סדרת מאמרים בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת/ חלק ז'

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת​

חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה
חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה
חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים
חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב
חלק ה' - חוֹל, חֲזִיר, חֲמוֹר, חֲסִידָה

חלק ו' - חָתוּל, יוֹנָה, כֶּלֶב

חלק ז'

נָחָשׁ

איך מבריחים נחשים מהבית/ מעשה משפט שלמה המלך עם הנחש/ אי אפשר להרוג את הנחש אלא בראשו/ איך פיתה הנחש את חוה בהיותה בגן עדן/ גלגל עיניו דומות לשל אדם/

א] אמר רבי יהודה בר רבי סימון, בית שיש בו נחשים, מביאין קרן של איילת ומעשנים בתוכו, ומיד הנחש בורח. (מדרש שוח"ט מזמור כ"ב)

ב] מעשה באדם אחד שהיה הולך בשדה ובידו כד של חלב פגע בנחש שהיה צועק מרוב צמא אמר לו האיש מה אתה צועק אמר לו כי צמאתי ומה בידך אמר לו חלב א"ל תן לי את החלב לשתות ואראך ממון גדול עד שתתעשר נתן לו ושתה לאחר ששתה א"ל הראיני הממון שאמרת לי אמר לו בא אחרי הלך אחריו עד שבאו לאבן גדול א"ל תחת האבן הזה הוא הממון הקים האיש האבן וחפר ומצא הממון לקחו והביאו לביתו מה עשה אותו נחש קפץ ונשתלשל סביב צוארו אמר לו האיש מאי האי אמר לו ממית אותך על אשר לקחת את כל ממוני א"ל בא עמי לבית דינו לפני שלמה הלכו ובאו לפני שלמה ועוד הנחש עליו צעק האיש לפני המלך אמר המלך לנחש מה תבקש א"ל הנחש אני רוצה להרגו שהרי כתיב אתה תשופנו עקב א"ל רד מעל צוארו שאין נכון שתהא מוחזק בו יותר ממני אחרי אשר אתם בבית דין ירד מעל צוארו לארץ אמר לו המלך מעתה אמור דבריך התחיל לדבר ואמר אהרגנו כמו שאמר לי הקב"ה אתה תשופנו עקב א"ל המלך לאיש ולך צוה הקב"ה הוא ישופך ראש מיד קפץ ורצץ את מוחו מכאן אמרו חכמים טוב שבנחשים רצוץ את מוחו. (מבוא לתנחומא ישן עמוד עט)

ג] הנחש אע"פ שיחתוך ויבקע אותה לכמה חתיכות הם נדבקים ואין לה הריגה אלא בראש והוא סוד הוא ישופך ראש. (שכחת לקט בשם עמק המלך)

ד] יש לשאול הרי אדם וחוה היו בג"ע דכתיב וינחהו בגן עדן ומי הניח לנחש הטמא ליכנס למקום טהורים לג"ע להטעות את חוה, מלמד שבא נחש לפזז ולכרכר על פתח ג"ע הציצה חוה לראות פיזוזו ופתה אותה מבחוץ והיא מבפנים. (חמדת ימים לר"ש שבזי)

ה] הנחש גלגל עינו עגולה כשל אדם. (נדה כג.)

ו] הנחש היה מהלך על שתים וקצת דמות אדם עליו, תדע שאותן שיודעין להפך אדם לזאב או לחתול ולחמור גלגל העין לא יתהפך, וכן הנחש שנשתנה לא נשתנה לו העינים, לכך המפלת כמין נחש אמו טמאה לידה, שגלגל עיניו דומות לשל אדם. (ספר חסידים סי' תתשס"ו)

נֶשֶׁר

מדוע נקראת נשר/ 3 שיטות כמה זמן הנשר חי/ איזה מוסר השכל נלמד מהנשר/

א] והנשר כשילדה באו כל העופות להרוג אותה ואת בניה פרש הקב"ה ענן עליהן עד שגדלו בניה ופרחו לפיכך נקרא נשר ששרתה שכינה עליו ועל כן היא פורחת באויר קרוב מן הרקיע שלא יבואו עליה העופות. (מבוא לתנחומא ישן עמוד עט:)

ב] אדם הראשון הכיר בחכמתו שהנשר מלך שבעופות ועפיפתו גבוה מכל עוף וכמו שידוע מעניניו כי כשישלימו לו עשר שנים יגביה עפיפתו עד מאד עד שהוא מתקרב לגלגל האש ולרוב החמימות מחבט עצמו ומפיל עצמו לים והנה הוא נמרט ואחרי כן יתחדש ויעלה אבר כבתחילה וכן מנהגו כל עשר שנים עד מאה שנה [1] ובשנת המאה מתקרב ביותר לגלגל האש ומגביה העפיפה כמנהגו ונופל בים ומת, וכ"כ רב סעדיה גאון ז"ל. וע"כ ידע האדם הענין הזה בחכמתו וקרא שמו נשר כי הש' אש והר' רוח והנ' לשון נפילה. (רבינו בחיי בראשית ב יט)

