אמור בשם "קרבן העומר" (2 צופים)

[בצ"ל]

ויקרא פרק כג, (י) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ נֹתֵ֣ן לָכֶ֔ם וּקְצַרְתֶּ֖ם אֶת־קְצִירָ֑הּ וַהֲבֵאתֶ֥ם אֶת־עֹ֛מֶר רֵאשִׁ֥ית קְצִירְכֶ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן:

לחץ כדי לכווץ...

אנו רואים בתורה ששם הקרבן הוא "עומר" ולכאורה הדבר מתמיה שהעומר מידה היא, ולמה נקרא כך ולא "מנחה" או "לחם",

ושמעתי לבאר דמידת עומר נאמר רק במן וכאן בקרבן העומר, שזהו מידה לקבוצת חיטים או שעורים, כדרך הכתוב ושכחת עומר בשדה, אבל קמח אינו נמדד בעומר אלא בעשירית האיפה, וקרוי בתורה "עשרון" או עשרית האיפה" [פינחס פרק כח', נשא פרק ה'] וקרבן העומר בא להודות ולברך על התבואה החדשה, שאז תחילת זמן ביכור השעורים, ולכן מתאים לקרות לו "עומר". [והמן שקרוי כך, כנראה שהיה עשוי חתיכות או גרגרים ולא היה דומה לקמח ולכן נמדד ב"עומר" ולא ב"עשירית האיפה"].​

 

[אוהב ספר]

וניתן עוד ליישב ע"פ מש"כ כאן, ודוק

עיונים וביאורים בספירת העומר

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[הצעיר שבחבורה]

אם נניח שיש הקשר בין ה"עומר" לבין ה"מעמר" יתכן ובשניהם הוא שייך

קרבן ה"עומר" מגיע ישירות מן השדה, קצירת העמרים ואסיפתם לקרבן.
והמן, נאסף ממקום ירידתו.

 

[בצ"ל]

והמן, נאסף ממקום ירידתו.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן גדר מעמר באוסף דבר ממקום גידולו, והאוסף מן בשבת לא נראה שיעבור משום מעמר,

 

[אוהב ספר]

יתכן גדר מעמר באוסף דבר ממקום גידולו, והאוסף מן בשבת לא נראה שיעבור משום מעמר,

לחץ כדי לכווץ...

צדקו דבריך, אבל זה רק בגדה ב'מעמר' של שבת, ולא בשם 'עימור' בעצם, לכאו'