פסח, חודש ניסן ברכת על אכילת מצה -לפטור מהמצווה.

[ממגד שמים]

א. שאול נשאלתי לפני כעשרים שנה מרופא רוסי חרד וירא לדבר ה' מדוע כ' שער הציון תע"ה שמי ששומר על מת פטור מאכילת מצה -כדין העוסק במצווה.
והוסיף שאפי' אם רוצה לקיים-עכ"פ שלא יברך על זה.
ושאלני: אטו מי גרע מנשים היכולות לברך על מעשהז"ג למרות שפטורות הם?
[לימים מצאתי שאלה זו במקראי קודש]
ויתכן.
בהקדם דינו של המגן אברהם [-סימן יד, כמדומה]-
שהשואל טלית, והטיל בה ציצית -למרות שפטור מעיקר הדין עד 30 יום, אבל רשאי הוא לברך- דומיא דנשים הפטורות ואעפ"כ רשאיות לברך.
{כמובן שצ"ע שהלא המחבר ס"ל כהרמב"ם וצ"ע }
ורעק"א הק' דלא דמי,יען מעשה מצווה שראוי לצאת בו- אזי אשה יכולה לברך,
משאי"כ טלית -הרי כה"ג איש אינו יוצא בזה [-וכשם שפשוט הדבא שאין לברך על אתרוג השאול ביום הראשון מדין אינו מצווה ועושה]
[ובדוחק י"ל שעכ"פ למשאיל עצמו יכול להיחשב מעשה מצווה וצ"ע]
וממוצא הדבר נמצינו למדים, שלאאו בחדא מחתא מחתינהו לפטור מהמצווה אי שרי לי' לברך.

ב. מצינו עוד דיון- אם תפילין נוהג רק בארץ- יען נמצא בפרשה " והיה כי יביאך אל הארץ" או לא.
והוכיחה הגמ' [-קידושין לז.] שמצינו אמוראים שהניחו תפילין. [-ע"פ פי' רש"י שם, ולתוס' ביאור אחר שם]
וצ"ע אולי הניחו תפילין מדין אינו מצווה ועושה, דהא לא גרעו מנשים, ויוקשה כנ"ל

ג. יתכן, שלא בודקים את מעשה המצווה רגיל כפי שהוא, אלא בתוספת כל המעטפת מסביב, אי כהאי גוונא יש קיום מצווה ולא רק מעשה מצווה
ומעין מש"כ רעק"א.- ומשכך, כמו טלית שאולה לא חשיב קיום מצווה
כן תפילין במקום שלא הוי קיום מצווה [-להו"א שחו"ל שינו מקום תפילין, תוב הו"ל כלילה]
וכן שומר אבידה שבשעה שהינו פטור -אז אין על זה שם של מעשה מצווה ולפיכך לא יברך וצ"ע

[-ואין לאמר שחשש לשיטת הריטב"א שלא יפסיק העוסק במצווה, יען כ' שרשאי לקיים- אלא שלא יברך.]