סעודה

יל"ע לפי המבו' ברמ"א שיכול לצאת יד"ח בסעודת הפורים בבוקר כבר, א"כ בשנה זו כל שאכל כבר סעודתו יהיה אסור לו לאכול אח"כ עוד סעודה כיון שלא התירו לאכול אז רק משום סעודת פורים והרי הוא כבר קיים מצות סעודה, ולא נתיר לו עוד שהרי אסור לקבוע סעודה ער"ש? עוד יל"ע כיו"ב בבני ירושלים שאין להם פורים ביום...

שמעתי מת"ח א' שליט"א שטען שהשנה לבני ירושלים אין דין לאכול סעודה דוקא ביום שהרי כל הטעם שאוכלים דוקא ביום כי כתי' ימי משתה ושמחה, אבל בשנה זו שאינו רק דין תשלומין ואינו יום פורים א"כ אפי' בלילה יוצא יד"ח, ואדרבה י"ל דזריזין מקדימין, או דנימא שעיקר התקנה לאכול ביום א' נקבעה כפי גדרי מצות פורים...

רבים נוהגים לערוך סעדת הילולא ביום יארצייט לסילוק הוריהם ורבותיהם, מה ענין יש בזה, וכי יש בכך עילוי נשמה? ומה מקור מנהג זה?

בשו"ע סי' ר"נ נפסק מהגמ' בשבת שיש מצווה להשכים להכין ביום שישי צרכי שבת מהפסוק "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו". ודן הביאה"ל, האם זה מן התורה; וכתב שלכאורה מוכח שאינו דאורייתא, לפי הראשונים ששלש סעודות דרבנן, ודחה שגם אם ג' סעודות דרבנן - מ"מ מדאורייתא יש לאכול בשבת משהו, כמבואר בביצה ב' ב'...