מאמר הלכתי בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה - חלק ב

המשך מכאן

בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה.​

בדין המניח עירובו בעיר​

כתב הרמב"ם (עירובין פ"ו ה"ד) וז"ל המניח עירובו ברשות היחיד אפילו היתה מדינה גדולה כנינוה ואפילו עיר חריבה או מערה הראויה לדיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח עכ"ל, וכ"כ השו"ע (תח ב) בזה"ל, ומסתימת דבריהם נראה דדוקא ברשות היחיד הוא דמהלך את כולה אבל בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתן ואינה רה"י אינו מהלך את כולה אלא יש לו ארבע אמות במקומו ואלפים אמה לכל רוח.​

דעות הראשונים בזה

מפשטות דברי התוס' (מז ב ד"ה דכולה) והרא"ש שם שכתבו דדוקא במי שהוציאוהו חוץ לתחום ונתנוהו בעיר שאינה מוקפת מחיצות אינו מהלך את כולה ולא דמי לשובת או למניח את עירובו משמע דעיר שאינה מוקפת מחיצות הרי היא כד"א לשובת ולמניח את עירובו יעו"ש[1], והב"י (בסי' תה) הביא דברי רבינו ירוחם (חלק יח נתיב יב) שכ' וז"ל הא דאמרינן שנתנו גוים בדיר או בסהר מוקפין או בעיר דוקא כשהעיר מוקפת וכן בכל מקום שאמרנו שהעיר כולה כארבע אמות צריך מוקפת זולתי לשובת או נותן עירובו במקום אחר שאותו מקום הוא לו כארבע אמות אע"פ שאינו מוקף עכ"ל.
ומדברי התוס' נר' שהביאו ראיה לזה מהא דמניח עירובו בעיבורה של עיר דמבו' דנעשה עיבורה של עיר כארבע אמות ומהלך את העיר כולה ועיבורה ואף שאין עיבורה של עיר מוקף במחיצות ומבו' דאף שאין העיר מוקפת מחיצות ונתן עירובו בתוכה נעשית לו העיר כולה כארבע אמות ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח.
ויותר מזה כ' התוס' (ראש השנה כג ב בד"ה לא היו) להוכיח דעיר חשובה כארבע אמות אף בלא מחיצות מהא דתנן נותנין קרפף לעיר ומהא דעיבורה של עיר הרי הוא כעיר, וכ' וז"ל ואם לענין יוצא חוץ לתחום נמי נותנין לו כל העיר ועיבורה כד' אמות אם כן בלא מחיצות נמי תחשב כולה כד' אמות עכ"ל, והיינו דאי אין לו אלא בעיר המוקפת מחיצות א"כ אין לו להלך בעיבורה של עיר וא"כ מוכח מדין עיבורה של עיר דא"צ שתהא העיר מוקפת מחיצות כלל.

דעת השער הציון והחזון איש

בשעה"צ (תח יג) כ' וז"ל דאם הניח ערובו בעיר [שהיא תוך תחומו ממקום ששבת בה] אף שאינה מתקנת בעירוב שיהיו יכולין לטלטל בה, נחשב לענין זה כמונח ברשות היחיד, כמו שכתב החיי אדם בכלל ע"ו דין י"א וכו' וכן כתב בבית מאיר סימן ת"ה אולם בגאון יעקב דף ל"ב עמוד ב' דבור המתחיל דמתא לא משמע הכי ואיני יודע מה ישיב על הראיות שהביא בחיי אדם שם עכ"ל.
אלא דבחיי אדם לא הזכיר כלל מניח עירובו אלא בשובת, והראיות שהביא בחיי אדם הוא בשובת וכן הר' לדברי הרמב"ם בשובת ולדברי התוס' והרא"ש, והגאון יעקב שכ' השעה"צ דלא משמע הכי הוא לגבי שובת וחולק אף בשובת בעיר שאינה מוקפת מחיצות ואינה רה"י שאינה נעשית כארבע אמות, ורק בבית מאיר שהביא השעה"צ כ' וז"ל שבעיר ששובת בה או מניח ערובו העיר כולה כד' אמות אפילו עיר פרזי עכ"ל.
ובחזו"א (קי ז) נמי נקט דאין לחלק בין שובת למניח עירובו וז"ל ונראה דעיר שיש בה דיורין כולה כד"א אף אם יש בה פרצות עשר או רה"ר עוברת בתוכה דלרבנן דין מניח עירובו כדין שבת בתוכה וכי היכי דשבת בתוכה היא כולה כד"א אף שאין מטלטלין בה כמש"כ הר"מ פכ"ז מהל' שבת ה"ב ה"נ בנותן עירובו הרי היא כד"א עכ"ל.

