הנה גרסינן בפרק י"ד דשבת דף קי"ט [ע"ב] אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן שנאמר [ישעיה כו, ב] פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים, אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן, מהו אמן אמר ר' חנינא אל מלך נאמן. הנה בילקוט [שמעוני] ישעיה סימן כ"ו [רמז תכח] בפסוק פתחו שערים הביא שם הך מימרא, והביא שם הגירסא דחד אמר מהו אמן אתה מלך נאמן, עכ"ל. הנה להבין במה פליגי, ונראה דפליגי במה שראיתי בספר אחד כמדומה לי שהוא בפרי מגדים שנסתפק אם ראוי לענות אמן אחר המתפלל בלחש ושומע ממנו הברכה, והנה בשעת תפלת שמונה עשרה הוי כאילו הוא יתברך נגד פני האדם כמבואר בהפוסקים [שו"ע ריש סימן צח], ולכך הך מאן דאמר דסבירא ליה אל מלך נאמן סבירא ליה דאין עונין אמן רק על ברכות בקול רם לא על הברכות בלחש, ואם כן בקול רם אז אינו נחשב כאילו השם יתברך עומד נגדו, לכך אומר בלשון נסתר אל מלך נאמן. אבל אידך מאן דאמר סבירא ליה דגם על ברכות בלחש עונין אמן, ואז הוי יתברך נגדו, אז שייך לומר בלשון נוכח אתה מלך נאמן