גדולי ישראל על גזירת הגיוס | פורום אוצר התורה גדולי ישראל על גזירת הגיוס | פורום אוצר התורה

גדולי ישראל על גזירת הגיוס

ס

סלבודקאי

חינוך הבנים
חבר צוות
מנהל פורום
הודעות
74
תודות
259
נקודות
33
מרן הגרמ"ה הירש במשאו לבני הישיבות על סכנת הגיוס המרחפת על כל עולם התורה.

להלן חלק מדבריו: "היום יש ברחוב כל מיני דברים שמושכים מושכים מושכים מושכים בני תורה, ויש דברים שמי יודע אם היה פעם דבר כל כך מושך מהיצר הרע, וצריכים לדעת שאנחנו נבונים, אנחנו לא שוכחים מה התכלית שלנו, התכלית שלנו זה "לא נברא האדם אלא ליהנות מזיו שכינתו להתענג על ה' שזו התכלית האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא" זה התכלית שלנו ואנחנו לא שוכחים את זה, כל הזמן אנחנו זוכרים את זה, למרות שכל העולם כולו הפוך וכל העולם צועק ליהנות ליהנות ליהנות, ואנחנו אומרים לא! התכלית שלנו להתקרב לקב"ה להתדבק בקב"ה ע"י תורה בעיקר, במצוות, זה העבודה שאנחנו צריכים לעשות היום".

כאן זעק ראש הישיבה: "היום, בפרט היום שיש בעיה של הצבא, ויש הרבה שרח"ל אנשים יהודים נהרגו בצבא, וזה מפריע לבחור, יש בחור שחושב אולי... אולי... אולי גם אני..., ה"אולי גם אני" זה חיצוניות, זה לשכוח מה התכלית של בן תורה, וצריכים להבין מה זה בן תורה, בן תורה זה לא סתם 'סטודנט לתלמוד' בן תורה זה מציאות של בן אדם שהמציאות שלו זה רק להתקרב לה' בעיקר ע"י תורה וגם ע"י תפילה ע"י מידות טובות ע"י חסד, ע"י אמונה, זה בן תורה לעלות ולעלות ולהתקרב ולהתקרב, וזה שאנחנו ככה זה תרתי דסתרי לגמרי".

"לפעמים שואלים אותי אנשים, מהצבא אפילו, אולי בין הסדרים אולי בין הזמנים, אבל לא, זה תרתי דסתרי, גם בביה"ז אדם הוא בן תורה, נשאר בן תורה, רק יש לו הזמן של מנוחה, אבל הוא בן תורה ונשאר הבן אדם שמרגיש שהתכלית שלו זה רק להתקרב לקב"ה, התכלית, רק ללמוד זה התכלית, וזה המציאות שלו והמהות שלו, והמהות הזאת וצבא וחייל זה תרתי דסתרי, זה לא יכול להיות, אנחנו צריכים להבין, הרמב"ן אומר (ויש עוד פסוקים) שא"י מקיא רשעים מהארץ, אם אנשים שכאן בא"י עושים דברים שלא מתאימים איז מקיא, מה מחזיק את הכלל בא"י, זה רק בגלל יושבי ועמלי תורה שהתכלית שלהם להיות קרוב לקב"ה בקדושה ובטהרה גדלות בתורה גדלות בקרבה לקב"ה, זה מה שגורם שיהיה א"י שעדיין חי, ובלאו הכי ח"ו היה חורבן רח"ל, אז אנחנו צריכים להיות גאים בזה שאנחנו בני תורה, גאים במה שאנחנו עושים ולא חס ושלום להיות מושפע מכח החיצוניות שלכאו' אומרת "גם אתה", אנחנו גאים שאנחנו בני תורה ואנחנו מקיימים את כל העולם ובפרט את א"י". סיים רבי משה הלל.
 
הגאון רבי אביעזר פילץ, ראש ישיבת תפרח וחבר מועצת גדולי התורה, כתב בערב שבת שירה מכתב חיזוק לבני הישיבות הנמצאים תחת רדיפות שלטונות הצבא. המכתב התפרסם לראשונה ב'קובץ גיליונות' שיצא לאור בסוף השבוע.

