגע שישולבו גאדג'טים חדשים של מציאות מדומה, התשוקה לקשר עם בני אדם בשר ודם עלולה לשקוע. כמו בעיית האבטלה, אפשרות זו מעצימה את האיום של תחושת חוסר המשמעות.

הבינה היהודית
מה יכולה להציע המסורת היהודית ביחס לסכנות אלו? ובכן, ביהדות מצויות דרכים מגוונות המגינות מפני הערכת יתר של עבודה. דרכים אלו הן פועל יוצא של תפיסת עולם שבה העבודה כשלעצמה אינה מרכז החיים או הדרך המרכזית למימוש עצמי. ממילא במקרים שבהם העבודה נעלמת ישנן צורות אחרות ומבוססות למלא את החלל וליצוק בו תוכן בעל משמעות. כאן אציין שתי דרכים כאלו: בתי מדרש כמקומות לעיסוק אינטלקטואלי משמעותי, ושבת כיום מנוחה ולימוד.
בתי המדרש טומנים בחובם פוטנציאל אמיתי כתוכנית לשימוש מועיל בזמן הפנאי. גרסה אחת של מודל זה כוללת לימוד של טקסטים קלאסיים עם חברותא בבית המדרש כעיסוק כמעט מלא. אכן, עשרות קהילות בישראל, בארצות הברית ובאירופה מתרכזות סביב בתי מדרש כאלה. הם זכו לביקורת רבה, לעתים קרובות בצדק, מצד אלה הרואים בהם עידוד להתחמקות ולתלות; אך ייתכן בהחלט שהם פשוט הקדימו את זמנם, ובסופו של דבר ישמשו דוגמה לשימוש בונה ומספק בזמננו אם וכאשר נשתחרר מהצורך לעבוד לפרנסתנו.

מעניין להשוות בין מודל בית המדרש למערכת האוניברסיטאית. שלא כמו באוניברסיטאות, שבהן ההרצאות ממלאות תפקיד מרכזי, בבתי המדרש שמים דגש על לימוד מתמשך של טקסטים באמצעות חברותא. המפגשים מתחילים לעיתים קרובות בשעות הבוקר המוקדמות ומסתיימים בשעות הלילה המאוחרות, כאשר האווירה הקולקטיבית של בית המדרש מעודדת תרבות של שקידה ואחריות הדדית בין קבוצות השותפים בו. נוסף על כך, בתי המדרש מקבלים בברכה מבוגרים בכל הגילים, ויוצרים קהילת לימוד מגוונת ובוגרת. כך, בית מדרש אינו שלב מעבר חברתי ולימודי כמו אוניברסיטה, אלא מקום בו מבוגרים משקיעים זמן בלימוד מעמיק שמעניק משמעות וכיוון לחייהם.

פתרון זה ודאי לא יתאים לכולם, כבבדיחה היהודית הישנה על העולם הבא, שהוא מקום אחד שבו עוסקים בלימוד תורה ללא הפסקה: לצדיקים זה גן עדן, ולכל השאר — גיהינום. אך אפשר להרחיב את המודל לטווח רחב יותר של עיסוקים אינטלקטואליים ויצירתיים משמעותיים. בית המדרש מייצג פרדיגמה מוכחת, שאם תותאם למצבים החברתיים והאינטלקטואליים של קהילות שונות היא עשויה לסלול דרך לרבים, הן בתוך והן מחוץ למעגל היהודי.

מאותן סיבות עצמן, השבת יכולה לשמש גם כתרופה למחלות החברתיות שיוצר השימוש המוגזם במכשירים דיגיטליים. שבת היא פרק זמן של 25 שעות שבהן אסורים רוב סוגי העיסוק היצירתי. נסיעות, בישול, שימוש ברוב המכשירים, ובעצםכמעט כל פעילות לא חיונית שאפשר להעלות על הדעת, אסורים. במקום זאת, הזמן מוקדש לתפילה משותפת, לסעודות עם בני משפחה ושכנים, או להתכרבלות עם ספר ישן וטוב. במילים אחרות, השבת תפורה לצורך להרחיק אותנו ממכשירינו ולקדם זמן איכות רציף עם המשפחה והחברים. מלוא היקפה של מערכת החוקים של שבת נחשב בעיני יהודים כמתנה מיוחדת לעם היהודי, אבל הרעיון המרכזי יכול לשמש בקלות מודל לחברה שרוצה להשתחרר מהפיתוי הבלתי פוסק של פעילות מקוונת. אבל ההצלחה אינה מובטחת: לא ברור שכאשר נעמוד מול אתגרים חדשים ומרחיקי לכת מהסוג שמציבה הבינה המלאכותית, דיני השבת יתאימו את עצמם בצורה חלקה.

