סיפורים אישיים בני תורה מופלאים

[נדיב לב]

סיפורים נפלאים על בני תורה מופלאים נמצאים מעבר לפינה, רק להתכופף ולקטוף.
הבן אדם לחבירו, הזהירות מגזל, השמחה על הפנים, האכפתיות הגדולה, החסד העצום, העדינות והרוך, ההתחשבות, הרגישויות הדקות, ההגינות והיושר, פרגון אמיתי ולא מתנשא או ממניע חלול.. וזה רק מזער מהמעלות שנמצא בהם.

א.
בסוף כל סדר אחרי שאחרון האברכים הלך לביתו, הוא עוד היה מתעכב, מאן דהו הציץ וראה אותו אוסף את כל הספרים ומחזירם למקומם.

ב.
סיפור שקרה לפני יותר מעשרים שנה, כשבירושלים עוד התפוצצו אוטובוסים, וביום שישי אחד לאחר שסיימתי ללמוד עם חברותתי שעות בודדות לפני שבת [פרט חשוב בשביל ההמשך] לקחתי אוטובוס לקצה השני בעיר, מרחק של שלושים דקות בערך.
עשרים דקות אחרי שעליתי לאוטובוס בתחנה הסמוכה, התפוצץ שם מחבל מתאבד והרג כמה קדושים הי"ד.
בערב שבת אחרי הסעודה, אני שומע נקישות בדלת הבית, מתברר בדיעבד, שהחבר [ת"ח אמיתי שכל רגע חשוב לו] ניסה בכל אותם שעות להשיג אותי בטלפון שקרס, לוודא שהכל בסדר איתי, ומשלא הצליח לברר טלפונית, הוא גמא בשבת את כל הדרך הארוכה רק כדי לברר בשלומי.

ג.
נסעתי עם אברך ידיד לנחם רב בנתניה, בדרך חזור מזרחה, ביקש ממני להכנס לתל אביב, לשאלתי מאי האי, השיב לי שרצונו לבקר שם יהודי באחד מבתי החולים שחלה במחלה רח"ל, ולפני כמה שנים היתה לו היכרות קצרה עם הנ"ל, וכל חודש הוא מגיע בלי שאיש ידע גם לא רעייתו, יען ואין רצון החולה שתתפרסם במחלתו ברבים, לפני שנכנסנו לחדר החולה, קנה האברך הדלפון בעשרות שקלים ממתקים וכיו"ב לשמח את החולה, כמו גם להקריא לו במשך זמן מה מתוך הספר שבקש.

ד.
אברך שנכח באסון מירון התקשה לחזור לכולל במשך שבוע, יום יום החברותא, אב למשפחה ברוכה היה טורח לבקרו.

ה.
נכחתי באירוע סוער וכואב, ואבוי לי שראיתי בכך, ובכל זאת יותר מהכל יש בו להעיד על החומר שממנו קורצו אברכים בני תורה.
יהודי מבוגר הדור מראה.. הציע שאלתו בפני ת"ח שלמד עם חברותתו בביהמ"ד. החברותא הצעיר התערב גם הוא בדיון, והעלה צדדים לכאן ולכאן.
ואז זה הגיע בהפתעה!
המבוגר התחיל לצרוח בפני עשרות האיש שנכחו באולם על הצעיר שניסה מתוך רצון טוב להתייחס ולהרחיב בשאלתו, אבל הגידופים והבזינות שהוטחו בפניו מול ציבור גדול לא היו נעימים בלשון המעטה, הוא צעק עליו 'מה צעיר כמותו מתערב וכו' וכו' ואינו אלא אפס וכו' וכו'.
כמתבונן מהצד בביזוי הנורא שמתחולל נגד אברך צעיר שבסך הכל גילה רצון טוב לעזור קצת, היה לי קשה לשמור על שלוות נפש וכמו עוד רבים שניסו להסות את הצועק בקריאות ש.... ש... ארוכות נסיתי את כוחי, אך ללא הועיל. הצעקות הלכו ובאו, דקות ארוכות. כשהצועק עוזב לדקות מספר, ושוב חוזר ומתקיף את האברך המסכן.

והאברך בשפתיים חתומות, פנים רציניות, שתק ושתק ושתק, ואיש לא באמת מחה. והקב"ה מלמעלה אמר למלאכיו, ראו מה ביניכם לבן אנוש, המחזיק ארץ על בלימה.

ו.
האבא דאג שבנו החתן יתקשר תיכף אחרי החופה לחברותא הוותיק שבושש מלהגיע בגלל מחלתו.

ז.
אחד מידידי הקרובים חסיד סטריקוב, ת"ח פקח גדול שרבים מתיעצים איתו בדיני תורה מורכבים ובבעיות שונות, כלבויניק לעצות ופתרונות.
וכדרך החסידים ולמעלה מכך הוא מתנהג בפרישות יתירה, בשמירת עיניים קפדנית, שהוצאת משקפיו היא הבסיסית ביותר וכיו"ב. ושמתי לב בכל זמן הכרותי הארוך, שנמנע להתקשר לבתים אחרים כי אם לפלאפון האישי. אחרי שהפצרתי שיסביר לי מדוע, אודה בפיו שחושש שתענה לו הגברת. רק אז הבנתי, כמה סף הרגישות יכול להימתח מחמת פרישות וקדושה טהורה. ולו יהי חלקי.

 

[נדיב לב]

עיינתי בספר בין גברא לגברא וקצת נסחפתי.. על חשבון הקריאה.
בסוף הקריאה ניגש אלי יהודי מבוגר מרביץ תורה ובעל מידות, וניסה "לברר" איתי איך הבעל קורא הגה מילה פלונית. כי הוא מסתפק אם הגה אותה בצורה נכונה..
מה אומר, ומה אדבר זו הייתה תוכחה עוצמתית ונוקבת ומאידך, תוכחה עדינה ביותר שהשאירה מקום לפרשנות תמימה לגמרי..

 

[הצעיר שבחבורה]

בערב שבת אחרי הסעודה, אני שומע נקישות בדלת הבית, מתברר בדיעבד, שהחבר [ת"ח אמיתי שכל רגע חשוב לו] ניסה בכל אותם שעות להשיג אותי בטלפון שקרס, לוודא שהכל בסדר איתי, ומשלא הצליח לברר טלפונית, הוא גמא בשבת את כל הדרך הארוכה רק כדי לברר בשלומי.

אין ברצוני לקנטר, ויתכן שזו היתה כל כוונתו, אך יש מקום, ולדעתי טבעי ואנושי יותר, שעשה זאת בשביל שלוות נפשו האישית.
ושמא גם זו מעלה היא, שאינו יכול לישב בשלווה מספק צרת חבירו.

 

[יישר כח גדול]

אחרי שיעורו של רבי יוסף אלישיב הציבור נעמד בתור ארוך כדי להתייעץ איתו.
בחור אחד, מתמיד וירא שמים רצה לשאלו, האם מותר להישען על בימת בית הכנסת.
המתין בתור, והנה כאשר הגיע תורו ופתח פיו לשאול, נשען הרב אלישיב על הבימה... נעתקו המילים מפיו – נחרד מלשאול את שאלתו, התבלבל, חיפש מה לשאול, אולם מה שיצא מפיו היה 'הרב, מה השעה?...'