רציעה

שיטת הרמב"ן קידושין ט"ז א' כי יש קנין איסור; ובתוס' (יבמות ע' ב' ד"ה אלמא) פי' את דברי הגמ' (שם) "לא קני ליה רביה", שהכוונה שלא קנוי לענין מצוות, ומה שמותר בשפחה הוא כדי לעבוד את הדין; ולרמב"ן - כוונת הגמ', כמו שפירשו שם הרשב"א והריטב"א - שיכול לצאת שלא מדעת האדון, כגון בגירעון כסף ובשש ויובל.

ואילו בקידושין כ"א ב' אמרו במפורש שאסור לרצוע בסם!

מצאנו בפרשה לכאורה כמה מצוות קיומיות א' רציעה - לשיטת החזו"א שאין זה חיוב, ב' ייעוד - עי' בכורות י"ג א' וספר החינוך, ג' לכלב תשליכון אותו בטריפה, שדנו בזה בחקרי לב ובשפת אמת, ולכאורה יש מקום לדון שזה מצווה קיומית. ומצאנו במקומות נוספים בתורה כזאת; מיהו עי' בספר בית ישי להגר"ש פישר שכתב שלא מובן...

נחלקו האחרונים האם עבד עברי שאומר שאינו רוצה לצאת - חייב האדון לרוצעו, מדברי המקנה (קידושין כ"ב א') נראה בפשטות שזהו חיוב, וס"ד שאפי' באינו אוהבו חייב האדון, וקמ"ל מדרשא שלא. וע"ע בזה בדברי שאול לשואל ומשיב ובחתם סופר על התורה. והחזו"א כתב שאין חיוב; והקשה האבן ישראל, מרש"י קידושין כ"א ב' על...