לכאו' אפשר לצייר שהנולד חלל לוי עבד ישראל היה בת, היינו חללה לויה שפחה ישראלית,ממ"נ, אם היא שפחה (בחצי שאינה ממזרת) אז הולד מתייחס רק אחריה, בחצי שפחה משום שפחה ובחצי ממזרת משום פגום
ואם בחצי השני אינה שפחה, אין הוולד עבד כלל
אתה בכיוון הנכון, רק צריך לבדוק את כל הפרטים
נכוןאך אז לכאו' נפסיד את החלל.
כמדו' יל"ע בזה בחי' רבינו חיים הלוי איסו"ב.מה שיש לדון בזה הוא האם הדין שהרב @בן ליש הזכיר שכשהאב עבד אזלי' בתר האם, שייך גם בחללה (וכן נקטתי בפתרון החידה) או רק בלויה וישראלית, דשמא חללות א"א לקבל מהאם בשום אופן, ולכאו' זה תלוי אי חללות הוי פגם או משפחה ואכמ"ל
הוא מדבר על זה ממש או רק על הנידון אם זה פגם או משפחה?כמדו' יל"ע בזה בחי' רבינו חיים הלוי איסו"ב.
ואכמ"ל
מה כוונתו,ולכאו' זה תלוי אי חללות הוי פגם או משפחה.
אם הוא משפחה ככל יחוס (כהן לוי ישראל ממזר וכו') יוכל לקבל את זה גם מהאמא (דמה דאזלי' בתר האב הוא כדין דלמשפחותם לבית אבותם הגם דלמעשה יש לזה פסוק נפרד ללמד שזה כך, וכשהאב עבד אזלי' אחר משפחת האם כמבו' בבכורות), אבל אם זה פגם שבפגם זה נאמר דין דאזלי' בתר האב מה"ת שאפשר לקבל גם מהאםמה כוונתו,
לאיזה צד יתייחס ולאיזה לא.
בחי' רח"ה איסו"ב פט"ו ה"ט הק' בהך דכשאינו מתייחס לאב משפחת אם קרויה משפחה, מגמ' ב"ב גבי ירושה דמבואר לא כן, ותי' דבאמת לענין דין משפחה לעולם משפחת אם אינה משפחה, ורק דבדין לויה מלבד הדין משפחה עוד יש בו גם חלות לויה שאינה תלויה במשפחה, ולגבי זה הוי לוי.אם הוא משפחה ככל יחוס (כהן לוי ישראל ממזר וכו') יוכל לקבל את זה גם מהאמא (דמה דאזלי' בתר האב הוא כדין דלמשפחותם לבית אבותם הגם דלמעשה יש לזה פסוק נפרד ללמד שזה כך, וכשהאב עבד אזלי' אחר משפחת האם כמבו' בבכורות), אבל אם זה פגם שבפגם זה נאמר דין דאזלי' בתר האב מה"ת שאפשר לקבל גם מהאם
(אלא דגם בזה יש לדון דשמא אפי' אי"צ את הדין הנ"ל דבאב עבד אזלי' אחר האם, אלא דהפגם עובר גם מהאם אלא דכשהאב ישראל כשר הוא מקוה טהרה לחללות כלשון הגמ' בקידושין)
אתה צודק בעיקרון, אבל כתוב שם 'כשם שבני ישראל מקוה טהרה לחללות כך בנות ישראל מקוה טהרה לחללים', ומבואר דהחלק הראשון הוא לכ"ע(ול' הגמ' מקוה טהרה, כמדומה הוא גבי בנות ישראל מקוה טהרה לר' דוסתאי, ולא באב כשר, תקנני אם אני טועה).