ג] וזוכים לבחי' תתחדש כנשר נעוריכי (תהלים קג, ה) שמרמז לאומרם ז"ל (שערי ג"ע שער האותיות אות ח' פתח ב' דרך ג') נשר לסוף ז' שנים עולה עד לשמים ומשיר מיניה טופריה ומזיה וח"א לסוף שבעים שנה [2] עולה וכו'. (מגן דוד להרה"ק ר' דוד מטאלנא זצוק"ל וישב - חנוכה)

ד] מדת הנדיבות בנשר, אשר הוא היותר נדיב שבכל העופות, יען ספרו ממנו כי אפילו יהיה רעב מאד לעולם יניח חצי מאכלו לשאר עופות הנמצאים אצלו בשעת אכילתו, וע"כ על המעט תראהו עף על איזו עוף הבר לטרוף אותו אשר לא ילכו אחריו כמה עופות לאכול ממה שיותיר ממאכלו. (צמח צדיק לרבי יהודה אריה די מודינא פרק יד)
​

---

[1] וכן מובא ברד"ק ישעיה מ, לא תהלים קג, ה

[2] ראה אות ב', והרי לנו ג' שיטות, ח"א עולה לסוף ז' שנים, וח"א לסוף עשר שנה, וח"א לסוף שבעים שנה.​

 

[י"ג מידות]

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת​

חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה
חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה
חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים
חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב
חלק ה' - חוֹל, חֲזִיר, חֲמוֹר, חֲסִידָה

חלק ו' - חָתוּל, יוֹנָה, כֶּלֶב

חלק ז'

נָחָשׁ

איך מבריחים נחשים מהבית/ מעשה משפט שלמה המלך עם הנחש/ אי אפשר להרוג את הנחש אלא בראשו/ איך פיתה הנחש את חוה בהיותה בגן עדן/ גלגל עיניו דומות לשל אדם/

א] אמר רבי יהודה בר רבי סימון, בית שיש בו נחשים, מביאין קרן של איילת ומעשנים בתוכו, ומיד הנחש בורח. (מדרש שוח"ט מזמור כ"ב)

ב] מעשה באדם אחד שהיה הולך בשדה ובידו כד של חלב פגע בנחש שהיה צועק מרוב צמא אמר לו האיש מה אתה צועק אמר לו כי צמאתי ומה בידך אמר לו חלב א"ל תן לי את החלב לשתות ואראך ממון גדול עד שתתעשר נתן לו ושתה לאחר ששתה א"ל הראיני הממון שאמרת לי אמר לו בא אחרי הלך אחריו עד שבאו לאבן גדול א"ל תחת האבן הזה הוא הממון הקים האיש האבן וחפר ומצא הממון לקחו והביאו לביתו מה עשה אותו נחש קפץ ונשתלשל סביב צוארו אמר לו האיש מאי האי אמר לו ממית אותך על אשר לקחת את כל ממוני א"ל בא עמי לבית דינו לפני שלמה הלכו ובאו לפני שלמה ועוד הנחש עליו צעק האיש לפני המלך אמר המלך לנחש מה תבקש א"ל הנחש אני רוצה להרגו שהרי כתיב אתה תשופנו עקב א"ל רד מעל צוארו שאין נכון שתהא מוחזק בו יותר ממני אחרי אשר אתם בבית דין ירד מעל צוארו לארץ אמר לו המלך מעתה אמור דבריך התחיל לדבר ואמר אהרגנו כמו שאמר לי הקב"ה אתה תשופנו עקב א"ל המלך לאיש ולך צוה הקב"ה הוא ישופך ראש מיד קפץ ורצץ את מוחו מכאן אמרו חכמים טוב שבנחשים רצוץ את מוחו. (מבוא לתנחומא ישן עמוד עט)

ג] הנחש אע"פ שיחתוך ויבקע אותה לכמה חתיכות הם נדבקים ואין לה הריגה אלא בראש והוא סוד הוא ישופך ראש. (שכחת לקט בשם עמק המלך)

ד] יש לשאול הרי אדם וחוה היו בג"ע דכתיב וינחהו בגן עדן ומי הניח לנחש הטמא ליכנס למקום טהורים לג"ע להטעות את חוה, מלמד שבא נחש לפזז ולכרכר על פתח ג"ע הציצה חוה לראות פיזוזו ופתה אותה מבחוץ והיא מבפנים. (חמדת ימים לר"ש שבזי)

ה] הנחש גלגל עינו עגולה כשל אדם. (נדה כג.)