ניקח לדוגמה את המקרה הבא: יהודים שומרי מצוות אינם נוסעים במכוניות בשבת, משום שנהיגה במכונית כרוכה בהבערה, מלאכה אסורה בשבת. דמיינו כעת רכב אוטונומי שניתן לתכנת אותו לפני שבת כדי לאסוף אותי מנקודה מסוימת ולהביא אותי ליעד מסוים. פעולת המכונית תהיה עצמאית ממעשיי, כך שלא אני ולא אף אחד אחר יעשה שום מעשה אסור. למעשה, דלגו על התכנות המוקדם ודמיינו ש־AI למדה את דפוסי ההתנהגות שלי מספיק טוב כדי לצפות את הכוונות והרצונות שלי, ופשוט מפעילה מכשירים שונים — מכוניות, כלי מטבח, גאדג'טים שעדיין אינם קיימים — בדיוק כשאני צריך אותם, בלי שום פעולה מכוונת מצידי. בקיצור, דמיינו שאפשר להשיג את התוצאות הרצויות של פעולות האסורות כיום בשבת, בלי לבצע את הפעולות הללו בעצמנו.

הנה הדילמה. ייתכן שאם נהיה מחמירים מדי בעניינים כאלה, ולא נאפשר שימוש אוטומטי במכשירים כאלה, לא נוכל לתפקד כלל בשבת בתנאים הטכנולוגיים שנחיה בהם; ואם נהיה מקילים מדי, ונשתמש בכל אותם מכשירים המפעילים את עצמם, השבת תאבד את תוכנה ולא תהיה שונה מאוד מכל יום אחר. האם נמצא את נקודת הקסם שבה השבת עדיין מהדהדת? זוהי שאלה רצינית.

מיקור חוץ של המוסר
הבינה המלאכותית מייצרת לנו עוד אתגר חשוב הקשור ישירות לאפשרות לפוסק אוטומטי שהעלינו למעלה. כאשר אנו נדרשים לקבל החלטות בנושאים אישיים או אתיים — עם מי להתחתן, כמה לתת לצדקה ולמי, האם לקום ממושבנו ברכבת למען מישהו — אנו נוטים בדרך כלל להשתמש בתחושה אינטואיטיבית לגבי מה שנכון, ובו בזמן גם בניתוח תועלתני אנליטי יותר, הבוחן את התוצאות והיתרונות האפשריים. תחושות אינטואיטיביות אלו מושרשות באיזשהו בסיס מפותח המשותף לכל בני האדם, כמו גם בנורמות הדתיות והחברתיות שרכשנו ממשפחותינו ומהקהילות שלנו. לעומת זאת, הניתוח הקר והתועלתני הוא במובן מסוים נוסחתי, כך שמכונות עשויות להיות טובות בו יותר מאנשים. בדיוק מסיבה זו, קיים חשש כי ככל שהבינה המלאכותית תהפוך משולבת יותר בחיינו היומיומיים, כן נתרגל להסתמך יתר על המידה על מכשירים כאלה כדי להשתחרר מהצורך לקבל החלטות מוסריות ואישיות משלנו.

מלכודות החשיבה התועלתנית הטהורה מוכרות היטב. דוגמה קלאסית היא המקרה של הקרבת אדם בריא כדי לקצור את איבריו להצלת חמישה חולים במחיר חייו של אדם אחד. אולי פחות דמיוני: מעניין לחשוב מה קורה כאשר הלך הרוח המנסה לפתור כל בעיה על ידי מודלים וחישובים מיושם בקביעת הדרך היעילה ביותר לחלוקת צדקה. כך, למשל, אם נניח בתמימות שאנו רוצים למָרֵב את התועלת המִצרפית בעולם, נישאב, באופן אבסורדי, אל מה שפילוסופים מכנים "המסקנה הדוחה" — כלומר שעלינו להעדיף שיהיה מספר עצום של אנשים החיים כמובן חיים נסבלים בקושי, ולא מספר קטן יותר של אנשים החיים חיים טובים. אפשר לסגת כאן ולסבך את הגדרת התועלת המצרפית, אבל הניסיון של תנועת "האלטרואיזם האפקטיבי" מראה שהנסיגה לעולם אינה מסתיימת, והתהליך תלוי הרבה יותר בבעיה הקשה של להבין מה אנחנו רוצים למָרֵב מאשר בבעיה הטכנית של איך למרב אותו.

