יפה מאוד. עי' רש"י נשא שאפשר להחליף רק אות אחת. [קטרת, כשמחליפים ה-ק' ב-ד' = נהיה בגימטריא תרי"ג].
ויתכן כי מתחלף באותיות השפתיים. [בומ"פ]
כמו שמצאנו בכמה מקומות.
עי' יעב"ץ חולין צ"ח ב' ברש"י ד"ה אין על "אין בשלה אלא שלמה", שמפרש [באופן אחר מהראשונים] שהכוונה שמחליפים את ה-ב' באלב"ם, ואז זה נהיה כאותיות שלמה.
אמנם ברש"י בכמה מקומות נראה שלא ניח"ל לפרש כך גמרות, גם בחולין שלא פירש כיעב"ץ, וכן בע"ז כ"ט א' ד"ה שכמה פי' שתיבה זו דומה לשכר בב' אותיות, ולא כתב כי מ' מתחלפת ב-ר' באח"ס בט"ע.
וכמדומה שיש מקומות נוספים שרש"י לא רצה לפרש כן.
אבל כאן זה עדיף כי לא משנים את הסדר. מיהו גם בע"ז כ"ט לא משנים את הסדר.
עי' איוב כ"א כ' "כידו", שכתב האבן עזרא שהוא כמו אידו, וכזאת ברלב"ג,
ובסוגריים ברש"י [אינני יודע אם זה רש"י] שא' מתחלף בכ'.
וזה מסתדר עם מה שרציתי לומר [א=ת באתב"ש, ת=כ באלב"ם; א=ל באלב"ם, ל=כ באתב"ש, וכן בארמית מצאנו הך כמו הא],
[ואגב בפי' הפסוק יש פירושים אחרים במצודות ובמלבי"ם].
החדש הזה לכם - החרש היה לבם. (שבת קמז:)
מהרש"א שם: אמר החרש היה לבם דהיינו הרי"ש במקום ד' והב' במקום כ' שהם קרובים להתחלף במכתב בצורתן כדאמרי' פ' הבונה. ואף שהוא דבר פשוט שזה מתחלף בכתיבה, כמו שמוזכר בהבונה. מ"מ כאן אנחנו רואים שגם בקריאה אפשר לטעות בזה.
החדש הזה לכם - החרש היה לבם. (שבת קמז:)
מהרש"א שם: אמר החרש היה לבם דהיינו הרי"ש במקום ד' והב' במקום כ' שהם קרובים להתחלף במכתב בצורתן כדאמרי' פ' הבונה. ואף שהוא דבר פשוט שזה מתחלף בכתיבה, כמו שמוזכר בהבונה. מ"מ כאן אנחנו רואים שגם בקריאה אפשר לטעות בזה.