אבינו מלכנו חזן וציבור

[מעיינות]

נוהגים שפסוקי אבינו מלכנו שנאמרים בעשי"ת ובתענית ציבור, מא"מ החזירנו בתשובה שלמה ועד א"מ וכו' סליחה ומחילה, נאמרים בצורה של חזן וקהל,
מה המקור לכך, ומדוע דווקא אלו ולא כל הפסקאות של אבינו מלכנו?

 

[וחי בהם]

איני יודע מה המקור, אבל לכאו' כי אלו בקשות יותר מפורטות ונחוצות,
אמנם יש נוהגין שאומרים כל אבינו מלכנו חו"ק.

[בדומה לזה בהושענות יש אומרים הכל חו"ק ויש אומרים רק חלק]

 

[מעיינות]

איני יודע מה המקור, אבל לכאו' כי אלו בקשות יותר מפורטות ונחוצות,

אבינו מלכנו זכרנו בזיכרון טוב לפניך,
זו בקשה מפורטת או כללית?

 

[וחי בהם]

העתק מהמכלול

במנהג אשכנז המזרחי נוהגים לפתוח את הארון בכל פעם שאומרים אבינו מלכנו; בקהילות אשכנז המערבי, פותחים את הארון רק בשחרית של ראש השנה ובתפילות יום כיפור, אבל במנחה של ראש השנה ובתפילות עשרת ימי תשובה, אין פותחים את הארון כלל. בקהילות אשכנז המערבי נוהגים שהחזן אומר כל משפט ואחריו הקהל, כאשר חלק מהמשפטים נאמרים במנגינה קצרה וחלקם במנגינה מיוחדת.[22] בנוסח אשכנז המזרחי נהוג ברוב הקהילות שאת התחלת וסוף התפילה אומר כל אחד לעצמו, אולם מספר שורות באמצע התפילה אומר החזן והקהל חוזרים אחריו כל שורה בנפרד; המנהג הרווח הוא כיום לאמר כך תשע שורות באמצע. בעבר היה מנהג לאמר רק את חמשת פסוקי כתבנו ביחד חזן וקהל ובספר מטה אפרים כתב שנהגו לומר חזן וקהל החל מ"אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו", כלומר שבע שורות נאמרו במתכונת של חזן אומר וקהל חוזר.[23] היה מי ששיער שהאמירה המשותפת של חלק מהפסוקים נובע מהרצון למנוע טעות בגלל בלבול בין הנוסח של עשרת ימי תשובה לזה של תעניות ציבור.[24] היו שיצאו נגד מנהג זה לומר רק את הפסוקים האמצעיים בקול חזן וקהל כי הוא מראה שמחשיבים את הבקשות האמצעיות הפרטיות מעל לבקשות הכלליות שבשאר חלקי תפילת אבינו מלכנו.[25][26] אחרים קראו להחזיר את המנהג הישן לומר את כל התפילה במתכונת חזן-קהל בטענה שהמנהג התבטל מחמת עצלות.[27] הרב צבי הירש שפירא מציין מנהג עתיק שהיו אומרים את אבינו מלכנו ביחד כל הקהל ביחד בנעימה ולא במתכונת של חזן וקהל חוזר אחריו.[28]
במקומות רבים נהוג לשיר את השורה האחרונה: "אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים". לעומת זאת, היו שכתבו שיש לומר פסוק זה בלחש כאדם המתבייש מחדלון מעשיו, בדומה לאמירת תחנון,[29] וכן נוהגים בקהילות אשכנז המערבי.[22]
לעומת זאת, בקהילות הספרדיות אומר החזן את כל הקטע בקול רם, בדומה ליתר התפילה. ביחס לציבור המתפללים ישנם שני מנהגים נפוצים אצל הספרדים: יש נוהגים שאת מרבית התפילה לא אומר הציבור אלא עונים "אמן" על כל שורה, ורק על מקצת השורות חוזר הקהל בקול רם, אך יש נוהגים שהקהל אומר את כל התפלה בלחש ביחד עם החזן. יוסף היינימן משער שבעבר היה נהוג שהחזן אומר את הבקשות והקהל היה עונה אחריו "אבינו מלכנו", ומעין זה נהוג אצל חלק מהתימנים.​

 

[יישר כח גדול]

מטה אפרים סימן תרב סעיף יג
ובספר קצה המטה שם ס"ק טו
ובספר שער יששכר מאמר מאזנים למשפט אות צא מתרעם על המנהג שהחזן מתחיל בהחזירנו בתשובה

 

[מתחילים מחדש]

יש קהילות שהחזן מתחיל בקטע "קרע רוע גזר דיננו".

 

[מעיינות]

מטה אפרים סימן תרב סעיף יג
ובספר קצה המטה שם ס"ק טו
ובספר שער יששכר מאמר מאזנים למשפט אות צא מתרעם על המנהג שהחזן מתחיל בהחזירנו בתשובה

המט"א לא מבאר מדוע נוהגים כך.