בדברי רש"י שמשה רבינו פרש האהל תחילה

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו, ויפרוש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה (מ יח-יט)

רש"י במנחות צט. ד"ה ויקם בפירושו השני, כתב שאופן הקמת המשכן היתה שבתחילה פרס את היריעות, ולא הורידן בהקמת העמודים והאדנים, אלא אחז היריעות בידו עד שהקים כולן. וזהו "ויקם את המשכן" דהיינו פריסת האהל, ואח״כ "ויתן את אדניו וגו' ויקם את עמודיו", עי"ש.
וקשה שבביצה לב: אמר רב יהודה אמר רב, האי מדורתא מלמעלה למטה שרי, מלמטה למעלה אסור. ופירשו רש"י ותוס' שכאשר עושה אהל שאינו עשוי בשביל תחתיו, מותר להתחיל מלמעלה מהגג ואחר כך לעשות הכתלים, מפני שבאופן זה אינו דרך בנין.
ולפי דברי רש"י במנחות הנ"ל, הרי במשכן עצמו כך היה דרך הקמתו ובניינו, וכל מלאכת שבת ילפינן מהמשכן, א"כ אדרבה זה הוא הדרך בנין שהיה במשכן.

ולכאורה יש להביא ראיה דילפינן מהמשכן גם לגבי דרך המלאכה מה נחשב שלא כדרך, דבשבת צב. תנן שהנושא משא על כתיפו חייב שכן משא בני קהת, והחידוש הוא שנחשב דרך מלאכה, ומבואר דילפינן מהמשכן מה נחשב דרך מלאכה.
ובדף עד: הטווה צמר שעל גבי בהמה בשבת חייב שלש חטאות, אחת משום גוזז ואחת משום מנפץ ואחת משום טווה, רב כהנא אמר אין דרך גזיזה בכך ואין דרך מנפץ בכך ואין דרך טווי בכך. ופריך והתניא משמיה דרבי נחמיה שטוף בעזים וטוו בעזים אלמא טוויה על גבי בהמה שמה טוויה, מבואר שלמדים מהמשכן מה נחשב דרך מלאכה. ואם כן גם הכא נלמד מהמשכן שדרך בנין בכך.

ואולי יש לומר, על פי מה דמשני בשבת שם לגבי טווי בעזים, "חכמה יתירה שאני", היינו שבאמת בעלמא אין זה כדרך, ורק במשכן עשו כן בחכמה יתירה, והכי נמי יש לומר שבעלמא אין דרך בנין בכך, וחכמה יתירה היתה במשה שהקים כך את המשכן, אבל אין זה דרך לשאר בני העולם, וצ"ע.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ולפי דברי רש"י במנחות הנ"ל, הרי במשכן עצמו כך היה דרך הקמתו ובניינו, וכל מלאכת שבת ילפינן מהמשכן, א"כ אדרבה זה הוא הדרך בנין שהיה במשכן.

המשכן היה מלמעלה למטה? יריעות המשכן היו מלמעלה ומהצדדים.

 

[הצעיר שבחבורה]

רש"י במנחות צט. ד"ה ויקם בפירושו השני, כתב שאופן הקמת המשכן היתה שבתחילה פרס את היריעות, ולא הורידן בהקמת העמודים והאדנים, אלא אחז היריעות בידו עד שהקים כולן. וזהו "ויקם את המשכן" דהיינו פריסת האהל, ואח״כ "ויתן את אדניו וגו' ויקם את עמודיו", עי"ש.

וראה בספורנו שכתב

"ויקם משה את המשכן" עשר היריעות מעשה חושב שנקראו משכן הוקמו קודם הקמת הקרשים, אם בידי אדם מחזיקין בו, ואם על דרך נס כדבריהם זל, ועל זה הסדר נעשה והובא אל משה. כי אמנם אותן עשר יריעות הן היו עיקר בנין המשכן, ושאר הנכנס באותו הבנין והם האדנים והקרשים והבריחים והעמודים והאהל, היו להעמיד המשכן ולכסותו:​