- הודעות
- 1,939
- תודות
- 5,168
- נקודות
- 475
אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר בעניין חילופי אותיות. אנא המשך את הדיון בהערות למאמר
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
-
עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת -היל"ת- על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
- סטָטוּס
- הודעות
- 1,939
- תודות
- 5,168
- נקודות
- 475
- פותח האשכול
- #3
יפה מאוד. עי' רש"י נשא שאפשר להחליף רק אות אחת. [קטרת, כשמחליפים ה-ק' ב-ד' = נהיה בגימטריא תרי"ג].
ויתכן כי מתחלף באותיות השפתיים. [בומ"פ]
כמו שמצאנו בכמה מקומות.
עי' יעב"ץ חולין צ"ח ב' ברש"י ד"ה אין על "אין בשלה אלא שלמה", שמפרש [באופן אחר מהראשונים] שהכוונה שמחליפים את ה-ב' באלב"ם, ואז זה נהיה כאותיות שלמה.
אמנם ברש"י בכמה מקומות נראה שלא ניח"ל לפרש כך גמרות, גם בחולין שלא פירש כיעב"ץ, וכן בע"ז כ"ט א' ד"ה שכמה פי' שתיבה זו דומה לשכר בב' אותיות, ולא כתב כי מ' מתחלפת ב-ר' באח"ס בט"ע.
וכמדומה שיש מקומות נוספים שרש"י לא רצה לפרש כן.ויתכן כי מתחלף באותיות השפתיים. [בומ"פ]
כמו שמצאנו בכמה מקומות.
עי' יעב"ץ חולין צ"ח ב' ברש"י ד"ה אין על "אין בשלה אלא שלמה", שמפרש [באופן אחר מהראשונים] שהכוונה שמחליפים את ה-ב' באלב"ם, ואז זה נהיה כאותיות שלמה.
אמנם ברש"י בכמה מקומות נראה שלא ניח"ל לפרש כך גמרות, גם בחולין שלא פירש כיעב"ץ, וכן בע"ז כ"ט א' ד"ה שכמה פי' שתיבה זו דומה לשכר בב' אותיות, ולא כתב כי מ' מתחלפת ב-ר' באח"ס בט"ע.
אבל כאן זה עדיף כי לא משנים את הסדר. מיהו גם בע"ז כ"ט לא משנים את הסדר.
געגועים
תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות
חבר צוות
מנהל תוכן
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
- הודעות
- 1,773
- תודות
- 4,603
- נקודות
- 485
אז מה ההסבר באמת מתי ניחא ליה ומתי לא?
- הודעות
- 1,939
- תודות
- 5,168
- נקודות
- 475
- פותח האשכול
- #5
אינני יודע.
ויתכן כמהרש"א קידושין מ"ד א' שרש"י משנה פירושו ממקום למקום.
ועי' ביאה"ל סי' שי"ח לגבי קוליס האיספנין.
- הודעות
- 1,939
- תודות
- 5,168
- נקודות
- 475
- פותח האשכול
- #6
עי' איוב כ"א כ' "כידו", שכתב האבן עזרא שהוא כמו אידו, וכזאת ברלב"ג,
ובסוגריים ברש"י [אינני יודע אם זה רש"י] שא' מתחלף בכ'.
וזה מסתדר עם מה שרציתי לומר [א=ת באתב"ש, ת=כ באלב"ם; א=ל באלב"ם, ל=כ באתב"ש, וכן בארמית מצאנו הך כמו הא],
[ואגב בפי' הפסוק יש פירושים אחרים במצודות ובמלבי"ם].
ובסוגריים ברש"י [אינני יודע אם זה רש"י] שא' מתחלף בכ'.
וזה מסתדר עם מה שרציתי לומר [א=ת באתב"ש, ת=כ באלב"ם; א=ל באלב"ם, ל=כ באתב"ש, וכן בארמית מצאנו הך כמו הא],
[ואגב בפי' הפסוק יש פירושים אחרים במצודות ובמלבי"ם].
- הודעות
- 233
- תודות
- 857
- נקודות
- 116
החדש הזה לכם - החרש היה לבם. (שבת קמז:)
מהרש"א שם:
אמר החרש היה לבם דהיינו הרי"ש במקום ד' והב' במקום כ' שהם קרובים להתחלף במכתב בצורתן כדאמרי' פ' הבונה.
ואף שהוא דבר פשוט שזה מתחלף בכתיבה, כמו שמוזכר בהבונה. מ"מ כאן אנחנו רואים שגם בקריאה אפשר לטעות בזה.
- הודעות
- 1,939
- תודות
- 5,168
- נקודות
- 475
- פותח האשכול
- #8
עי' רד"ק בדברי הימים א' א, ז.
- הודעות
- 2,410
- תודות
- 5,106
- נקודות
- 517
מסתמא תלוי אם יש לו פירוש יותר טוב
- סטָטוּס
חברים מקוונים לאחרונה
- ללמוד התורה
- איש חינוך
- גרינפלד
- אמרי שפר
- מושב טוב
- מנחם1
- ראם
- אוצר הידיעות
- כהן קרב
- גלגולים
- קול מגיד
- בהרן
- חפץ בחיים
- זריז
- כהנא דמסייע
- רפאל יעקובזון
- בן עזאי
- דורש ומבקש
- חסידישער כולל יונגערמאן
- דברי התלמיד
- אברהם בן ארוש
- בן צבי
- איש האשכולות
- בליש
- לב טוב
- איש יהודי
- מה חובתו בעולמו
- אורח
- מחפש את האמת
- דוד המלך
- הכהן הגדול
- צריך ביאור
- עמך
- מה ידידות
- עול תורה
- קרנש
- נדיב לב
- ארגמן
- שלמה דייטש
- החושב
- מידה טובה
- אהרן סופר
- התורה היא חיינו
- יש חזק
- אלימלך
- שמעון הגלילי
- יש מאין
- י"ג מידות
- הייליג