במילים אחרות, עלינו להיות זהירים מאוד בהבנת הערכים והמטרות שלנו לפני שאנחנו צוללים לאסטרטגיות אופטימיזציה, שגם אם הן מבוססות מבחינה מתמטית, הן עלולות להוביל לתוצאות לא מוסריות או לא רצויות. גם אם הּבינה המלאכותית תדע להביא בחשבון את הנורמות המוסריות המקובלות בחברה שלנו, לא ברור אם במבחן המעשי היא תתאים תמיד לנטיות והאינטואיציות הטובות המתכתבות עם אותן נורמות.

על חשש זה מתווסף החשש מפני הפצת נורמות אחידות, שאינן מתחשבות באופי הייחודי ובהקשר של חברות שונות. בכל רגע נתון, קומץ LLMs מתקדמים עשויים לשלוט בתחום ולהטמיע את ההטיות שלהם במה שעשוי להפוך לסטנדרט דה־פקטו של חוכמה מקובלת. LLM מאומן יכול להיות נתון די בקלות למניפולציה בשלב אימון משני, הנקרא שלב "היישור" (alignment), כך שיאמץ ערך אידיאולוגי מסוים — כפי שהתברר בהשקה הקסטרופלית של ג׳מיני, שבה הLLM הנֵעור (ווקי( עודף של גוגל הציג אפיפיור טיפוסי כאדם שחור וחיילים נאצים כנשים אסיאתיות.

הטיות יישור זמינות ואידאולוגיות עלול לפלג את החברה בדרכים שיגרמו לקיטוב שנוצר על ידי רשתות חברתיות להיראות כמו משחק ילדים.
ייתכן שהיהדות תוכל להציע אלטרנטיבה לאתגרים אלו של תועלתנות מנותקת והטיות מקטבות כאחד. ההלכה היא מערכת מוסרית המתפתחת לאיטה, שהסתגלה במשך מאות ואלפי שנים בזכות שילוב של שיקולים תועלתניים עם כללים נוקשים, ועידוד ויכוחים ערים המציבים אינטואיציות אנושיות שונות זו מול זו. באמצעות מסורת זו של תיעוד ושימור אינטואיציות לאורך זמן, היהדות נמנעת מקביעות מוסר יבשות, ומעודדת את המשך טיפוח האינטואיציה המוסרית הרלוונטית לנסיבות ספציפיות. כך היא נמנעת מן הסכנה של זניחת חוכמה עתיקת יומין לטובת הקסם של מסגרות אתיות חדשות, אך בלתי מוכחות. חוכמתה זו עשויה להיראות ארכאית בהשוואה לרעיונות אופנתיים, אך, כפי שלעיתים מגלים מאוחר מדי, אפשר שהיא שרדה מסיבות טובות.

תהליך זה מוכר לכל מי שלמד תלמוד ואת התפתחות ההלכה בספרות שנוצרה בעקבותיו. נביא כאן דוגמה אחת, המתפרסת על פני אלפיים שנה, ואשר ממחישה את הדרך שבה דיון הלכתי טווה יחד שיקולים תועלתניים ומוסריים ומזמן אינטואיציה מוסרית המושרשת עמוק בספרות הרלוונטית. דוגמה זו מתאימה במיוחד לכאן משום שהיא מקבלת משמעות מיוחדת כתוצאה מיישום מסוים של בינה מלאכותית.

דמיינו לעצמכם שאתם מאבדים שליטה על מכוניתכם ונאלצים להחליט אם להתנגש בקיר, שעלול להרוג אתכם, או במכונית אחרת, שתספוג חלק מאנרגיית ההתנגשות ותציל אתכם, אך עלולה להרוג אנשים אחרים. סביר להניח שלא הרהרתם בדילמה הזאת — ואפילו אם כן, מסקנותיכם לא יועילו לכם בשניות הקריטיות. אבל כשמתכנתים מכוניות אוטונומיות, המהנדסים צריכים להכניס החלטות כאלה לקוד. כיצד ניתן להתמודד עם שאלות אתיות קשות כאלה על ידי מהנדסים, או, סביר יותר, על ידי רגולטורים?

