מגילה בבל, חידוש מעניין.

[מידה טובה]

הגמ' במגילה (ו ע"א) מכנה את בבל - 'ששך', שזה 'בבל' באתב"ש כפי שמפרש שם רש"י.

מלבד זאת, ידוע שבבל מכונה גם 'שנער' (המקור בבראשית פרק יא).

מה שמעניין, זו העובדה שהגימטריה של 'ששך' זהה לזו של 'שנער' (620).

מה שיכול להעלות שאלה מדוע לא מפרשינן שהכינוי 'ששך' הוא משום הגימטריה של שנער?
ווכה"נ י"ל דכיון ש'בבל' נהייתה שמה המקובל של העיר, שוב צריך שהכינוי יתאים אליה, ולא אל שמה הקודם (שנער).

 

[לב טוב]

מלבד זאת, ידוע שבבל מכונה גם 'שנער' (המקור בבראשית פרק יא).

עלי תמר הקדמה

תלמוד שנערי
לשון הרמב"ם בהקדמה ליד החזקה: ורב אשי הוא שחיבר הגמרא הבבלית בארץ שנער אחר שחיבר ר"י הגמרא ירושלמית בכמו מאה שנה עכ"ל. ואינו מובן למה שינה לשונו באותו מאמר ולא כתב, ורב אשי הוא שחיבר הגמרא הבבלית בבבל. והלא מלותיו הן ספורות ושקולות במשקל זהב ולשונו לשון זהב,
ונפלא הדבר כי לשון זה נמצא גם בהקדמת ספר המנהיג לרבינו אברהם ב"ר נתן הירחי, וז"ל: וזה הספר עמודיו מיוסדים על אדני פז הן הם מדרשי התלמוד ירושלמי ושנערי. ואנו עומדים לפני חידה סתומה מה היה נמוקם של רבותינו לשנות מביטוי המקובל ורגיל תלמוד בבלי בשם חדש תלמוד שנערי, או, ר"א חבר הגמרא הבבלית בארץ שנער.
ולאחר העיון אנו עומדים על פתרון חידה זו. בדברי הרז"ה והרמב"ן במלחמות בכתובות נ"ד, וכ"ה שם. בבל וכל פרוודאה נהוג כרב, נהרדעא וכל פרוודאה נהוג כשמואל. כלומר, דבבל היה מחולק לשני מחוזים גדולים, מחוז אחד היה נקרא ע"ש המדינה בבל, והשני היה נקרא מחוז נהרדעא.

וכתב הרז"ה בספרו המאור, מסתברא באתרא דליתא מנהג יש למיעבד כרב וכאנשי יהודה כי מפני שתלמודנו תלמודא דבבל דין הוא שיהא מנהגנו לכתחילה מנהג בבל עכ"ל. כלומר, שכן תלמוד רב אשי נסדר בישיבת סורא שהיא במחוז בבל.

והשיג עליו הרמב"ן במלחמות וז"ל: ומה שאמר מפני שתלמודנו הוא תלמודא של בבל וכי אין תלמודנו תלמודא של נהרדעא. שהרי שמואל ושאר אמוראי נהרדעא מרייה דתלמודא של בבל, בנהרדעא הוו יתבי וכו'. כלומר, שאין מקום עריכת התלמוד קובע אלא האמוראים שחברו התלמוד קובע, ואמוראי נהרדעא חברו התלמוד בבלי כמו האמוראים ממחוז בבל.

והנה אנו יודעים כי הרמב"ם והרז"ה ור"א ב"ר נתן הירחי היו ופעלו בזמן אחד בערך. כי הרז"ה מגדולי עיר לוניל בפרובינציה היה במחצית הראשונה של המאה העשירית לאלף החמישי ונפטר בשנת תתקמ"ו. ור"א ב"ר נתן הירחי יליד העיר לוניל שעל שם העיר הזאת נקרא בכינוי הירחי, היה מגדולי העיר לוניל בערך כמה שנים אחריו. ורבינו הרמב"ם היה ג"כ באותו זמן ונפטר בשנת ד אלפים תתקס"ה, י"ט שנים לאחרי הרז"ה. והנה השם ארץ שנער כולל ארץ בבל בכל הקיפה, כמ"ש בכמה מקומות במקרא, ראה במלון האוצר ערך שנער.

מעתה נראה כי שיטת רבינו הרז"ה כי תלמוד בבלי הוא תלמוד שנסדר במחוז בבל ודין הוא שיהא מנהגנו לכתחילה מנהג בבל ולא כמנהג נהרדעא, היה לה הד בין כמה חכמי פרובינציה. ולפיכך קרא רבינו ר"א בר"נ לתלמודא של בבל, תלמוד שנערי, כי השם תלמוד שנערי כולל ארץ בבל בכל הקיפה ואף נהרדעא בכלל. וכן רבינו הרמב"ם הדגיש דעה זו באמרו ורב אשי חיבר הגמרא הבבלית בארץ שנער.