סדרת מאמרים - בביאור דברי תוס' בקנין עבד עברי לעכו"ם - חלק ב' | מדור מאמרים

סוג המאמר: סדרת מאמרים

במאמר הקודם הקשינו על תוס' שאומר שעבד עברי הנמכר לגוי אינו נקנה בשטר כי זה נלמד מאמה עבריה שנלמדת מקידושי אשה, וגוי אינו בתורת קידושין. אבל תמוה, שלפי ר' חסדא זה נלמד מעבד כנעני ואמאי לא נלמד להכא.

והיה נראה לתרץ, דהנה הגמ' שם מקשה, וז"ל:

"ואימא אבל נקנית היא כקנין עבדים ומאי ניהו חזקה".

ומתרצת הגמ' וז"ל:

"אמר קרא (ויקרא כה, מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם בחזקה ולא אחר בחזקה ואימא אותם בשטר ולא אחר בשטר הכתיב לא תצא כצאת העבדים ומה ראית מסתברא שטר ה"ל לרבוי שכן מוציאה בבת ישראל אדרבה חזקה ה"ל לרבויי שכן קונה בנכסי הגר באישות מיהת לא אשכחן אי בעית אימא להכי אהני אם אחרת ורב הונא האי לא תצא כצאת העבדים מאי דריש ביה ההוא מיבעי ליה שאינה יוצאה בראשי אברים כעבד ורב חסדא א"כ לכתוב קרא לא תצא כעבדים מאי כצאת העבדים ש"מ תרתי".

ואם כן, לפי ב' התירוצים גם לר' חסדא צריך להגיע לגילוי מגירושי או קידושי אשה כדי שנוכל ללמוד שטר באמה עבריה. ולכן יתכן לתרץ על תוס' שגם לפי ר' חסדא אפשר לומר שאי אפשר ללמוד לעכו"ם שאינו בתורת גיטין וקידושין, כי גם הלימוד של ר' חסדא מבוסס על קידושי אשה.

אבל אין זה מחוור כל צרכו, שהרי סוף סוף הלימוד אינו מגיטין וקידושין – אלא מעבד כנעני, וכל הגילוי מקידושי אשה זה רק כדי להעמיד את הלימוד – אבל אחר הגילוי נלמד רק מעבד כנעני, ואם כן הדרא קושיא לדוכתא.

והנה, ברשב"א נראה שהרגיש בקושיא זו, שהוא מוסיף על דברי ר"ת שגוי אינו בתורת אמה עבריה כלל – שהרי יש בה דין ייעוד, ולכן גוי שאינו בתורת ייעוד לא שייך בו אמה עבריה. ואם כן גם לר' חסדא ניחא – שהרי נלמד מאמה עבריה.

וז"ל הרשב"א:

"ומשום הכי פירש רבינו תם ז"ל דהכי קאמר - הואיל וכל קנינו דגוי בעבד עברי אינו אלא בכסף לאפוקי שטר דלא קני ליה בשטר כישראל משום דשטר נפקא לן בעבד עברי מהיקשא דמקשינן עברי לעבריה ועבריה גופא נפקא לן משום "אחרת"(?) ובכותית לא שייך אמה העבריה (שאין מיחדין אצלו ערוה, ועוד שאינו בר ייעוד כלל - לא בה ולא באחרת, וכן לא שייכא ביה אחרת) והלכך קנין שטרא בעברי לית ליה וחזקה נמי לא שייכא בעבד עברי והתם בחזקת שביה ומייתי' נמי קרא דכתיב "וישב ממנו שבי".

וכן כתב בריטב"א, וז"ל:

"מכל מקום נראין דברי רבינו תם זכרונו לברכה שפירש כאן אשכחן נמכר לעכו"ם הואיל וכל קנינו של עכו"ם בעבד עברי אינו אלא כסף דבשטר אינו קונה אותו דאנן מהיכא גמרינן דישראל קונה עבד עברי בשטר מאמה העבריה ואמה העבריה ליתא בעכ"ם דלאו בר ייעוד הוא ואפ' למ"ד מוכרה הוא לקרובים התם הוא דאיתנהי בתורת ייעוד בעלמא מיהת אבל עכו"ם ליתנהו בתורת ייעוד כלל תדע דאמרי העברי' גמרה שטר מאחרת ואחרת ליתא בעכו"ם דלאו בר קדושי' הוא ואין מיחדים לו ערוה עמה וכיון דעכו"ם לא קני אמה העבריה אף עבד עברי אינו קונה בשטר ומשיכה וחליפין ליתנהו בעבד עברי ולא חזקה נמי ואפילו בלוקח ישראל".

אמנם תוס' לא פירש כן.

ויש ליישב, דהנה יש לעיין עוד בדברי תוס', שבסוף דבריו מוסיף תוס', וז"ל:

"ועוד נראה לר"ת דאפילו בקרקעות עובד כוכבים אינו קונה בשטר כדאמר בחזקת הבתים (ב"ב דף נד.) עובד כוכבים מכי מטא זוזי לידיה איסתלק ליה וישראל לא קני עד דמטא שטרא לידיה משמע דאין קנין שטר לעובד כוכבים וא"ת לאו ק"ו הוא ומה עובד כוכבים שאינו קונה ע"ע בשטר קונה בכסף ישראל כו' וי"ל דמסתברא דלכל אחד יש קנין לעצמו כדאשכחן בפ"ב דבכורות (דף יג.) גבי מטלטלין מדישראל בחדא עובד כוכבים נמי בחדא".

וקצת תמוה מאי שיאטיה להכא שגם בקרקעות אין קנין שטר לעכו"ם.

אלא יש לומר, דהנה לפי ר' חסדא נלמד שטר באמה עבריה מעבד כנעני. ולקמן בדף כב: מבארת הגמ' שמקור קנייני כסף שטר וחזקה בעבד כנעני הוא שהוקש לשדה אחוזה, וז"ל הגמ':

"מנלן דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה הקישן הכתוב לשדה אחוזה מה שדה אחוזה נקנה בכסף בשטר ובחזקה אף עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה".

ואם כן כל המקור ששטר קונה בעבד כנעני הוא משדה אחוזה. ולכן אומר תוס' שגם בקרקעות אין שטר לעכו"ם – כי לפי זה מיושב גם לר' חסדא שלומד מעבד כנעני שיש שטר באמה עבריה, ועבד כנעני נלמד משדה שגם שם אין לגוי שטר.

ואם כן אי אפשר ללמוד משם לעבד עברי הנמכר לגוי.

לסיכום: תוס' ביאר שעבד עברי הנמכר לגוי אינו נקנה בשטר כי זה נלמד מאמה עבריה שנלמדת מקידושי אשה וגוי אינו בתורת קידושין. והקשינו שלפי ר' חסדא אמה עבריה נלמדת מעבד כנעני ומדוע אי אפשר ללמוד משם.

והראשונים תירצו שגוי אינו בתורת אמה עבריה מפני שבעינן ייעוד.

אמנם לפי תוס' תירצנו שעבד כנעני נלמד משדה אחוזה, ותוס' מייסד כאן שבקרקע נמי אין שטר לגוי, ולכן אי אפשר ללמוד מאמה עבריה לעבד הנמכר לגוי.