יש הבדל בין פרשת הקרבנות: עולה, מנחה, חטאת וכו' המובאים בשו''ע סוף סימן א' (וגם פרשת העקדה והקטורת) שאינם חובה גמורה
לבין פרשת התמיד - שמוכח מדברי השו''ע, שיש (כמעט) חיוב לאמרה
וק''ש הקטנה, חובה גמורה לפי האר''י
קרבנות במנחה (לספרדים בעיקר) - אין חיוב גמור לומר, גם לא לפי הסוד
לפי הסוד יש חיוב גמור באמירתן, אבל בשעה''ד יתכן ואפשר לסמוך על מ''ש ר' יוסף חיים, ברב פעלים, סדר דילוגים מיוחד
לבין פרשת התמיד - שמוכח מדברי השו''ע, שיש (כמעט) חיוב לאמרה
וק''ש הקטנה, חובה גמורה לפי האר''י
קרבנות במנחה (לספרדים בעיקר) - אין חיוב גמור לומר, גם לא לפי הסוד
לפי הסוד יש חיוב גמור באמירתן, אבל בשעה''ד יתכן ואפשר לסמוך על מ''ש ר' יוסף חיים, ברב פעלים, סדר דילוגים מיוחד
- הודעות
- 906
- תודות
- 2,114
- נקודות
- 217
מלבד אמירת התמיד?
משנ"ב א יב
ומי שהוא בעל תורה ויש לו לב להבין וללמוד, יכול למנוע מלומר הרבה תחינות ובקשות הנדפסות בסידורים, וטוב יותר שילמוד במקומם.
- הודעות
- 906
- תודות
- 2,114
- נקודות
- 217
מי גילה לך שזה הולך על קרבנות?
הוא מדבר על סתם תחינות שיש רבים. אבל לא על מה שהשו"ע כתב לומר.
- הודעות
- 906
- תודות
- 2,114
- נקודות
- 217
הרי לכם מקור דברי המשנ"ב כפי שציין בשעה"צ על אתר
אליה זוטא סימן א
(ה) יש לאמרה קודם פרשת קרבנות. ויש לאמרה אפילו בשבת (עולת תמיד סק"ג). מי שיש לו לב להבין וללמוד, טוב לו ללמוד, ודי לו בתפילות שנקבעו, ובמקום תחנונים וקרבנות ילמוד (לחם חמודות (דף) [אות] פ"ד):
סדר פיטום הקטרת, כתבו ראשונים שאומרים אותו אחר תפילת שחרית[285], וכן יש שכתבו שנוהגים לאמרו בערב אחר תפילת ערבית[286], או מנחה[287], זכר למקדש, שהיו מקטירם קטרת בבוקר ובערב[288]. ובמקצת מקומות אין אומרים אותו[289]. ויש שאין אומרים אותו אלא בשבת[290]. ויש שנהגו לאמרו במוצאי שבת[291].
יש מן האחרונים שכתבו שכשם שהמקטיר שחסר אחד מסממני הקטרת חייב מיתה[292], כך הקורא שחסר אחד מן הסממנים בקריאתו חייב מיתה[293], לפי שהעוסק בפיטום הקטרת, הרי הוא כאילו מקריב[294], ומטעם זה כתב שצריך לאמרה דוקא מן הכתב[295], וכן מטעם זה במקצת מקומות אין אומרים אותו כלל, שמא יחסר[296]. ואחרונים חולקים וסוברים שהמחסר סממנים בקריאתו אינו חייב מיתה[297].