דעת המגיד משנה דבשובת דוקא א"צ שיהא מותר בטלטול

כתב הרמב"ם (שבת כו ד) וז"ל מי ששבת בדיר שבמדבר או בסהר או במערה וכיוצא בהן מרשות היחיד מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח בריבוע עכ"ל, ולא הזכיר לחלק בתל וכיוצא בזה בין אי הוקף לדירה או לא.
ובהל' עירובין הביאו (ז ד) וכ' וז"ל מי שעמד מבעוד יום ברשות היחיד וקנה שם שביתה או שהיה בא בדרך ונתכוין לשבות ברשות היחיד הידועה אצלו וקנה שם שביתתו הרי זה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח ואם היתה רשות היחיד זו מקום שלא הוקף לדירה או תל או נקע אם היה בה בית סאתים או פחות מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח ואם היתה יתר על בית סאתים אין לו בה אלא ארבע אמות וחוצה מהן אלפים אמה לכל רוח וכן אם הניח עירובו במקום שלא הוקף לדירה עכ"ל.
וכתב המגיד משנה (שבת שם) וז"ל וכתב הרשב"א ז"ל דדוקא כשהרשות היחיד מותר לטלטל בו כגון שהוא מוקף לדירה או פחות מבית סאתים אבל אם לא היה מוקף לדירה והיה יתר על בית סאתים כיון שאינו מותר לטלטל בו אלא בארבע אמות כנזכר פט"ז אין לו אלא ארבע אמות ומשם ולהלן מודדין לו אלפים אמה וכיוצא בזה כתב רבינו בפ"ז מהל' עירובין אלא שנראה מדבריו שאין חלוק זה אלא במערב ושם אבאר עכ"ל.
ובהל' עירובין (שם) כתב המגיד משנה וז"ל וכבר כתבתי פכ"ז מהל' שבת שדעת הרשב"א הוא שאפילו שבת שם בבין השמשות אם היה רה"י יותר על בית סאתים ולא הוקף לדירה אין לו אלא ד"א ומדעת רבינו שלא נאמר חילוק זה אלא דוקא בקונה שם שביתה ע"י עירוב כגון שהלך שם וחזר או שאמר שביתתי במקום פלוני או שהניח עירוב פת שם אבל בשובת ממש כל שהוא רה"י הרי הוא לו כד"א ויראה כן ממה שלא הזכירו בראש הפרק גבי שבת תוך דיר וסהר ומערה מוקפין לדירה ולא חלקו בהן וכאן חלקו ואפשר שהחמירו בעירוב שלא לעשות כשובת ממש ואף סוגיא שבסוף כיצד מעברין מראה שאין חילוק בשובת אבל בנותן את עירובו דברי הכל כל שאינו מוקף לדירה אין לו אלא ד"א כו' עכ"ל.
הנה מבואר בדברי המ"מ, וכן הוא פשט דברי הרמב"ם, דבשובת א"צ רה"י ואף שלא הוקף לדירה ואסור בטלטול שם אלא ד' אמות ככרמלית מכל מקום יש לו לשובת בה להלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה וא"כ שפיר נימא דהוא הדין בשובת בעיר אף שאינו מוקף מחיצות כ' הרמב"ם דהרי זה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח ואף שאסור לטלטל בעיר שאינה מוקפת ואינה רה"י גמורה מכל מקום נעשית כארבע אמות לשובת בה.
אבל בנותן את עירובו הרי מבו' בדברי המ"מ בדעת הרמב"ם שאין נעשה לו כולו כארבע אמות אלא ברה"י גמורה שהוקפה לדירה ומותרת בטלטול אז מהלך את כולה אבל כל שלא הוקפה דירה ואינה רה"י ואינה מותרת בטלטול וכתל יתר על בית סאתים שלא הוקף לדירה אינו מהלך את כולה ואינה לו כד' אמות ואין לו אלא ד' אמות במקומו ומשם ואילך יש לו אלפים אמה לכל רוח אבל אינו מהלך את כל ההיקף מחיצות.
והשתא נמצא לפי"ז דשפיר דקדק הרמב"ם דבשובת כתב וז"ל נמצאת למד שמותר לאדם להלך בשבת את כל העיר כולה אפילו היתה כנינוה בין שהיתה מוקפת חומה בין שלא היתה מוקפת חומה עכ"ל, הרי אף שאין העיר מוקפת במחיצות ונמצא שהיא אסורה בטלטול אפ"ה מהלך את כל העיר ויש לו להלך חוצה לה אלפים אמה לכל רוח. אבל בנותן את עירובו כתב וז"ל המניח עירובו ברשות היחיד אפילו היתה מדינה גדולה כנינוה ואפילו עיר חריבה או מערה הראויה לדיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח עכ"ל, הרי מבו' לכאו' שדוקא בעיר שהיא מוקפת מחיצות שהיא רשות היחיד ונמצא שנתן את עירובו ברשות היחיד בזה יש לו להלך את כל העיר או המערה כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח אבל בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתן ואינה רשות היחיד ואסורה בטלטול אינו מהלך את כולה ואין לו בה אלא ארבע אמות במקומו וחוץ לארבע אמות מודדין לו אלפים אמה לכל רוח.

