אולי גם אנו חיים בטעות נוראה ולא נדע זאת רק בעתיד? | פורום אוצר התורה אולי גם אנו חיים בטעות נוראה ולא נדע זאת רק בעתיד? | פורום אוצר התורה

אולי גם אנו חיים בטעות נוראה ולא נדע זאת רק בעתיד?

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
פרסם מאמר
הודעות
225
תודות
640
נקודות
116
חגיגה טו ע"ב:
"אשכחיה שמואל לרב יהודה דתלי בעיברא דדשא וקא בכי. אמר ליה: שיננא, מאי קא בכית? - אמר ליה: מי זוטרא מאי דכתיב בהו ברבנן איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים. איה סופר - שהיו סופרים כל אותיות שבתורה, איה שוקל - שהיו שוקלים קלין וחמורין שבתורה. איה סופר את המגדלים - שהיו שונין שלש מאות הלכות במגדל הפורח באויר. ואמר רבי אמי: תלת מאה בעיי בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר. ותנן: שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא, אנן מה תהוי עלן? - אמר ליה: שיננא, טינא היתה בלבם"​

האם ייתכן שגם כיום יטעה דור שלם בחמורות ונדע זאת רק בעוד שנים רבות?
כמו אצל הראשונים שהיו ענקי דורות בלי השגה כלל בדרגתם ובכ"ז נאמר על חלקם שאין להם חלק לעוה"ב.
ומי ערב לנו קטני קטנים שאיננו חיים בטעויות נוראות ומפספסים את דרך האמת?
הרי אין לנו באמת השגה במהות חטאם שהיה דק מן הדק. ומה הם שהיו בעלי השגה נוראה כ"כ ובזמן הנבואה מה נענה אנן?
 
אולי.
תפקידנו הוא לעבוד את הקב"ה כפי הידוע לנו שהוא רוצה.
כל ספק שיש לנו, לרבות הדיון על אכילת עופות פטם, למשל, צריך לנהל בצורה הלכתית נטו. כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה אֱלֹהָי.
המסר מההודעה הקודמת הוא שאין מקום לשיקול של "כולי עלמא" ולא שיש מקום לשיקול של "כנראה אנו חיים בטעות נוראה".
 
"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים י"ז י"א)
וברש"י "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין"
ומסביר הרמב"ן באופן מבהיל
"ימין ושמאל - אפילו אומרין לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין; לשון רבנו שלמה. וענינו: אפילו תחשב בלבך שהם טועים , והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך , תעשה כמצותם; ואל תאמר: איך אוֹכַל החֵלֶב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה?! אבל תאמר: כך צוה אותי האדון המצַוֶה על המצות , שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר , ועל משמעות דעתם נתן לי התורה , אפילו יטעו. וזה כענין רבי יהושע עם רבן גמליאל ביום הכפורים שחל להיות בחשבונו (ראה ר"ה כה , א). והצורך במצוה הזאת גדול מאד , כי התורה נִתנה לנו בכתב , וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים; והנה ירבו המחלוקות ותֵעשה התורה כמה תורות! וחתך הכתוב לנו הדין , שנשָמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה , בין שקבלו פירושו עד מפי משה מפי הגבורה , או שיאמרו כן לפי משמעות התורה או כונתה; כי על הדעת שלהם הוא נותן לנו התורה , אפילו יהו בעיניך כמחליף הימין בשמאל. וכל שכן שיש לך לחשוב על הימין שהוא ימין , כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו , לעולם נשמרו (ע"פ תה' לז , כח) מן הטעות ומן המכשול. ולשון סיפרי (ספ"ד קנד): אפילו מראין בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין , שמע להם."

