שאלה

אדם העומד באמצע תפילת העמידה והחזן מגיע לברכת האל הקדוש, האם יש ענין לעצור ולשמוע את הברכה מהחזן ולצאת ממנו (וכך זה יהיה כאילו הוא גם אמר את הברכה יחד וממילא נפטר מאמן)? זכור לי שראיתי פעם שיש ענין, רק כרגע לא מצאתי, ואשמח לעזרת הציבור

בבא בתרא דף פא: לקראת סוף העמוד הגמרא מתרצת לגבי ביכורים שהוא מביא ואינו קורא כגון בצרן ושלחן ביד שליח ומת השליח וזה לפי רבי יוסי בר חנינה (לכאורה לא לכול"ע) לכאורה היה הרבה יותר קל לכתוב שהוא מביא את זה מהחג (סוכות) עד חנוכה שאז מביא ולא קורא (כמו שהביא הרשב"ם ממשנה בביכורים) ואז זה גם מקרא...

יש אנשים שיש להם בשם שם ה לדוגמא גבריאל בתיה וכו' וכשהם כותבים את זה הם עושים פס מעל ככה גבריאל' בתיה' האם יש בזה עניין אן שאפשר לכתוב רגיל

בפרשת ויגש (בראשית מ"ו ד') כתוב "אנכי ארד עמך ... ואנכי אעלך" רש"י הקדוש מבאר שה' הבטיח ליעקב שיעלה אותו ויקבר בארץ ישראל וקשה שמובא בפרשת ויחי (בראשית מ"ז כ"ט) שיעקב השביע את יוסף שלא יקבור אותו במצריים ולמה השביע אותו אחרי שה' הבטיח לו שיקבר בארץ ישראל?