בבא מציעא בדין בעליו עמו

[יהודה אזולאי]

בבא מציעא

בדין בעליו עמו פטור צריך ביאור שראינו שמלמדי תינוקות ומי ששותל בעיר וספר וכו' זה נחשב בעליו עמו ופטור ורש"י פירש (בד"ה כשאילה בבעליו דמי) שהבעלים עסוקים במלכתם והריטב"א הבין שמספיק שהוא יעסוק במלאכת אחד מבני העיר כיון שהוא מקבל כסף מכל בני העיר אז אם עבד אצל מישהו אחר זה נחשב בעליו עמו והריטב"א תמה על רש"י שמסביר שזה דווקא שעובד אצל ההוא שהוא מושכר אצלו שהרי א"כ מה החידושו של רבא.

אבל אני רוצה לדייק ולהכניס שרש"י יתכוון אפילו לאחד מבני העיר ולאו דווקא לו בעצמו שהרי רש"י כותב בזה הלשון אם משהיה זה במלאכתו שאל הימנו בהמה באותה שעה ומתה פטור (ע"כ לשון רש"י) ואפשר לדייק אם משהיה זה במלאכתו אצל כל אחד מבני העי (המלאכתו הולך על הפועל ולא על המשאיל) אז יהיה פטור אם באתו זמן הלוה מכל אחד מבני העיר בהמה.

(ועוד ברמב"ם פרק ב' מהלכות שאלה ופקדון הלכה ג' אפשר לדייק כמו רש"י בשני ההבנות וצריך לבדוק למה הריטב"א לא הבין כמוני ברש"י).

 

[אוהב ספר]

הדיוק הוא מהמילים 'משהיה זה במלאכתו שאל הימנו '

 

[יהודה אזולאי]

הדיוק הוא מהמילים 'משהיה זה במלאכתו שאל הימנו '

כתבתי את ההערה הזאת מזמן ועכשיו רק רציתי לזכות את כולם
ועד כמה שזכור לי כן (ועכשיו לאחר עיון קצר גם כך)