צו ברכה על אכילת תרומת לחמי תודה

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' לכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה (ז יד)

במנחות עז: מסתפקת הגמ' האם זר שאכל תרומת למי תודה חייב מיתה וחומש, דהוקשה לתרומת מעשר ודינה כתרומה ממש, או שנתמעטה מדכתיב ומתו "בו" כי יחללוהו, וכן מסתפקת הגמ' האם היא מדמעת כשאר תרומה. מבואר שלפי צד אחד בגמ' יש לתרומת לחמי תודה דין תרומה לכל דבר, מלבד הדין קדשים שבו. והעיר הג"ר צבי אליהו שטיינברג שליט"א, דלכאורה אם יש לתרומת לחמי תודה דין תרומה, א"כ יצטרכו לברך על אכילתה שתי ברכות, על אכילת תרומה ועל אכילת קדשים, ונסתפק האם יכולים לכוללן בברכה אחת.

ונראה לפי דברי הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה פ"ט) שכתב שאכילת תרומה הנה היא בכלל המצוה של אכילת קדשים, וכ"כ בפיה"מ אהלות פי"ח ה"ד, א"כ אכילת קדשים קלים ואכילת תרומה היא אותה המצוה, ושפיר סגי בברכה אחת. ובדרך אמונה תרומות פי"א ה"א הביא מרבינו הלל בפי' התו"כ פרשת אחרי מות, דמצות אכילת תרומה ילפינן מדכתיב "עבודת מתנה אתן את כהונתכם, עשו אכילת תרומה בגבולין כעבודת ביהמ"ק", והיא דרשא דרבי טרפון בפסחים עג. עי"ש, ולכאורה לפי"ז ג"כ הביאור הוא דהוי בכלל מצות אכילת קדשים.

אמנם הביא שם שבפירוש רבינו אליקים ליומא עד: פירש, דמצות אכילת תרומה ילפינן מדכתיב ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא, א"כ לפי"ז מצות אכילת תרומה היא מצוה נפרדת, ויש עליה ברכה בפני עצמה.

ויל"ע דנפק"מ בין הראשונים, האם חצי זית תרומה וחצי זית קדשים מצטרפים לשיעור מצות אכילה, דלהרמב"ם דהוי חדא מצוה י"ל לכאורה דמצטרפים, אך לרבינו אליקים הם ב' מצוות נפרדות ואינם מצטרפים. ומ"מ תרומת לחמי תודה ותרומה יצטרפו, להך צד בגמ' שיש לה דין תרומה לכל דבר, דאם יאכל כזית משניהם יחד יקיים בזה מצות אכילת תרומה.​

 

[גרינפלד]

ויל"ע דנפק"מ בין הראשונים, האם חצי זית תרומה וחצי זית קדשים מצטרפים לשיעור מצות אכילה, דלהרמב"ם דהוי חדא מצוה י"ל לכאורה דמצטרפים, אך לרבינו אליקים הם ב' מצוות נפרדות ואינם מצטרפים. ומ"מ תרומת לחמי תודה ותרומה יצטרפו, להך צד בגמ' שיש לה דין תרומה לכל דבר, דאם יאכל כזית משניהם יחד יקיים בזה מצות אכילת תרומה.​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים':
ועי' בחידושי הגר"מ הלוי סולוביצ'יק (בדין איסור זרות בתרומת לחמי תודה, עמ' צ"ח) בשם הג"ר רפאל שפירא זצ"ל, שתרומת לחמי תודה ותרומה מצטרפין לכזית לאיסור אכילת תרומה לזר, (והגר"מ שם מצדד דאינם מצטרפים, משום דב' שמות של תרומה הם, ולא דמי לתרומה ותרומת מעשר וחלה וביכורים שמצטרפים דהם ממש תרומה, עי"ש).​

 

[בן ליש]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' לכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה (ז יד)

במנחות עז: מסתפקת הגמ' האם זר שאכל תרומת למי תודה חייב מיתה וחומש, דהוקשה לתרומת מעשר ודינה כתרומה ממש, או שנתמעטה מדכתיב ומתו "בו" כי יחללוהו, וכן מסתפקת הגמ' האם היא מדמעת כשאר תרומה. מבואר שלפי צד אחד בגמ' יש לתרומת לחמי תודה דין תרומה לכל דבר, מלבד הדין קדשים שבו. והעיר הג"ר צבי אליהו שטיינברג שליט"א, דלכאורה אם יש לתרומת לחמי תודה דין תרומה, א"כ יצטרכו לברך על אכילתה שתי ברכות, על אכילת תרומה ועל אכילת קדשים, ונסתפק האם יכולים לכוללן בברכה אחת.

ונראה לפי דברי הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה פ"ט) שכתב שאכילת תרומה הנה היא בכלל המצוה של אכילת קדשים, וכ"כ בפיה"מ אהלות פי"ח ה"ד, א"כ אכילת קדשים קלים ואכילת תרומה היא אותה המצוה, ושפיר סגי בברכה אחת. ובדרך אמונה תרומות פי"א ה"א הביא מרבינו הלל בפי' התו"כ פרשת אחרי מות, דמצות אכילת תרומה ילפינן מדכתיב "עבודת מתנה אתן את כהונתכם, עשו אכילת תרומה בגבולין כעבודת ביהמ"ק", והיא דרשא דרבי טרפון בפסחים עג. עי"ש, ולכאורה לפי"ז ג"כ הביאור הוא דהוי בכלל מצות אכילת קדשים.
​

עכ"פ יל"ע באיזה נוסח יברך, אם יאמר על אכילת קדשים ותרומה, כיון דסו"ס יש בזה קיום גם משום לתא דתרומה וגם לתא דקדשים, וכמו"כ בחצי זית תרומה וחצי זית קדשים שדן בהמשך, מה יברך.

 

[בן ליש]

וכמו"כ בחצי זית תרומה וחצי זית קדשים שדן בהמשך, מה יברך.

גם יל"ד בזה לכאו' עפי"ד הרא"ש גבי מרור דבעי כזית משום שמברך בלשון אכילה, היכי נדיינו הכא אם יברך על אכילת תרומה וקדשים, מי נימא דעכ"פ בכל חד מינייהו לבד ליכא כזית, או דהלשון אכילה קאי אתרוויהו כאחד.
(ובעיקר הדבר הלא בבית הלוי חידש דמצות אכילת קדשים היא גם בפחות מכזית, והיאך הדין גבי ברכה לפי הרא"ש).