שבת דף כג ע"ב

[זרח לווין]

שבת כג,ב:
'בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום מהו קידוש היום עדיף דתדיר או דילמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא בתר דאבעיא הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא' ע"כ.

וצ"ע מדוע לא פשיט דאפשר לקיים שניהם. דהא קידוש אפשר על פת או בפה.

ובשלמא לשיטת התוס' בנזיר ד,א דקידוש על יין הוי מה"ת א"ש אלא לשיטת הרא"ש שם דהוי מדרבנן ומה"ת סגי בקידוש באמירה, צ"ת בזה.

 

[נדיב לב]

רשב"א על אתר.
הא דאמר רבא נר ביתו וקדוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו. תמיה לי דהא ודאי נר ביתו לצורך סעודה קאמר, ואם כן למה לי משום שלום ביתו תיפוק ליה משום דאפשר לו לקיים את שתיהם דמקדש אריפתא. ואולי נאמר דמצוה מן המובחר לקדש אחמרא וכדאמרינן (פסחים קו, א) קדשהו על היין בכניסתו, אלא דכי חביבא ליה ריפתא אפשר לקדש אריפתא משום חביבותא, ומשום חבוב מצוה אמידי דחביב ליה טפי, הא היכא דלא חביבא ליה ריפתא טפי מצוה בחמרא, ואפילו הכי נר ביתו עדיף משום שלום ביתו ומקדש אריפתא. והיינו נמי דאצטריך למימר גבי נר חנוכה וקדוש היום נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא. הא לאו הכי קדוש היום עדיף משום דקדוש על היין מצוה מן המובחר, ומשום דאפשר לקדש ארפתא הוא דעדיף נר חנוכה, הא לאו הכי קדוש היום עדיף דהוי דאורייתא. וכן כתב הרב בעל ההלכות ז"ל נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא דאפשר דמקדש אריפתא:

 

[נדיב לב]

חדושי הר"ן
בתר דבעיא הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא. ואם תאמר והיכי דחינן קידוש היום דאורייתא משום נר ביתו ונר חנוכה, י"ל לא דחינן לי' דהא אפשר לקדושי אריפתא אלא דאי לאו משום שלום ביתו ופרסומי ניסא מצוה מן המובחר טפי אדחמרא כדאמרינן זוכרהו על היין בכניסתו:

שפת אמת
שם בגמ' בעי רבא נר חנוכה וקה"י כו'. והקשה הר"ן היכי דחינן קידוש היום דאורייתא משום נר וביתו ונ"ח ותי' דמצי לקדש אריפתא. ונ"ל דאריפתא לא דוקא דוודאי יוצא בהזכרה בתפלה דמצוה דאורייתא הוא רק לומר ויכולו להעיד על יום השבת. [וכ"כ בעטרת זקנים (סי' תרע"ח) אכן בט"ז שם מבואר דאם אין לו פת אז פת עדיף שצריך לקדש עליו מדאורייתא]. ובהג"א הוכיח מכאן דאין מקדשין על הפת דאי מקדשין על הפת פשיטא דנר ביתו או נ"ח עדיף מקידוש. כוונתו דאי מקדשין על הפת ממ"נ ליכא למיבעיא. דאי אין לו פת פשיטא דפת קודם שיעשה בו מצות סעודת שבת גם יצא בו ידי קידוש. ואם יש לו פת א"כ יכול לקדש על הפת. אבל אי אין מקדשין על הפת שפיר איכא למיבעיא נמי אפי' היכא דאין לו פת איזה מהן קודם אי קידוש או נ"ח ונ"ב. דכיון דאין מקדשין על הפת אין לפת קדימה כלל עליהם דגם בפת לא יקיים אלא מצות סעודת שבת ולא מצות קידוש:

 

[זרח לווין]

וא"כ נמצא
שלהרשב"א תליא בחביבות.
להר"ן מה"ת סגי על הפת ומצווה מן המובחר ביין.
ולכאו' אפ' בשיטת הר"ן דהוי כמו כל מצווה מן המובחר דהיינו להשביח את המצווה.