הספרות הפילוסופית הרלוונטית ביותר היא זו העוסקת במה שמכונה "בעיות קרונית". בעיית הקרונית המוכרת ביותר, שהוצגה על ידי הפילוסופית הבריטית פיליפה פוט במאמר משנת 1967 והפכה לחלק מהפולקלור הפילוסופי, היא זו שבה נהג קרונית יכול לבחור בין שתי אפשרויות בלעדיות: להמשיך במסלול ולפגוע בחמישה אנשים — או לסטות למסלול אחר ולפגוע רק באדם אחד. פוט גם בוחנת מצב של בני ערובה, שבו ניתן למסור לאויב אדם חף מפשע שתמורתו ישחרר האויב חמישה בני ערובה. הנייר המקורי הוליד ספרות ענפה, שנחשבה בעבר תאורטיתגרידא, אך כיום היא רלוונטית באופן ברור למדי לתכנות של כלי רכב אוטונומיים. כפי שקורה לא אחת, יש ספרות רבנית רצינית על דילמות דומות. הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שנפטר בשנת ,1953 שוקל באחד מכרכי ספרו 'חזון אי״ש' את המקרה של טיל במסלול להרוג רבים, שניתן להסיטו כך שיפגע רק באחד. לאחר מכן הוא משווה את המקרה הזה למקרה שנדון בתלמוד הירושלמי (מהמאה הרביעית(, שעסק בהחלפת אדם חף מפשע בכמה בני ערובה. השאלה מציבה שיקול תועלתני - פחות חיים אבודים — מול עיקרון מוסרי — לא להקריב במתכוון אדם מסוים. הרב קרליץ צופה את טענותיה של פוט, ומציע, כמוה, כי השיקול המכריע הוא אם המעשה הנדון הוא מעשה טוב עם תוצאה רעה (הסטת הפגז) או מעשה רע עם תוצאה טובה (מסירת אדם חף מפשע(. ברור ששני אנשים מבריקים שחשבו על הבעיה הזאת עשויים להגיע לתובנות דומות.

אני מעלה נקודה זו כדי להדגיש את ההקשר של חידושו של החזון אי"ש: שיחה מתמשכת בת אלפי שנים שתועדה ונשמרה, וכל טיעון בה ממוקם כראוי ומטופל ברצינות ובאחריות על ידי קהילת מלומדים ואף על ידי פשוטי עם. המסורת היהודית מאופיינת בשילוב ייחודי בין הרבני לעממי ובין התאורטי למעשי. נדמה שציוויליזציה שמסורת כזו שזורה בדי־אן־איי שלה תהיה מצוידת היטב בכלים המאפשרים להתנגד לפיתוי לצמצם את המוסר לחישובים תועלתניים פשוטים, שחסרים הקשר חברתי או היסטורי. בסופו של דבר, זה מחזיר אותנו לשאלתי המקורית: האם הפוטנציאל של הבינה המלאכותית לפסוק שאלות הלכתיות יפריע לנטייה היהודית להיזהר מפני חשיבה שבלונית?

הרשו לי להצביע על הסכנה. היהדות, כמסורת מימטית, משגשגת על בסיס חוויות, מנהגים ומעשים שעוברים מדור לדור בתוך משפחות וקהילות. החלפת מורים בבינה מלאכותית, או אפילו צמצום תפקידם של רבנים — התפתחות שהרבנים בוודאי יתנגדו לה, אך נראה שתתרחש בכל מקרה עם התפשטות הבינה המלאכותית — עלולה למחוק את הניואנסים והשונויות העדינות של מסורת בעל פה, ועלולה להוביל למסורת אחידה נטולת העומק הרגשי והרוחני של היהדות כיום. זאת ועוד, ההתפתחות האורגנית של מנהגים ונוהגים, הטבועה במסורת החיקוי, עלולה להפוך
למוגבלת.

למעשה, הסתמכות על סוג של אורקל לפתרון דילמות הלכתיות עלולה לפגוע ביכולתנו לעסוק בסוגיות מוסריות ולהקהות את האינטואיציות שלנו, בדומה לאופן שבו Waze מביא אותנו מהר יותר ליעדנו אך לאורך זמן פוגע ביכולתנו לנווט בכוחות עצמנו. אם לימוד התורה והפנמת ערכיה הם בעלי ערך עצמי, ולא רק אמצעי להכרעה בשאלות מעשיות, החלפת לימוד תורה בתשובות "נבואיות" היא עסקה גרועה.
בסופו של דבר, הבינה המלאכותית תהפוך את הספרות הרבנית לנגישה יותר להרבה אנשים, וזה דבר שאנחנו צריכים להודות עליו. אבל עלינו להיזהר, ולהקפיד להשתמש בבינה המלאכותית ככלי עזר מועיל המושך אותנו להתעמקות רבה יותר במחשבה המסורתית, ולא כאורקל המפתה אותנו לשאננות אינטלקטואלית.

