במילה אחת מהי אהבה?| דף 2 | פורום אוצר התורה במילה אחת מהי אהבה?| דף 2 | פורום אוצר התורה

במילה אחת מהי אהבה?

המאושר! אמר:
לא נכון.

חיבור, הוא תוצאה של כמה דברים, וגם תוצאה של אהבה.

כי לפעמים יש חיבור שמגיע כתוצאה מאינטרסים אחרים.
לחץ כדי להרחיב...
לא נכון.
אין חיבור נשמתי, [לא שכוני אלא מזגי,] בלא אהבה, ואהבה היא הגדרה של חיבור עמוק שנהיה לאחד.
אהבה בגימטרא אחד [13]
 
היתה מחלוקת ידועה בין הפילוסופים, ודובר בה רבות בספרי המחקרים שלנו, איני זוכר את החולקים,
אבל תוכן הויכוח היה מהי אהבה גדולה יותר אהבת הדומה או אהבת השונה.
בנוסף, מובא בליקוטי תורה, שאהבה הכי גדולה לקב"ה, זה כמו אהבה שאדם אוהב את עצמו,(וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו)
שאוהב את חייו, והוא חלק אלוק ממעל, ממילא אוהב את הבורא שזה ממש הוא.
 
שר האוצר אמר:
יש"כ על דבריך
אני אבהיר קצת את דברי שאף הם כיוונו לרעיון זה
שאהבה בעצם היא אהבת עצמו
כל אהבה שבעולם
תהיה שורשה אהבה זו
ומה שמצינו אהבה התלויה בדבר אין זה אהבת הרֵעַ מחמת המכנה המשותף אלא רדיפת תאוות עצמו - תאווה יבקש נפרד
לעומת אהבה שאינה תלויה בדבר היינו דבר חיצוני מעבר לשייכות הבסיסית של האוהבים
לחץ כדי להרחיב...
מלבי"ם בראשית פרק כט' פסוק כ'

גם יאמר שאהבתו את רחל לא היה אהבת החשק, שהחושק יום לשנה יחשב לו, כי אהב אותה מצד כשרון מעשיה, לא מצד החשק עד שהשנים היו בעיניו כימים. וע"ז אמר באהבתו אותה, כי אהבת החשק הוא אהבת עצמו, לא אהבת הדבר, אבל אהבת הטוב אוהב את הדבר הטוב, לא את עצמו, ועז"א באהבתו אותה, שלא היתה אהבה חוזרת, וע"כ היו בעיניו כימים אחדים:
 