במכתב תחת הכותרת 'אגרת רעות' כותב רבי אביעזר: "ליקרים ואהובים בני הישיבות הקדושות, עמלי התורה בכל עת ועונה, דבוקים בה וטרודים לדעת עומק סודה, תקות האומה ונזר תפארתה. נעימות בימינכם נצח".

"הן לב כל מבין, הומה ברגש ל'קול ה' בכח', הנשמע מאירועי התקופה האחרונה, לאמר "ראו עתה כי אני אני הוא, אני מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל", הלוא הוא הפסוק האחרון שבשירת האזינו, לפני פסוקי הגאולה. ובכלל זה, שנאת האומות לעם ישראל המתגברת מיום ליום, שעליה נאמר מקולות מים רבים אדירים וגו' אדיר במרום ה'. וכמו"כ נסיונות האמונה, שעליהם גילו קדמונינו שיתגברו בשנות סוף הגלות, ובכלל זה גזירות השלטון החילוני לעקור תורה מעם ישראל, מתינוקות של בית רבן, ועד תלמידי חכמים עמלי תורה. שגם זה ראו חז"ל ברוח קדשם, באמרם דור שמשיח בא קטגוריא נעשית בת"ח. שכל אלו באו להרבות זכויות בני הדור האחרון, כדי שיהיו זכאים לימות המשיח".


"ולזאת חובתנו להתחזק בשינון קבלתנו מרבותינו מעתיקי השמועה, כי אין אומתנו אומה אלא בתורתה, ומגיני הדור באמת הם אותם גיבורים אחוזי חרב מלחמתה של תורה, ואין לך אסון יותר גדול ממי שזכה להיות מלגיונו של מלך, שוכן על מעינות הקדושה והטהרה, אף כי עתות שפל מזדמנות, הרי זו דרכה של תורה, אך שבע יפול צדיק וקם, ועוזב באר מים חיים לחצוב בארות נשברים, של כוחי ועוצם ידי השרויים בטומאה ובחלאת העמים. וכל המתחזק בזה, לא תפול שערה אחת מראשו ארצה, כהבטחת בוראנו כי לא תשכח מפי זרעו. וודאי שמשנה לא זזה ממקומה, ואין רשות לשום בן ישיבה להיכנע לדרישת השלטונות, וחובה לעמוד במסי"נ כנגד כל פתוי וכל נסיון כפיה, וכפי שנהגו רבותינו בימי גזירות העמים, שאיש לא עלה על לבו לעזוב מעיני החכמה של תורת ה' תמימה משיבת נפש".

ראש הישיבה מחזק את בחורי הישיבות שלא מתייצבים בלשכות הגיוס כהוראת גדולי הדור: "ובזכות עמידתנו האמיצה נזכה לשמוע בקרוב ממש קול שופרו של משיח, באמור לציון מלך אלוקיך, ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר, ומלאה הארץ דעה את ה', וכל הרשעה כולה כעשן ובעשן תכלה. והננו בזה בקריאת קדש, חיזקו ואמצו בנים יקרים, אשר בכם בחר ה' להיות החשמונאים של דור האחרון, חיזקו ואמצו לאור קריאת גדולינו שליט"א, שלא להיענות לשום צו וקריאה משלטונות הצבא, חיזקו ואמצו, כי כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי, חיזקו ואמצו כי חדוות ה' היא מעוזכם".

את מכתבו מסיים ראש הישיבה: "וברטט ובדמע, נישא עין לשמים, אנא ואנא זכור רחמיך, והצילנו מכל משנאינו. אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים, ויזכור ברית איתנים, ויציל נפשותנו מן השעות הרעות ויגער ביצה"ר מן הנשואים. אמן וכן יה"ר".
פורום אוצר התורה הרב אביעזר פילץ גזירת הגיוס.jpg
 
בשיחה עם הגאון רבי שרגא שטיינמן, בו הוא חושף מכלי ראשון סיפורים ודברים מאביו, מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, בנוגע לגיוס בני הישיבות ולעמדתו בנושא זה.

הגר"ש פותח ומספר: "לאורך השנים ניסו לטעון שאבי תמך במסגרות צבאיות חרדיות, אך האמת היא שהוא מעולם לא שלח אף בחור לצבא. אמנם הוא לא יצא למאבק חזיתי נגד כל יוזמה כזו, אבל לא בגלל שהסכים איתה – אלא מתוך גישה מחושבת, שכל מקרה נבחן לגופו. אך ההבנה הברורה הייתה שאין זה דרכו של בן ישיבה".