בזמנכם הפנוי
האתגרים שדנו בהם עד כה הם גדולים. עם זאת, אנו עלולים לראותם כפרוזאיים מעט בהשוואה לשאלות גרנדיוזיות עוד יותר, שעד כה דילגתי עליהן. השאלות הגרנדיוזיות מעניינות ואני אישית נהנה להרהר בהן. אדון בהן אפוא בקצרה — ואסביר גם מדוע אני רואה בהן שאלות משניות לשאלות מוסריות והלכתיות.
השאלות מיהו אדם, חי, מודע, בעל רצון חופשי וכדומה הן כולן מסוג השאלות שאנו חשים שאנו יכולים לענות עליהן היטב, גם אם ללא בהירות הגדרתית מושלמת. אבל, יום אחד, בינה מלאכותית עשויה להציג בפנינו אנדרואידים שיש להם כמעט כל התכונות שאנו מקשרים עם כל אחד ממצבי הקיום הללו, ובכך יאתגרו את האינטואיציות שלנו בנושאים אלה. למעשה, סביר להניח אפילו שבינה מלאכותית תציג בפנינו בשלב מסוים אינטליגנציות על־אנושיות שייראו לנו כמעט כול־יודעות, ובכך תעורר כמה שאלות תיאולוגיות מעניינות. אלא שחשיבה על שאלות כאלו באופן מופשט עלולה להביא אותנו לשקוע בדיונים סמנטיים עקרים.
הדרך הנכונה להתמודד עם שאלות כאלה היא במסגרת חקירות "מבצעיות" בנושאי חובה ואחריות מוסרית. למשל, מהן חובותינו כלפי יצורי־ביניים כאלה, וכלפי מה הם עשויים להיות אחראים? מוקדם מדי לענות על שאלות כאלו, כי אנחנו עדיין לא מבינים את התגובות הרגשיות שיצורים כאלה עשויים לעורר בנו, או עד כמה נצליח להבדיל בינם לבין בני אדם אמיתיים. כמובן, כל מסקנה קונקרטית שנגיע אליה בסופו של דבר תהיה מושרשת בהנחות סמויות לגבי טבע האדם. אך מוטב שהתאולוגיה תצמח מהחלטות מעשיות המושרשות במערכות מוסר מפותחות, מאשר ההפך. כך פעלה היהדות מאז ומעולם, וזו השיטה שדרכה היהדות תוכל לתרום תרומה חיובית לדיונים גלובליים בנושאים אלו.

על דרך זו, אסיים בנימה אופטימית, שנוגעת יותר למצב היהודים מאשר למצב הבינה המלאכותית. התועלות הפוטנציאליות של הבינה המלאכותית מרחיבות את הדמיון. מאידך גיסא, האתגרים שמציבה הבינה המלאכותית הן, כפי שפירטתי, רבים ומאיימים. היהדות עשויה להפיק תועלת רבה מכלים שיוכלו להפוך את לימוד הסוגיות העמוקות ביותר שלה לאינטנסיבי יותר וגם לנגיש יותר. אבל האופק הנראה לי מלהיב עוד יותר הוא שהיהדות, במיוחד היהדות בישראל הריבונית, המתבגרת ונהפכת לתרבות מיינסטרים בטוחה בעצמה, תתגבר על המגננה הרגילה שלה ותחלוק עם עולם מבולבל את פירות אלפי השנים של עיסוק בסוגיות חברתיות ומוסריות, שיהפכו בקרוב דחופות יותר בגלל הבינה המלאכותית. עם השתכללות הכלים שאנו מפתחים, המאפשרים לנו לבצע יותר משימות בפחות זמן, אולי נוכל להזמין את חוכמת היהדות כדי לענות על שאלה שתמשיך לרדוף אותנו: לאן בדיוק אנו ממהרים?

