ביטול איסור לכתחילה - טחינת תותים | פורום אוצר התורה ביטול איסור לכתחילה - טחינת תותים | פורום אוצר התורה

ביטול איסור לכתחילה - טחינת תותים

קי"ל דאין מבטלים איסור לכתחילה וא"כ איך מועיל לטחון??
כמדומה שהם לא מאשרים את כל התותים לטחינה אלא מצריכים שיהיה נגוע ברמה פחותה שאז אין ודאי ביטול איסור
זאת מלבד שהרבה פוסקים נקטו שאם לא עושה בשביל לבטל את האסור אלא היה רוצה לטחון גם בלי איסור אין בזה אין מבטלים איסור לכתחילה
 
זאת מלבד שהרבה פוסקים נקטו שאם לא עושה בשביל לבטל את האסור אלא היה רוצה לטחון גם בלי איסור אין בזה אין מבטלים איסור לכתחילה
ויש לעי' כאשר מורים שאין לאכלו בלא טחינה מחשש איסור, אם נמי שייך טעם זה.
 
ויש לעי' כאשר מורים שאין לאכלו בלא טחינה מחשש איסור, אם נמי שייך טעם זה.
ההוראה גורמת שמי שיקנה הוא רק מי שנצרך לפרי לצורך טחינה (גלידה שייק וכדו')
אבל ההוראה לא גורמת למי שרוצה לאכלו לטחון קודם כיון שזה צורת שימוש שונה בתכלית
 
ההוראה גורמת שמי שיקנה הוא רק מי שנצרך לפרי לצורך טחינה (גלידה שייק וכדו')
אבל ההוראה לא גורמת למי שרוצה לאכלו לטחון קודם כיון שזה צורת שימוש שונה בתכלית
לכל מי שרוצה לטעום טעם תות בהיתר, זוהי האפשרות היחידה.
 
לכל מי שרוצה לטעום טעם תות בהיתר, זוהי האפשרות היחידה.
למעשה כרגע הטחינה היא לצורך הכנת המאכל
האינטרס של האוכל במאכל הספציפי הזה לא אמור לעניין אותנו
וכי חברה שמכינה גלידות יהיה אסור לה לייצר עם תותים כיון שיש אנשים שיקנו את הגלידה בשביל לטעום תות
 
ופעמים שכן?
וגם כשכן אדם לא קונה תותים ואז מחפש מה לעשות איתם אלא מעונין בהכנת מאכל וממילא משתמש בתותים
יתכן, ויתכן שאדם מעוניין לאכול תות ולכן הוא קונה, והדרך היחידה היא במאכל שהשימוש בתותים הוא בטחינה. ועכ"פ כמדו' שאין טעם שנאריך בויכוח על כוונת האדם.

האם מר מסכים שבמקרה בו האדם מעוניין לאכול תות, וסיבת הטחינה היא רק מחמת האיסור, אז יש לאסור עליו את הטחינה?
 
מותר לבטל איסור אם אינו צריך את ביטול האיסור אלא צורך אחר וא"א באופן אחר (כמו כאן שהוא צריך את התותים ולא את טחינת התולעים)

עיין בט"ז סימן קלז ס"ק ד
ובמ"ש הב"י בהיתר שע"י המים דלכתחלה אסור דרך הנקב חולק עליו מו"ח ז"ל דאין כאן מבטל איסור לכתחלה שאין כוונתו אלא להוציא היין ולא לבטל האיסור שבנקב ע"כ מותר אפילו לכתחלה ולי נראה דדברי ב"י נכונים דאע"ג דמצינו סברא זו דאין הכוונה לבטל האיסור בסי' פ"ד סעיף י"ג גבי נמלים שבדבש שמותר לסננו וכן בתולעים שבחטים ולא הוי מבטל לכתחלה שאני התם דא"א בענין אחר משא"כ כאן דאפשר לעשות נקב חדש או להוציא דרך פיו למעלה כל שמוציאו בדרך שיש בו חשש איסור מקרי לכתחלה ואסור לעשות כן וכן מוכח מתשובת הרשב"א שזכרנו בסי' קל"ד סעיף ה' אם נתן יין כשר וכו' דכ' שם דהוה מבטל לכתחלה היינו ג"כ שאפשר בלאו הכי:
 
מותר לבטל איסור אם אינו צריך את ביטול האיסור אלא צורך אחר וא"א באופן אחר (כמו כאן שהוא צריך את התותים ולא את טחינת התולעים)
כמדו' שיש לחלק שכאן נעשית הטחינה לצורך ההיתר, וכש"נ.
הוי אומר, נצרכת היא טחינת התולעים בכדי להתיר את אכילת התותים.
 
כמדו' שיש לחלק שכאן נעשית הטחינה לצורך ההיתר, וכש"נ.
הטוחן צריך את התותים, אין לו ענין בתולעים.
דא עקא שאסור לאכול את התולעים והם אינם מתבטלים בששים מחמת היותם בריה, לכן הוא טוחן את התותים יחד עם התולעים, וכך הוא יכול לאכול את התותים.

אגב, כל מי ששותה יין, לא שוטפים את הענבים, ויש שם גם לטאות קטנות ולא רק זבובים או עכבישים פצפונים, ומותר לשתות את היין כי שטיפת הענבים גורמת לבריחת כל מיני חיידקי תסיסה.
 
תימה, הא המפעלים שמכניסים תותים לתוך מאכלי היוגורט למיניהם, מכניסים חתיכות קטנות לתוכם, והא איכא תולעים זעירים ואפשר שיהיו בחתיכות.
אלא שלא -
כל מי שרוצה לטעום טעם תות בהיתר, זוהי האפשרות היחידה.
אך מ"מ יתכן לבדקם כמו תאנים, אלא שקשה ביותר ושכיחים מאד, ולא רצו חכמים לסמוך על המון העם שידעו לבדקם כראוי.
ואולי זה דומה לכחל קודם תקנת רבא.
 
שם מדובר שמחממם את הדבש לתקנו, ולא לצורך ביטול התולעים שבו.
זה מיירי בסימן פד
וכאן מיירי בדריכת ענבים בגת של עכו"ם, ועל זה כותב הב"ח שמותר כי אין לו ענין בביטול, אלא ביין.
והט"ז דוחה אותו ששם אפשר באופן אחר, אבל עם עצם הדעה שכשאין צריך לביטול מותר לבטל, הוא מסכים.
 
חזור
חלק עליון