בעניין בורר

[גרינפלד]

בספר איל משולש הל' בורר הקשה על המבואר במו"ק ב' ע"ב שהמנכש עשבים רעים מבין צמחים, חייב משום זורע או חורש; שנחייבהו משום בורר, ועיי"ש.
ולכאורה היה נראה לומר שבורר זה רק תיקון קלקול שנובע ממה שהדברים בתערובת, אבל כאן הקלקול הוא מה שהעשבים לוקחים כוח מהקרקע, וזה רוצה לתקן; וקלקול זה לא קשור לתערובת, כיון שגם אם היה מסודר וניכר כל צמח לעצמו, היה קלקול.
וכעי"ז יל"ד (אולי ראיתי באיזה ספר) למה מותר [מצד דיני מלאכות] לשחק שחמט בשבת, והרי הוא בורר את הכלים הנאכלים; אלא שגם כאן מה שמוציא אינו משום שמעורב, ואפי' בלוח ענק היה מוציא. [מיהו עיין פרדס יצחק-בירורי הפרדס סי' ד' ענף ג' אות ע"ז, וציין בהערות לבית אהרן וישראל שנה ז' גליון ב (לח) עמ' קסח-קסט שכתבו טעמים אחרים].
וכעין זה יל"ד על הגמ' מכות כ' ע"ב שהמלקט שערה לבנה מתוך שחורות [בשבת] חייב, ופירש ריב"ן (נדפס במקום רש"י) שזה גוזז, ובביאור הלכה סי' ש"מ ד"ה וחייב דן שלכאורה לתוס' שבת צ"ד ע"ב ד"ה אבל בכלי זה מלאכה שאינה צריכה לגופה; ולכאורה נחייבו מצד בורר, אבל יתכן שגם כאן אין זה פגם שהלבנה מקלקלת השחורות, אלא שאין זה יפה שני צבעים [עי' משנ"ב שם סק"ד שבתוספתא מבואר שה"ה שחורה מתוך לבנות. ויתכן שהקפידא שרוצה ליראות זָקֵן, וכמו שבלבנה בין שחורות רוצה ליראות צעיר; ולפי"ז מובן טפי שאין זו קפידא להוציא מתערובת].
ובאיל המשולש מסיק שבמחובר אין בורר, עיין שם שדן על אמירה לעכו"ם לעקור כלאים שיתכן להתיר כי זה שבות (אמירה לעכו"ם) דשבות (עקירה לא לשימוש) במקום מצווה; ולהנ"ל גם יש להתיר כיון שכלאים אין זה מושג של תערובת כמו בשבת, ואפי' עומד מסודר במרחק טפח, נקרא כלאים.​