1 . השיטה המבטיחה ביותר כוללת תחילה חיפוש בקורפוס מקיף אחר טקסטים רלוונטיים, ולאחר מכן שימוש בממצאים אלה כדי להדריך את ה־LLM. זוהי טכניקה הידועה בשם Augmented Generation, Retrievalוהיא ניתנת לאוטומציה, כפי שמדגים אב־טיפוס הנמצא כעת בפיתוח במעבדה שלי. על ידימיקוד ה־ LLM במקורות רלוונטיים, נוכל למנוע את הספקולציה ההזויה ש־LLMs נוטים להפיק כיום.
תוכנת rabbai שהוזכרה לעיל עובדת בשיטה הזאת.
2 of Deaths ,Deaton Angus and Case Anne
,Capitalism of Future the and Despair
2020 ,Press University Princeton.
3 . ראו, לדוגמה, במאמרים שונים של הרה"ג אשר וייס על גרמא ואינו מתכוון בשבת, שבהם הרב חותר כמעט במפורש להתיר התנהלות רגילה העלולה להפעיל שלא במתכוון מכשירים דיגיטליים — אבל לאסור שימוש מכוון במכשירים דיגיטליים אף על ידי פעולה לא ישירה.
4 ,Persons and Reasons ,Parfit Derek
1984 ,Press Clarendon.
5 . ראו, למשל: problem The ",Mounk Yascha
,persuasion ,"altruism effective with
.19.9.2024 וכן not am I Why ",Hoel Erik
Intrinsic The ,"altruist effective an
15.8.2022 ,Perspective.
6 its admits Google ",Wulfsohn Joseph
following' wrong it got 'AI Gemini
Not :generator image panned widely
23.2.24 ,foxbusiness

 

[י"ג מידות]

סליחה.
הרבנים אסרו.
אז זה לא יכול לעזור לנו נקודה.

 

[מאן דהו]

סליחה.
הרבנים אסרו.
אז זה לא יכול לעזור לנו נקודה.

תלוי למי ומה. ויש רבנים שמתירים ויש שאוסרים אז בבקשה לא לחתום את הדיון הרחב שיש בנושא בתגובה כמו שכתבת.

 

[חכימא]

איני מכיר את משה קופל המדובר, אבל רב הוא לא.
מי שמסוגל להעלות על דעתו שימוש בAI לפסיקה הלכתית, בודאות לא מבין מהי הלכה ומהו פסק הלכה.
וזה בלי להתייחס להתלבטות שלו האם "להחמיר" יותר מידי או "להקל" יותר מידי.

 

[אמת נהדרת]

כתבה מוכשרת מאד.
אם כי אני מסרב להתרגש מכל קידמה שהיא בקשר לתועלת הדתית שיצא ממנה.
בזכות המחשב חשבו שהדת תשגשג ולמרות שבעניינים חיצונים ולא מהותיים כגון נגישות מלאה ונרחבת ומידיית למידע תורני המחשב מאד הועיל אך במהות הוא לא קידם בכלום להיפך עמל התורה ירד והידע התורני הפך מאד לשיטחי ולא עמקני.
ואף לעניין הפסיקה ההלכתית המחשב הקשה על הפסיקה בשל ריבוי המחלוקות והדעות שמופצות היום בלא שום קושי ואינם מחויבות להסבר מעמיק.
הבינה המלאכותית היא עוד מאותו הדבר מחשב עם מוח חזק יותר מהיר יותר הוא משקף את מה שהמחשב עושה היום רק הרבה יותר מהר.
אגב בעיני המאבק התורני הנחרץ כנגד הבינה המלאכותית משקף בס"ה את נטישת המאבק באינטרנט ששוב לדעתי ההבדלים בניהם הם אינם במהות אלא רק במהירות ובעוצמה.

 

[י"ג מידות]

כתבה מוכשרת מאד.
אם כי אני מסרב להתרגש מכל קידמה שהיא בקשר לתועלת הדתית שיצא ממנה.
בזכות המחשב חשבו שהדת תשגשג ולמרות שבעניינים חיצונים ולא מהותיים כגון נגישות מלאה ונרחבת ומידיית למידע תורני המחשב מאד הועיל אך במהות הוא לא קידם בכלום להיפך עמל התורה ירד והידע התורני הפך מאד לשיטחי ולא עמקני.
ואף לעניין הפסיקה ההלכתית המחשב הקשה על הפסיקה בשל ריבוי המחלוקות והדעות שמופצות היום בלא שום קושי ואינם מחויבות להסבר מעמיק.
הבינה המלאכותית היא עוד מאותו הדבר מחשב עם מוח חזק יותר מהיר יותר הוא משקף את מה שהמחשב עושה היום רק הרבה יותר מהר.
אגב בעיני המאבק התורני הנחרץ כנגד הבינה המלאכותית משקף בס"ה את נטישת המאבק באינטרנט ששוב לדעתי ההבדלים בניהם הם אינם במהות אלא רק במהירות ובעוצמה.

כל מילה.

 

[איש יהודי]

סליחה.
הרבנים אסרו.
אז זה לא יכול לעזור לנו נקודה.

אתה מדבר כללי על בינה או דווקא על הלכה

 

[קול מגיד]

תקציר באדיבות ב''מ
המאמר "בינה מלאכותית, יהדות: אתגרים והזדמנויות בעידן המידע" עוסק בהשפעת הבינה המלאכותית (AI) על המסורת היהודית, תוך התמקדות באתגרים ובהזדמנויות שהיא מציבה.
האתגרים:

• המהפכה המידעית: דומה לאתגרים שהציבה המהפכה התעשייתית, אך בקנה מידה גדול יותר.
• שחיקת קשרים חברתיים ומורליים: הבינה המלאכותית עלולה להוביל לשחיקת הקשרים החברתיים והמוסריים העמוקים. קיים חשש שאנשים יחוו תחושות של שעמום וחוסר משמעות עקב ירידה בצורך באינטראקציות אנושיות.
• אבטלה: קצב ההתקדמות המהיר של הבינה המלאכותית עלול להוביל לדחיקת משרות מהירה יותר מאשר במהפכה התעשייתית.
• הסתמכות על החלטות מוסריות של מכונה: קיים חשש שהסתמכות יתר על בינה מלאכותית תוביל לשחרור מהצורך לקבל החלטות מוסריות ואישיות.
• הפצת נורמות אחידות: הטמעה של הטיות מובנות בתוך מערכות הבינה המלאכותית.
• פגיעה במסורת: החלפת מורים ורבנים בבינה מלאכותית עלולה למחוק את הניואנסים של מסורת בעל פה.
• דילמות הלכתיות: שאלות חדשות הנוגעות לשימוש בטכנולוגיה בשבת.

ההזדמנויות:

• הנגשת טקסטים יהודיים: בינה מלאכותית יכולה לסייע בפענוח טקסטים רבניים, הוספת ניקוד ופיסוק, זיהוי ציטוטים, ואפשרות לחיפוש מושגים במקום מילות מפתח.
• לימוד תורה: סיוע בלימוד טקסטים רבניים והעמקה בו.
• יצירת מפה של קשרי הספרות היהודית: זיהוי כל המקבילות בין טקסטים שונים.

התמודדות היהדות עם האתגרים:

• בתי מדרש: מקומות לעיסוק אינטלקטואלי משמעותי כתחליף לעבודה.
• שבת: יום מנוחה ולימוד, המקדם זמן איכות עם המשפחה והחברים, ויכול לשמש מודל לחברה המשתחררת מהפיתוי של פעילות מקוונת.
• ההלכה: מערכת מוסרית מתפתחת שיכולה לסייע בהתמודדות עם שאלות אתיות מורכבות.

אזהרות ודגשים:

• יש להיזהר מהשימוש בבינה מלאכותית כאורקל: יש להשתמש בה ככלי עזר המושך להתעמקות במחשבה המסורתית, ולא כפתרון קל ומהיר.
• יש למצוא איזון נכון בשימוש בטכנולוגיה בשבת: כדי שהשבת לא תאבד את תוכנה.

מסקנה אופטימית:היהדות יכולה לחלוק עם העולם את חוכמתה בתחום הסוגיות החברתיות והמוסריות, במיוחד בעידן הבינה המלאכותית.

 

[אמת נהדרת]

הפצת נורמות אחידות: הטמעה של הטיות מובנות בתוך מערכות הבינה המלאכותית.

נראה שהודעה הזאת ג"כ נכתבה ע"י בינה מלאכותית.
לכל הבעיות המפחידות מאד קראת אתגרים ולמעט הזדמנויות הדלות והדחוקות קראת הזדמנויות.
אכן הצלחת להכניס אותי לחרדה.
המשמעות של הפצת נורמות אחידות היא מפחידה ומזעזעת ושום תועלת כל שהיא לא תצליח לכפר על הטירוף הזה, יהיה זה קשה מאד עד בלתי אפשרי לעמוד מול זה זה יהיה סוחף וזה יהיה משכנע וממש לא לכיוון שאתה רוצה להיסחף אליו.
וקלות הדעת שבה העולם היהודי ניגש לזה היום מעוררת דאגה עמוקה לשלום התורה.
"שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד".

 

[שמעון הגלילי]

שח לי ידידי:
הוא שאל את כבוד הרה"ג ר' בינה שליט"א האם מותר להדליק נורת לד בשבת,
התשובה הייתה שאסור.
הוא ביקש מקור,
והתשובה היתה ציטוט! משו"ע סימן... 'ואסור להדליק לד בשבת'...
אחרי שהוא מעיר לו שזה טעות ואין כזה שו"ע, הוא מתנצל...

 

[י"ג מידות]

אני שאלתי אותו בעקבות חידה של אחד מחברי הפורום.
איזה אמורא קם פעמיים למי שזקן ממנו וכו'
הוא החליט שזה רב ושלח אותי למקורות שלא היו ולא נבראו
והמציא את הציטוט הבא "כל המכבד זקנים זוכה לישב בגן עדן"
הא?

 

[צריך עיון]

נראה שהודעה הזאת ג"כ נכתבה ע"י בינה מלאכותית.

וכמבואר להדיא

תקציר באדיבות ב''מ

 

[ומצפה לישועה]

נראה שאין להביא ראיה מהדוגמאות שהובאו כאן.
מסיבה טכנית כיון שהציבור התורני אינו משתמש בו לכן אין לו את מאגר מקורות המידע, אבל ככל שיכניסו לו יותר מידע וחומר התשובות יהיו יותר מדוייקות.
בענין המקורות, גם בעבודות סמנריוניות שהמנחות מליצות להשתמש בבינה כסיוע, הם מזהירות מראש לבדוק כל מקור.

 

[יורה ומלקוש]

הבינה המלאכותית מביאה הרבה יתרונות, אבל יש לה גם צדדים פחות טובים. היא מחליפה מקומות עבודה וגורמת לאנשים לאבד פרנסה. היא גם מרחיבה פערים – מי שיש לו גישה לטכנולוגיה מרוויח, ומי שלא – נשאר מאחור.

בנוסף, היא אוספת עלינו המון מידע, לפעמים בלי שנדע, וזה יכול לפגוע בפרטיות שלנו. האלגוריתמים שלה לא תמיד הוגנים, לפעמים הם מפלים קבוצות מסוימות, ואף אחד לא באמת יודע להסביר איך בדיוק הם מקבלים החלטות.

היא גם מאפשרת הפצת פייק ניוז ותוכן מזויף, מה שמקשה לדעת מה אמיתי ומה לא. היא מחלישה את היצירתיות האנושית, כי קל מדי להשתמש בה במקום לחשוב בעצמנו. גם במלחמות ובאבטחת מידע יש סכנות – היא יכולה לשמש לפיתוח נשקים חכמים ולפריצות סייבר מתוחכמות.

בקיצור, AI זה כלי חזק שיכול לעזור המון, אבל אם לא נשתמש בו בזהירות, הוא עלול לעשות יותר נזק מתועלת.

באדיבות הב"מ...

 

[ומצפה לישועה]

באדיבות הב"מ...

גם מה שכתבת זה מהונדס
זה בנוי על מחקרים שאנשים רוצים שהבינה המלאכותית תהיה חיובית ולא שלילית

הבינה עצמה יש לה כבר מידע מוזן שיש אנשים שמתנגדים לכך ומה הסיבות לכך, וכמו שהיא עצמה כותבת, ולכן היא מנסה לרצות את האנשים.

הבעיה הגדולה בבינה, הוא שהיא מנסה לרצות ואינה אומרת את דעתה האמיתית.

 

[י"ג מידות]

גם מה שכתבת זה מהונדס
זה בנוי על מחקרים שאנשים רוצים שהבינה המלאכותית תהיה חיובית ולא שלילית

הבינה עצמה יש לה כבר מידע מוזן שיש אנשים שמתנגדים לכך ומה הסיבות לכך, וכמו שהיא עצמה כותבת, ולכן היא מנסה לרצות את האנשים.

הבעיה הגדולה בבינה, הוא שהיא מנסה לרצות ואינה אומרת את דעתה האמיתית.

והיא משקרת!!!!
בלי להתבייש...