הדברים דלהלן עומק לפנים מעומק לא כל מוחא סביל כגון דא
יש אב ויש אח
כמבואר בכתבי רבותנו בעלי הדקדוק כראב"ע והרמב"ם שניהם מתבססים על אותיות שכל אחת מהם כוללת הרבה תוכן ומהויות וצירוף של שניהם יחד פוטר את הרחבת הדיבור וסגי בהכי
אב מבוסס על א וב האות ב מביעה בניין וכנודע שמילים כמו בניין שהם מסמלים מציאות ולא פעולה במילים כאלה רק אות אחת היא לב הדבר וכל שאר האותיות הם ליציבות של המילה ולעריכתה ותו לא אות א מביעה את החומר היול"י של הבניין הקיים לפנינו ובאמת הוא הבעה נפלאה של המוסג אב שהרי בשונה מהאמא האבא הוא זה שהניח את התשתית הראשונית להוייתו של הוולד
במילה אח האות א משמשת כמו שנתבאר להציג את החומר היול"י ובהיול"י אין פירוד כלל באף צורה כי הוא עומד לעצמו ואי"צ לאחרים והאות ח היא לשון חלק וחצי
אהבה לשון אב לשון אביתי מורי האמור בשה"ש לשון אם תאבה הנערה ללכת אחריך האמור באליעזר עבד אברהם כלומר המילה אב עצמה עומדת כלשון רצון ובקשת התגשמות דבר כלשהו ובקשה זו היא פעולה ואם כך מילת אהבה אינה תוצאת פעולת הבניין אלא פעולת בקשתו ובניינו והוולד הנולד הוא חלק מעצמו של האב רק שנחלקו בחילוק הגוף וראוי היה לקרותו אח רק שכיוון שהאב הוא סיבתו הרי שיש לקרותו אב וכאשר יחלקו בחילוק הגוף הרי שהאב והבן הם נפש אחת המתחלקת לשניים ופעולה זו של בקשת הבניין היא פעולה של האבא ולא של הבן כי היא בקשת הבניין ואין הבן מבקשו רק שכאשר נדון בבקשת הבן אחרי שנולד להשתוקק להיות עם אביו בגוף אחד הרי שיש כאן בקשה מצד הבן ובקשה זו תכונה בשם אהב כי אות ה מביעה מהות והוייה והרי שהבן הוא תוצר של האביתי של האב כלומר של הבקשה של האב הרי צריך לכנות בקשת הבן כאהבה
ובכל האהבות יש להבין ג"כ ביאור ענינם כי הם מהות והוויה העומדת כתוצאה מבקשת הנאהב וכאשר יתאהב הנוצר מחמת הנאהב באביו שהוא הנאהב יקרא הדבר אהבה זו היא האהבה לקב"ה וזו היא האהבה לאדון האמורה בפרשת עבד נרצע כי ברמב"ם מבואר שכל הדין של רציעה הוא רק כשטוב גם לאדון ובכזה מקרה העבד הוא חי על האדון וזה ממש שהאדון בנה אותו ולכך חשוב כבנו בחינת כל ושננתם לבניך אלו תלמידים וגם אהבת אשה היא כי האשה נלקחה מצלע האיש והרי היא כחלק ממנו ולכן אוהבת אותו ובאמת מצד האיש אין מציאות של אהבה כי רק באישה יש טב למיתב טן דו וכן באהבת רעים יש בחינה כזו
והבן היטיב
 
עוזי ומגני אמר:
בלת"ק
במילה אחת?
חיבור!
שים לב שכמעט בכל מקום בתפילה שמוזכר אחדות ד' מוזכר שם גם אהבתו אלינו
לדוג' הבוחר בעמו ישראל באהבה שמע ישראל
המיחדים שמך פעמים בכל יום באהבה שמע ישראל
וכדו'
לחץ כדי להרחיב...
אחד בגימטריא אהבה ולא בכדי
 
יסוד מוסד בלשון הקודש (למרות החולקים), שאין בשפה שתי מילים בעלות משמעות זהה.
ההגדרה הקרובה ביותר נאמרה כבר, והיא "חיבור". אלא שהחיבור הוא תוצאת האהבה, שהיא רגש המביא את התשוקה לחיבור והתמזגות ככל האפשר.
 
בקופא דמחטא אמר:
יסוד מוסד בלשון הקודש (למרות החולקים), שאין בשפה שתי מילים בעלות משמעות זהה.
ההגדרה הקרובה ביותר נאמרה כבר, והיא "חיבור". אלא שהחיבור הוא תוצאת האהבה, שהיא רגש המביא את התשוקה לחיבור והתמזגות ככל האפשר.
לחץ כדי להרחיב...
הגדרה נכונה ואמיתית.
 
'אהבה' בלשון התורה היא קרבה, כמו ש'שנאה' היא ריחוק.
'כי שנואה לאה' אין הכוונה חלילה שהיה ליעקב איבה כלפיה, אלא שלא קירבה כמו שקרב את רחל.
ולכן אפשר לאהוב את ה' בפועל גם אם לא חשים כלפיו רגשות השתוקקות. ועיקר מצות אהבת ה' היא הבחירה בקרבתו וההתרחקות מן הדברים המבדילים בינינו. שעל כן מסירות נפש נקראת אהבה.
רגשות ההמייה והכיסופים לנאהב נקראים בלשון חז"ל 'רחמים'. ודוק.
כנלע"ד
 
לא יודע מה רע בהגדרת המילון:

"רגש אנושי רב עוצמה הכולל חיבה עמוקה, טיפול והתקשרות, לעתים קרובות כרוך ברצון עז לרווחתו ולאושרו של מישהו".
"תחושה עזה של חיבה עמוקה".
"הפעולה של אכפתיות ונתינה למישהו אחר. האינטרס והרווחה של מישהו בראש סדר העדיפויות בחייך".
 