אך דלא קי"ל בזה כהמגיד משנה, שהרי בשו"ע (שצו ב) כ' וז"ל ואם אינו מוקף לדירה עד סאתים חשוב כולו כד' אמות וכו' עכ"ל הרי דיותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אינו כד' אמות אף לשובת וע"כ דאף דבתל בעינן שיהא רשות היחיד ויהיה מותר בטלטול וכל שלא הוקף לדירה והוא יתר על ב"ס דאסור בטלטול אין לו לו אלא ארבע אמות במקומו ואפילו לשובת.
ומכל מקום נקטי' דעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה הרי זה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח ואף שאינה רשות היחיד ואסורה בטלטול יתר על ארבע אמות, א"כ שפיר יש לומר דבעירוב נמי כשהניח בעיר אף שאינה רשות היחיד הרי זה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח, דע"כ יש לחלק בין עיר לבין תל דבעיר א"צ שתהא רה"י ובתל צריך שיהא רשות היחיד גמורה ויהיה מותר בטלטול.

אלא נר' דיש לחוש לזה ולא להלך את כולה אלא בעיר שהיא מוקפת מחיצות, שהרי סתם השו"ע והעתיק לשון הרמב"ם במניח עירובו ולא חילק בזה דבעיר א"צ שתהא רשות היחיד גמורה. ואף הפוסקים לא חילקו בזה גבי מניח את עירובו ולא פירשו דעיר שאינה מוקפת מחיצות נמי נעשית לו כד' אמות, א"כ שפיר יש לחוש בכה"ג ולא להלך את כולה.

ומש"כ התוס' להוכיח מעיבורה של עיר, הנה הרי"ף והרמב"ם השמיטו דין זה דנותן עירובו בעיבורה של עיר וכן לא הביאו השו"ע, וכבר הרגיש בזה החזו"א (שם) וכ' וז"ל ואף שהרי"ף והר"מ השמיטו ד"ז וכתב המ"מ פ"ו מהל' עירובין דס"ל שאינה הלכה היינו דס"ל דמ"מ לא מחשב הוא וערובו במקום אחד אבל הדין אמת דנחשב כד"א עכ"ל, הן אמנם שאין להוכיח מזה דסבירא להו דאין עיבורה של עיר נחשב לנותן עירובו כד' אמות מ"מ די בזה דאין להוכיח מזה נמי דהוי כד' אמות לנותן את עירובו דשפיר י"ל דמשו"ה השמיטו דין זה.
ואמנם אף אם נימא דודאי הנותן עירובו בעיבורה של עיר הרי עבורה של עיר כד' אמות הוא לו אכתי יש לומר דדוקא בעיר המוקפת מחיצות הוא דעיבורה של עיר נמי כד' אמות לנותן עירובו אבל כל שאין העיר מוקפת מחיצות אינה לו כד' אמות וכ"ש דעיבורה אינה כד"א, וכדכ' הריטב"א (לב ב) וז"ל והא דאמרינן דמתא כמאן דמליא פרש"י ז"ל דמתא מתוך שהיא מוקפת מחיצות כמאן דמליא עפרא ע"כ ואף ע"פ שעיבורה של עיר אינו מוקף מחיצות מ"מ כיון דעיבורה של עיר כעיר הרי הוא כאילו הוא תוך מחיצותיה וכאילו המחיצות הן דופן עקומה שמתעקמת עד עיבורה של עיר עכ"ל, הרי דכשהעיר מוקפת מחיצות אף עיבורה חשיב כמוקף מחיצות.

ונמצא דאף דודאי המקל להלך את כל העיר אף בשאינה מוקפת מחיצות יש לו על מי לסמוך, שהרי כ"ה דעת התוס' והרא"ש ורבינו ירוחם, וכן כתב הבית מאיר, וכ"ה בשעה"צ ובחזו"א, מ"מ יש מקום להחמיר בזה לחוש שלא להלך את כולה אלא בעיר שהיא מוקפת מחיצות וכפשטות השו"ע אבל לא בעיר שאינה מוקפת כהלכתה במחיצות שאינה רשות היחיד.​

---

[1] ואף שיש לדחות דדוקא עיבורה של עיר הוי כארבע אמות אף שאינו מוקף במחיצות, לא משמע כן מדבריהם ונר' דסבירא להו באף עיר שאינה מוקפת מחיצות הרי היא כארבע אמות בין לשובת בה בין למניח עירובו בתוכה.