נושאים
מה הביאור בדברי המשנ"ב שלא לסובב ראשו לאחור עד שיסיים הש"צ?
תפילה ליד צינורות ביוב ופחי אשפה
תפילה לנשים
פסוקים שאומרים אחרי שיר המעלות דחוף!
אבינו מלכנו חזן וציבור
הנהגת מרן הגרי"ז הלוי זי"ע בתפילה ביחידות
האם אפשר לצרף מ"ויושע ה'" בפסוקי דזמרה, לשנים מקרא?
זמן תפילה או קריאת שמע באיחור...
כתב המהר"ל, ששכר פסיעות הוא רק בתפילה, כיון שתפילה היא קירבה לקב"ה,
[עי' פרשת וירא (יח כג) "ויגש אברהם", ועי' רש"י שם מ"ויגש אליהו"].
אמנם כמדומה שיש חולקים על זה, וס"ל שאף בלימוד יש שכר.
אל היכלו של הרה''ק השרף מרוז'ין זי''ע נכנסה פעם קבוצה גדולה של מתנגדים לדון בכמה עניינים שעל הפרק.
בין הדברים קנטרו לפניו: הנה אנו נוהגים לקום עם עלות השחר, מתפללים 'ותיקין', ואחר כך עוד יושבים ללמוד משניות וכו', ואתם קוראים לנו ''מתנגדים''. – ואילו אתם מתפללים שחרית בשעה מאוחרת, ואחר...
תפילה ללא כוונה כגוף בלא נשמה. כך כותב בחובות הלבבות (שער חשבון הנפש פ"ג, חשבון ט').
ובשו"ע ריש סימן צ"ח כותב: "המתפלל צריך שיכוון בלבו פירוש המילות שמוציא בשפתיו, ויחשוב כאילו שכינה כנגדו".
ובמבי"ט כתב: "כמדבר איש אל חברו שמדבר לו פנים אל פנים". ובמסילת ישרים כתב: וכאילו "הוא בא ונושא ונתן ממש...
ידוע הקפידא להתפלל מתוך הסידור דייקא.
בפשטות, הסיבה הוא לעורר את כוונת התפילה.
אך, עפ"י פנימיות הענין, הסיבה הוא להתקשר עם אותיות התפילה, העולות למעלה.
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שוה להניחם (ג ח)
יש להקשות איך אנו מתפללים בתפילת "ולמלשינים" שיכרתו ויעקרו הרשעים, הרי אמרינן בברכות י. במעשה דהנהו בריוני שהיו בשכינותו של ר״מ וציערוהו טובא, והתפלל עליהם שימותו, ואמרה לו ברוריא אשתו שיתפלל עליהם...
ביאור הלכה סימן א סעיף א:
שיהא הוא מעורר השחר - נכון מאד ליזהר לומר קודם כל ג' תפלות הודאת היה"ר המבואר בירושלמי פ' תפלת השחר דהיינו בשחרית מודה אני לפניך ד' או"א שהוצאתני מאפלה לאורה. ובמנחה מודה אני וכו' שכשם שזיכיתני לראות כשהחמה במזרח כך זכיתי לראותה במערב. בערבית יה"ר כו' כשם שהייתי באפילה...
בשנים האחרונות חלה תופעה חדשה והיא היפוך היוצרות ממש, שימי הפורים נהפכו לימי תפילה וזעקה ולימוד רצופות וכדו' ומצאתי בספר אוצר נחמד דברים כדרבונות בענין זה מהגאון רבי שריה דבילצקי זללה"ה:
הנה ידוע מספה"ק אשר ימי הפורים הם עת וזמן למחילת עוונות כמו יוהכ"פ, ואדרבה שהוא גבוה יותר כי יום כיפורים...
נודע באהלי תורה הנהגתו בקודש של מרן רבינו הגרי"ז זיע"א, שהיה מתפלל עכ"פ חלק מן התפילות ביחידות.
אשמח לפירוט מדויק.
האם כל תפילה בין בחול ובין בשבת ובין שחרית ובין מנחה ומעריב?
האם היה שינוי בר"ה וביום הכיפורים וכדו'?
האם זו הנהגה שקיבל מבית אביו רבינו הגר"ח זי"ע, ואם זה הנהגה שהוא חידש לעצמו...