טעם

מה הטעם שהנהיגו לצום זכר לנס שניצלו ממכת בכורות, ולא הנהיגו לעשות סעודה ומשתה בהלל והודאה על הנס, כמו שעושים בפורים משתה וסעודה לזכר נס ההצלה.

שאלה קצת מעצבנת, אבל חשובה מאוד. מה הסיבה שאנו לומדים תורה?

אני לומד כעת הלכות נדה, בסימן קצ"ד סעיף א', מבואר בט"ז, וכן בב"י בסעיף זה, שהיה גזירה של ליל מ"א לזכר ופ"א לנקבה לפרוש, אבל היום שאין בועלים על דם טהור בטל התקנה. וקשה לי, הרי אנו יודעים שתקנה לא בטלה אם הטעם בטל, והרי כאן זה רק מנהג שהיה מקומות [באשכנז!] שלא הקפידו על מנהג זה, ואפילו אם היום...