ותמצית דבריו שאפי' טועים בי"ד - והכוונה לגדולי ישראל שבכל דור ודור -כן כן אפי' דור יתום כמו שלנו
אפילו הכי ההלכה נפסקת כמותם "וכשם שפוסקים הבי"ד של מטה כך פוסקים הבי"ד של מעלה"

ולכן תפקידנו בהאי עלמא
לציית ללא עוררין לפוסקי דורינו. איש איש ורבו, איש איש ומורו, וכל העושה כך מובטחני שיהא בגן עדן ויקבל שכר רב הצפון לצדיקים לעולם הבא
ולגבי אחיתופל ודואג
כבר אמרה הגמ' "טינא הייתה בליבם"
ומפרש רש"י שהיו רשעים מימיהם - וכלומר שמינות נזרקה בם וע"כ אין להם חלק לעולם הבא, ואפי' שפלפלו הרבה בדברי תורה
כבר אמר רבנו ה"אורחות צדיקים"
"כתוב בתורה: "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה' אלקיך" (דברים י יב). וכתיב (ישעיהו לג ו): "יראת ה' היא אוצרו". ואמרו (שבת לא ב): אין להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא יראת שמים בלבד, דכתיב (איוב כח כח): "ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה", יחידה היא היראה בעולם (רש"י שם); "הן" משמע אחת, שכן בלשון יווני קורין ל"אחת" – "הן". ואמר רבא (שבת לא א): בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: "נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר?" ואפילו הכי: אי יראת השם היא אוצרו – אִין [כן], אי לא – לא. משל לאדם שאמר לשלוחו: "העלה לי כור חטין לעליה." הלך והעלה לו. אמר ליה: "ערבת לי בהן קב חומטין?" אמר ליה: "לאו." אמר ליה: "מוטב אם לא העלית."

ואמר רבה בר רב הונא (שבת לא א-לא ב): כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים – דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות, ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו. בהי עייל?‏ וכו' עיין שם (אורחות צדיקים שער כ"ח שער יראת שמים )
ולכן הרב @מגנא ומצלא אין לנו לדאוג ומי ששומר על התורה בתמימות וללא דופי אין לו ממה לחשוש
וידועים דברי חז"ל "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד" (יומא פ"ו א')
ואף פעם עדיין לא מאוחר
כידוע מהסיפור של ר' ישראל סלנטר זצ"ל ש"כל זמן שהנר דולק עוד אפשר לתקן
 
חגיגה טו ע"ב:
"אשכחיה שמואל לרב יהודה דתלי בעיברא דדשא וקא בכי. אמר ליה: שיננא, מאי קא בכית? - אמר ליה: מי זוטרא מאי דכתיב בהו ברבנן איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים. איה סופר - שהיו סופרים כל אותיות שבתורה, איה שוקל - שהיו שוקלים קלין וחמורין שבתורה. איה סופר את המגדלים - שהיו שונין שלש מאות הלכות במגדל הפורח באויר. ואמר רבי אמי: תלת מאה בעיי בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר. ותנן: שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא, אנן מה תהוי עלן? - אמר ליה: שיננא, טינא היתה בלבם"​

האם ייתכן שגם כיום יטעה דור שלם בחמורות ונדע זאת רק בעוד שנים רבות?
כמו אצל הראשונים שהיו ענקי דורות בלי השגה כלל בדרגתם ובכ"ז נאמר על חלקם שאין להם חלק לעוה"ב.
ומי ערב לנו קטני קטנים שאיננו חיים בטעויות נוראות ומפספסים את דרך האמת?
הרי אין לנו באמת השגה במהות חטאם שהיה דק מן הדק. ומה הם שהיו בעלי השגה נוראה כ"כ ובזמן הנבואה מה נענה אנן?
מקובל ממרן הסטיפלער שגם אם יגלו היום את כל הספרים של הרמח"ל שנשרפו לא נכניס את זה לביה"מ כי הקב"ה דואג שהתורה תשמר כמוו שצריך ומה שנשרף מן שמיא נשרף.
 
הרי ברור שאם מחר נגלה גמרות מפורשות על זמנים שונים ונדע אם זמן ר"ת נכון או לא ג"כ ימצאו שחייו בטעויןת
וכנ"ל על תפילין ר"ת.
זה לא נקרא לחיות בטעויות א"כ תאמר זאת על כל מחלוקת תנאים אמוראים וכו'
 
חזור
חלק עליון