שקר

והמלך קם בחמתו וגו' והמלך שב מגנת הביתן, מקיש שיבה לקימה מה קימה בחימה אף שיבה בחימה, דאזל ואשכח למלאכי השרת דאידמו ליה כגברי וקא עקרי לאילני דבוסתני, ואמר להו מאי עובדייכו, אמרו ליה דפקדינן המן. [מגילה טז.] בשערי בינה להרוקח (כעי"ז מובא במנות הלוי משמו, ושילבתי דבריהם יחדיו): ויש לשאול למה...

בין החסידים הרבים שהגיעו אל חצירו של הצדיק רבי יחזקאל שרגא משינאווא היה חסיד אחד שנתן לרבי מתנה זוג פמוטים מבהיקים . יסלח לי אמר הרבי אולם מנוע אני מלהשתמש במתנתך כיון שברק הכסף יש בו משום גאווה. רבי אמר החסיד אי וזה לא כסף ממש אלא נחושת מצופה בכסף. אם כך אמר הרבי הרי זה גרוע שבעתיים גם שקר וגם...

או רק בדיבור?

זה לאו, שהתורה מורה לנו - לא לשקר? זה עשה, שהתורה מורה לנו לעשות את הריחוק? או שזה לא זה ולא זה. ומה כן? - לא יודע.

מהי דע"ת לגבי אמירת שקר לצורך רווח מהמדינה, כגון סיוע בשכר דירה, הנחה בארנונה וכד'? לא מצדיק את זה משום כיוון, רק שואל מבחינה תורנית והלכתית.

בגמרא בסנהדרין קח. דרש ר"י דמן קסרי מאי דכתיב קל הוא על פני מים תקולל חלקתם בארץ מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח בהם ואומר להם עשו תשובה ואם לאו הקב"ה מביא עליכם את המבול ומקפה נבלתכם על המים כזיקין שנא' קל הוא על פני מים ולא עוד אלא שלוקחין מהם קללה לכל באי עולם שנאמר תקולל חלקתם וגו'. שימו לב...