ט"ו בשבט

אחד מגדולי החסידות תמה: מה ראו חכמים לתקן את ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" שמברכים על פרי חדש. על עשיית מצווה כגון אכילת מצה, תקיעת שופר, סוכה ונטילת לולב אפשר להבין, שיש לברך על כך שזכינו לקיים מצוה, שזה דבר רוחני ונעלה וקשור לתכלית חיינו. אבל לומר: "שהחיינו, וקיימנו, והגיענו" - על...

בשבועות שעברו חל ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות. ובנוסף קראו בשבת בתורה על נס קריעת ים סוף ושירת הים (שבת זו אף נקראת גם ״שבת שירה״ על שם שירת הים שבפרשתנו). השל"ה הקדוש כותב: שחייב להיות קשר בין הפרשה לבין המתרחש באותו שבוע, אם כן חייב להיות קשר בין הפרשה לט"ו בשבט. בט"ו בשבט נוהגים להרבות בשמחה...

עוד תיאור מעניין של החזן פנחס מינקובסקי על ״טיש״ בטאלנא בחמשה עשר בשבט מביא הוא בספרו: "את חמשה עשר בשבט היו חוגגים בחצר בתפארת רבה כאחד מארבעה ראשי שנים. הכינו קערה גדולה ופירות ארץ ישראל עליה, אורחים רבים באו, וביניהם ר' דוד סאוורנער [1] שבא לפצות את הצדיק על שהתערב בעיירה אחת לטובת השו"ב...

גיליתי היום לראשונה אשר יש הנוהגים לשתות ד' כוסות יין בט"ו בשבט מישהו יודע מה המקור למנהג? והאם זה התפשט בכלל ישראל?

מחפש הקשר בין ט"ו בשבט ללימוד התורה / החזקת תורה לצרף למארזי פירות (וירקות...) שיחולקו ללומדי התורה ולמחזיקים בה

ידוע מהרה"ק אדמו"ר הזקן מסאדיגורה זי"ע על חמישה עשר בשבט ועוד איזה יו"ט, שבא' מהם דנים על הצדיקים איזה חסידים יהיה להם, ובא' מהם דנים החסידים איזה צדיק יהיה להם. אשמח אם מישהו יכול להעלות את הקטע.

קרדיט מוסף תורני של הפלס

כידוע ט"ו בשבט הוא ר"ה לאילן כמבואר בריש ר"ה. אך רבים מחליפים את ר"ה לאילן ביום הדין לאילן, ועל פניו זו טעות, שכן מבואר בר"ה פרק א' משנה ב', שהוא בכלל עצרת, חג השבועות, ולא בט"ו בשבט שאינו אלא ר"ה לאילן לגבי מעשרות וכו'. בנוסף דרוש הסבר א. מה בין יום ר"ה לאילן, ליום שמחה ויו"ט שהוזכר בפוסקים...

האם יש מקור כלשהו לפרשנות הפסוק כדימוי בין האדם לעץ? (או שמא נשתרבבה אצלינו משמעות שגויה וחיצונית בגלל שירו של נ.ז.) רש"י: כי הָאדם עץ השדה - הרי 'כי' משמש בלשון דילמא, שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך , להתייסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר? למה תשחיתנו?! ראב"ע: כי חיי בן אדם הוא עץ השדה...

בכל חג יש את העבודה המיוחדת לאותו חג, לדוג' בסוכות זה ארבעת המינים ישיבה בסוכה הלל תפילת מוסף וכו', איזה עבודה מיוחדת יש לאדם ביום ט"ו בשבט, מלבד אי אמירת תחנון?