פסח, חודש ניסן בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא

[געגועים]

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ הוּא.

בפי' הריטב"א על הגדש"פ כתב: יש אומרים כי אמר מָּקוֹם בענין זה, לפי שעד שלא נתן הקב"ה את התורה לישראל לא היה נודע לא הוא ולא חכמתו, אלא כדבר הגנוז במקום נסתר ואינו נראה, וכשנתן תורה לישראל אז הופיע אורו לכל העולם. עכ"ל.

נראה ביאורו, דבגירסתו של הריטב"א כתוב בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ הוּא, היינו שלפני שנתן את התורה היה "ברוך המקום" שאורו היה גנוז במקום נסתר, ואחר שנתן תורה "ברוך הוא" לעין כל.

ואפשר גם לגירסתינו אתי שפיר, "ברוך המקום ברוך הוא" קודם שנתן תורה היה אורו גנוז במקום נסתר, שזה ספירת כתר שנקרא הוּא כדאי', שכל הנעלם מכל רעיון, ואחר שנתן תורה לעם ישראל שיתנהגו על פי המידות הקדושות אז "ברוך הוא" לעין כל, וידוע שבתיבות ישראל, ברוך, הוא, נרמזים עשר ספירות, ישראל בגי' כח"ב גג"ת נהי"ם, ברוך אי' בתיקו"ז (תי' יח) ב' ההי"ן, ראשית חכמה, ו' מידות, כתר, וכן הוא ה' מלכות, ו' מידות, א'ל'ף' כתר חכמה בינה.​