שלמה המלך

שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, במדרש רבה (פרשה יג סי' יד) ימים בגי' ק', בא שלמה והוסיף ים שלשים אמה, הרי ק"ל. אפשר לרמז משקלה אותיות שלמה ק', היינו ק' ועוד ל' שהוסיף שלמה.

וְכִי תַּשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב, יַד גֵּר זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, וְתוֹשָׁב זֶה מַלְכוּת מָדַּי, וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב זוֹ מַלְכוּת יָוָן, אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר זוֹ מַלְכוּת אֱדֹם. [מדרש תנחומא] קרא לנבוכנצר גר, לפי מ"ש במאמר אם כל חי ח"ב סי' כ"ג, וז"ל: ולא זכה נבוכדנצר להקרא אריה...

בפשוטו היינו דין דעירוב חצירות, ואיסור הטלטול מרשות היחיד לרה"י. אמנם ראיתי ברמב"ן (בהשגות לספר המצוות שורש א) שכ' "שאמרה לה ברוח הקדש אפילו מצות העתידות להתחדש כמו שאמרו מפקדינן תחום שבת והיא מצוה מדבריהם ואני חושב שהיא תקון שלמה ובית דינו מכלל עירובין" ולא ידעתי, מה ענין עירוב תחומין ואיסור...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים (כח ל) בפירוש הרא״ש על התורה הקשה, מפני מה הוצרך שלמה המלך לשאול את אשמדאי היכן נמצא השמיר, כדאיתא בגיטין סח. הרי היו יכולים לשאול באורים ותומים, וכן הקשו בתוס׳ בגיטין שם. ותירץ הרא״ש שהאורים ותומים אינם מגלים מה שהאדם יכול לידע...

בסוכה (נג.) אמר רבי יוחנן, רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה, לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה. הנהו תרתי כושאי דהוו קיימי קמי שלמה, אליחרף ואחיה בני שישא סופרים דשלמה הוו, יומא חד חזייה למלאך המות דהוה קא עציב, א''ל אמאי עציבת, א''ל דקא בעו מינאי הני תרתי כושאי דיתבי הכא, מסרינהו לשעירים שדרינהו...