בהמשך השיחה, מספר הגר"ש כיצד נהג אביו להתייחס לשאלה שמעסיקה לא מעט הורים וראשי ישיבות: מה עושים עם בחור שמתקשה במסגרת הישיבתית?
"פעמים רבות הגיעו אליו עם הצעה לשלוח בחורים מתקשים לצבא כדי 'שיעשו מהם בני אדם'. אבל הוא הגיב בחריפות: 'גוי גמור יעשו ממנו!'

"גם אם בחור לא קם לתפילה או לא שקוע בלימוד, עדיף שיישאר בישיבה. עם הזמן, הוא יתחזק, יתבגר, וימצא את מקומו בעולם התורה. אבל אם ייצא החוצה – הסיכוי לחזור קטן הרבה יותר".

הגר"ש הדגיש כי אף על פי שמסגרות צבאיות חרדיות קמו בשנים האחרונות, לא הייתה לכך שום תמיכה מצדו של מרן הגראי"ל זצ"ל. "ניסו לטעון שהוא היה שותף לכך, אבל הוא הצטער מאוד כשהבין שייחסו לו דברים שלא אמר. נכון שהוא לא פתח במלחמה נגד כל בחור בודד שהתפתה ללכת, כי כל מקרה הוא שונה, אבל זה לא אומר שהוא הסכים לכך. מעולם הוא לא המליץ ללכת לצבא, ומעולם לא תמך באקדמיה".

הגר"ש מביא מדברי אביו: "גם בחור שבקושי לומד – עצם העובדה שהוא נמצא באווירה של ישיבה, היא עולם אחר לגמרי. הוא אומר 'אמן', הוא שומע דבר תורה פה ושם, הוא מתרגל למידות טובות ולסגנון חיים תורני. חז"ל אומרים שאפילו מי שנכנס לחנות בשמים בלי לקנות – יוצא עם ריח טוב. ככה זה בישיבה, גם מי שלא לומד כל היום – סופג קדושה".

במהלך השיחה הגר"ש משתף סיפור אישי על אביו: "בצעירותו בפולין, אבי היה חייב גיוס. יחד עם חברו, הרב משה סולוביצ'יק, הם חיפשו דרך להימלט, וכך הצליחו להגיע לשווייץ ולייסד שם מסגרת לימודית. זה היה גלות קשה מאוד, אבל הוא ניצל את השנים הללו ללימוד תורה יום ולילה. דווקא שם התחזק אצלו העיקרון ששום דבר לא יכול להחליף את הסביבה הישיבתית".

"לא פעם אנחנו שומעים את הטענה: 'הרי החיילים מסכנים את חייהם, אז למה לומדי התורה לא עושים משהו בשביל המדינה?' אבל התורה היא החוסן האמיתי של עם ישראל", מסביר הגר"ש. "כמו שאמר רבי עקיבא במשל השועל והדגים – הדגים אולי נמצאים בסכנה במים, אבל אם הם יצאו החוצה – הם ימותו מיד. ככה עם ישראל – התורה היא המים שלנו, אי אפשר לשרוד בלעדיה".

"עם זאת, אין ספק שאנחנו צריכים להרגיש שותפים בכאב על כל חייל שנפצע או נהרג. אסור לנו להסתגר בבועה ולשכוח שמדובר באחים שלנו. אבל חשוב גם להיזהר מלהיסחף אחרי דיבורים של 'כוחי ועוצם ידי'. התורה מלמדת אותנו ש'ה' הוא הנותן לך כוח לעשות חיל', וכל יהודי מאמין יודע שאין שום דבר שמצליח בלי סיעתא דשמיא".

בסיום, רבי שרגא מבקש להעביר מסר ברור לבני הישיבות: לא לעזוב את המסגרת הישיבתית, גם אם קשה. גם בחור שנדמה שהוא "חלש" – עדיף שיישאר בתוך האווירה התורנית. לזכור שהתורה מגינה ושומרת על עם ישראל יותר מכל דבר אחר.

"זוהי דרכו של אבי, מרן הגראי"ל זצ"ל, וממנה כולנו יכולים ללמוד עד כמה התורה היא החוסן האמיתי שלנו – בימים של מבחן, ובכל עת".
 
נערך לאחרונה:
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון