האם בארון היו שמונה טבעות?

[גרינפלד]

תוספות יומא דף עב עמוד א ד"ה כתיב:
ואי לאו דמסתפינא מחברייא הוה אמינא דח' טבעות היו בארון וכן מוכיח הפסוק דכתיב ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתת על ארבע פעמותיו דהיינו ארבע קרנותיו כדמתרגמינן זוייתיה והדר כתיב ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית משמע דארבע טבעות היו על שתי צלעותיו לבד מאותם ד' שעל ד' פעמותיו בד' טבעות מהם היו בדים קבועין לא יסורו ובארבעה מהם שהיו למטה או למעלה מאותן טבעות היו משימין בדים בשעת סילוק המסעות לשאת את הארון בהם והיינו הנך דכתב בהו ושמו בדיו.​

 

[גרינפלד]

והיינו הנך דכתב בהו ושמו בדיו.

ויש מהראשונים שכתבו שהבדים זזו קצת לכאן ולכאן, ורק לא יצאו לגמרי מהארון;
ויש ראשונים שמפרשים שהכוונה ששמו על הכתפיים של הנושאים.

 

[געגועים]

האם בארון היו שמונה טבעות?
תוספות יומא דף עב עמוד א ד"ה כתיב:​

וכן הוא גם שיטת האבן עזרא

 

[גרינפלד]

ר' יהושע גריינימן שליט"א:
בסמ"ג במנין המצוות במפתחות כתב שלא יסורו הבדים בשעת המסעות, {ועיין בריב"א על התורה משמו ז"ל וכן בבעלי התוס' הנדמ"ח ובר"ח פלטיאל}, נראה דעתו ז"ל דקרא עיקרו להזהיר על שעת המסעות שעלולים להישמט בהליכה ובמעלות ומורדות, {מש"כ שם בעליה ובירידה מן ההר, אע"ג דהענן היה מיישר הכל, מכל מקום אין סומכין על הנס, א"נ כמש"כ במק"א שבמקום תחנותם לעולם היה מחנה לויה בגובה, שנתנו שם עפר והמשכן בגובה, וכן היו הרים שנשארו כמש"כ רש"י, א"נ בהרמה על הכתף וכיו"ב}, ומפרש שלא יהיה מצב שעלולים הבדים להיות מוסרים וממילא שמעת מינה איסור הוצאת הבדים שהוא לעולם וכדאמרינן במכות כ"ב, ורש"י פירש לא יסורו ממנו "לעולם", י"ל דכונתו לאפוקי מפירוש זה, ועיין בראשונים יומא ע"ב, {בריטב"א מכות שם כתב וכל שעה שחורש בהן ואינו מחזירן לארון עובר משום לא יסורו ממנו, ובמק"א נתבאר מ"ט עובר כל שעה, וכן מ"ט לא חשיב לאו שקדמו עשה, וניתק לעשה, גם נתבאר אם איכא ללאו כשאין הלוחות שם, ומיהו אם אין הכיסוי עליו למש"כ לקמן גרע טפי}.
א.ה. ז"ל הסמ"ג שלא להוציא בדי הארון כשנושאין אותו בכתף שנאמר לא יסורו ממנו, ובלאוין סימן רצ"ו כתב וז"ל שלא להוציא בדי ארון שנאמר בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו, וכשנושאין אותו {את הארון} בכתף צריך להזהר שלא ישמטו הבדים מן הטבעות שהמסיר אחד מן הבדים מן הטבעות לוקה שנאמר בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו עכ"ל, וז"ל הריב"א ור"מ מקוצי פירש וז"ל ולא יסורו ממנו שיהיו הבדים דבוקים בדוחק בתוך הטבעות כדי שלא יהא משא הארון יורד על הכתף האחרון הנושא הארון בעלותו בהר ולא על הכתף הראשון ברדת מן ההר עכ"ד, וכ"כ החזקוני וז"ל ולפי הפשט הבדים עומדים בדוחק בטבעות שכשיהיו נושאין את הארון ויעלו הרים וירדו בקעות לא ירד הארון על כתפי נושאיו.​