ו] הנחש היה מהלך על שתים וקצת דמות אדם עליו, תדע שאותן שיודעין להפך אדם לזאב או לחתול ולחמור גלגל העין לא יתהפך, וכן הנחש שנשתנה לא נשתנה לו העינים, לכך המפלת כמין נחש אמו טמאה לידה, שגלגל עיניו דומות לשל אדם. (ספר חסידים סי' תתשס"ו)

נֶשֶׁר

מדוע נקראת נשר/ 3 שיטות כמה זמן הנשר חי/ איזה מוסר השכל נלמד מהנשר/

א] והנשר כשילדה באו כל העופות להרוג אותה ואת בניה פרש הקב"ה ענן עליהן עד שגדלו בניה ופרחו לפיכך נקרא נשר ששרתה שכינה עליו ועל כן היא פורחת באויר קרוב מן הרקיע שלא יבואו עליה העופות. (מבוא לתנחומא ישן עמוד עט:)

ב] אדם הראשון הכיר בחכמתו שהנשר מלך שבעופות ועפיפתו גבוה מכל עוף וכמו שידוע מעניניו כי כשישלימו לו עשר שנים יגביה עפיפתו עד מאד עד שהוא מתקרב לגלגל האש ולרוב החמימות מחבט עצמו ומפיל עצמו לים והנה הוא נמרט ואחרי כן יתחדש ויעלה אבר כבתחילה וכן מנהגו כל עשר שנים עד מאה שנה [1] ובשנת המאה מתקרב ביותר לגלגל האש ומגביה העפיפה כמנהגו ונופל בים ומת, וכ"כ רב סעדיה גאון ז"ל. וע"כ ידע האדם הענין הזה בחכמתו וקרא שמו נשר כי הש' אש והר' רוח והנ' לשון נפילה. (רבינו בחיי בראשית ב יט)

ג] וזוכים לבחי' תתחדש כנשר נעוריכי (תהלים קג, ה) שמרמז לאומרם ז"ל (שערי ג"ע שער האותיות אות ח' פתח ב' דרך ג') נשר לסוף ז' שנים עולה עד לשמים ומשיר מיניה טופריה ומזיה וח"א לסוף שבעים שנה [2] עולה וכו'. (מגן דוד להרה"ק ר' דוד מטאלנא זצוק"ל וישב - חנוכה)

ד] מדת הנדיבות בנשר, אשר הוא היותר נדיב שבכל העופות, יען ספרו ממנו כי אפילו יהיה רעב מאד לעולם יניח חצי מאכלו לשאר עופות הנמצאים אצלו בשעת אכילתו, וע"כ על המעט תראהו עף על איזו עוף הבר לטרוף אותו אשר לא ילכו אחריו כמה עופות לאכול ממה שיותיר ממאכלו. (צמח צדיק לרבי יהודה אריה די מודינא פרק יד)
​

---

[1] וכן מובא ברד"ק ישעיה מ, לא תהלים קג, ה

[2] ראה אות ב', והרי לנו ג' שיטות, ח"א עולה לסוף ז' שנים, וח"א לסוף עשר שנה, וח"א לסוף שבעים שנה.​

בלי לשים לב קראתי את המאמר מתחילתו ועד סופו ברתק רב.

 

[י"ג מידות]

ה] הנחש גלגל עינו עגולה כשל אדם. (נדה כג.)

זכור לי שכתוב בחז"ל שאדם שהרג נחש שירוצץ את עינו מכיוון שאם יעבור נחש אחר ויביט בעינו של הנחש המת ידע מיד מי הרגו וירצה לנקום את דמו.

 

[געגועים]

זכור לי שכתוב בחז"ל שאדם שהרג נחש שירוצץ את עינו מכיוון שאם יעבור נחש אחר ויביט בעינו של הנחש המת ידע מיד מי הרגו וירצה לנקום את דמו.

מעניין. אם תמצא את מקורו תעדכן
יש משהו דומה:

נתחדש בזמנינו שמצאו לאיש שנרצח ומת ולא נודע מי הכהו ורופא מומחה אחד ראה היטיב בעין הנרצח על פרגרעסערונגס גלא"ז (זכוכית מגדלת) ומצא צורת הרוצח נחקק עליו, ומתוך זה הכיר מי רצחו [1]. (דברי שאול מהדו"ק מהגאון רבי יוסף שאול נתנזון השמטות לפרשת בלק ד"ה וירא את ישראל)

---

[1] בזה פירשתי את הכתוב לגבי עגלה ערופה ועינינו לא ראו היינו שלא יכלנו לראות בעיני הנרצח מי רצחו.

ומענין לענין ראה כאן