תחומין

בגמ' (שבת צו עמוד ב) מבואר לכאו' שלא הועילו מדין מחיצות, דאיתא "משה היכן הוה יתיב - במחנה לויה, ומחנה לויה רשות הרבים הואי, וקאמר להו לישראל: לא תפיקו ותיתו מרשות היחיד דידכו לרשות הרבים" הרי שהיה מחנה לויה רה"ר, ואף שהיה מוקף בענני כבוד. אבל ברוקח מצאתי שכתב ספר הרוקח הלכות עירובין סימן קעח...

מה הדין במניח עירובו בעיר שיש בה רה"ר, מהלך את כולה?

חידושי הרמב"ן עירובין מא ב שכל עיר שבעולם אפי' אינה מוקפת מחיצות ורה"ר גמורה עוברת בתוכה הרי היא כד"א בין לשובת שם בין למניח עירוב בין נתנוהו גוים או רוח רעה בתוכה, ואפי' הניחוהו בתוך רה"ר שלה, ואפי' נמי בעיר חרבה כך דינו, ולא עוד אלא אפי' עבורה של עיר עם העיר כד"א שלו, ואם נתנוהו בתוך העיר מהלך...

פרש"י "אלו אלפים אמה של תחום שבת, ולא במפורש, שאין תחומין אלא מדברי סופרים, ועיקרו של מקרא על לוקטי המן נאמר" ולא הבנתי, אם על לוקטי המן נאמר, למה שלא יצאו ממקומם? ונכון היה שיתפרש בכתוב אל יצא איש ללקוט המן ביום השביעי.