העתקה מליקוטין שלי:

כתב בספר הישר [המיוחס לרבינו תם ז"ל, והוא לרבינו זרחיה היווני ז"ל] (שער ה'): ונאמר כי ענין האהבה הוא כח מחביר בין האוהב ובין האהוב. דע, כי האהבה נחלקת לשלשה חלקים, האחד אהבה שתהיה לתועלת ותקוה, והשני אהבת חברה ורעות, השלישי אהבת המדות הטובות אשר באהוב, וזאת היא האהבה הנכונה והאמיתית, ועוד יש כח בה, כי לא תתחלף ולא תשתנה לעד, בעבור כי האהבה נשואה וקשורה במדות האהוב, ואי אפשר לה להשתנות אלא אם ישתנו מדות האהוב הנושאות אותה, אין בכונתנו לזכור המדות אשר ישתנו, כי אם המדות הקיימות והן מצות הבורא יתברך, כי כאשר יאהב אדם לאיש אחד בעבור שכלו וחכמתו ומוסרו וענוותנותו ושאר מדותיו הטובות, תהיה זאת האהבה הנכונה לא תשתנה לעולם, מפני שלא תשתנה הסבה הגורמת לאהבת האוהב, ... ומכל שלשה חלקי האהבה אשר זכרנו, לא יתקיים כי אם זה החלק, והוא עמוד האהבה, והשנים אחרים לא יתקימו, כי אין בהם עיקר בכל אוהב ואהוב. עכ"ל.

כתיב בשה"ש (ה' ב') "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי", ופי' הגר"א (בפירוש ב'), "כי יש בעולם ג' מינים, ע'רב מ'ועיל וט'וב, ר"ת טע"ם. וזהו במאכלים [יש] ערב ומועיל, וטוב הוא מה שצותה התורה לאכול. וכן באדם, אהבת נשים הוא ערב, ואהבת הקרובים הוא מועיל, ואהבת בעל מדות טובות הוא טוב, טעמו וראו כי טוב כו' [תהלים ל"ד ט']. ויש עוד אהבה שהוא כמים הפנים לפנים [משלי כ"ז י"ט], פי' כשאני מרגיש שהוא אוהב אותי גם אני אוהבו, אף שאינו ערב ולא מועיל ולא טוב. וזהו דחשיב כאן, אחותי, מועיל. רעיתי, ערב. יונתי, כמים הפנים כו' מתלוות ומתדבקת בבן זוגה. [תמתי, טוב]. עכ"ל [ע"פ דפוס ווארשא תר"ב, ותוקן ע"פ העתקת הגר"ש ברעוודה זצ"ל].

וע"ע בביאור הגר"א לתיקובני זוהר (תי' ס"ט דף קכ"א ע"ב ד"ה לההיא דאתמר): והן ג' אהבות, אהבת הערב, איש ואשה. אהבת המועיל, קרובים, אח לצרה יולד [משלי י"ז י"ז]. ואהבת הטוב, אהבת החסידים והתמימים. ... ועוד אהבה הרביעית מצד המקבל, שהוא (אמת) [אוהב את] האוהב מאד, כמים הפנים לפנים, והוא יונתי, ... יונה דאינה נזקקת כו' [אלא לבן זוגה]. עכ"ל.​
 
אברך יקר אמר:
אז איך אפשר שיהיה אהבה לכמה דברים בו זמנית.
להשי"ת, לאשה, לילדים, וכו'.
לחץ כדי להרחיב...
יתכן שיש עוד אהבות חוץ מהאהבה העיקרית, ובוודאי שלכל אדם יש סולם עדיפות שונה.
אבל מה שקובע את האהבה, זה עד כמה היא דבר העיקרי, ואין זה תלוי ברגשות ובמצב רוח.
 
אושר ומנוחה אמר:
יתכן שיש עוד אהבות חוץ מהאהבה העיקרית, ובוודאי שלכל אדם יש סולם עדיפות שונה.
אבל מה שקובע את האהבה, זה עד כמה היא דבר העיקרי, ואין זה תלוי ברגשות ובמצב רוח.
לחץ כדי להרחיב...
אז הגדרת "אהבה" אינה "הדבר העיקרי בחייו", אלא הגדרה אחרת.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון