קידוש לבנה

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והוא עד או ראה או ידע (ה א) בראש השנה כה: מבואר שבית דין שראו את הלבנה יכולים לקדש את החודש על פי ראייתם, ואין צריך הגדת עדות, שלא תהא שמיעה גדולה מראיה. וכמו כן בדיני נפשות, בי"ד שראו באחד שהרג את הנפש יכולים לדון על פי ראייתם בלא עדות. אבל כל זה כשראו ביום, אבל כשראו...

מן הסתם הייתי היחיד שבירך קידוש לבנה במוצ"ש האחרון, כ-40 שעות לאחר המולד האמיתי [שהיה בליל ששי, בשעה שתים וחצי בלילה]. אנו קרובים לניסן, ובשל כך המילקה בזוית כמעט 90 מעלות לאופק [כפי שרואים שהלבנה שוכבת כמעט לגמרי], ודבר זה גורם שתהיה חשיכה גדולה יותר המאפשרת לראות טוב יותר את הלבנה, ואכן הלבנה...

מתי התחיל המנהג? ומתי הוא נספה? וברצינות, האם לא הגיע הזמן שהדור מחפש ההילולות שלנו ישקיע לפחות במקום בהם הוזכר מקור לענין?

שמעתי בשם הרב אי"ש גריינימן שליט"א שבמקום שאפשר [ישיבה, וכדו'] - יש להקדים הבדלה, כיון שתדיר קודם. וכן שאלו את ר' ראובן פוזן מדוע לא נוהגים כן בבתי כנסיות [כמו ביו"כ, שמבדילים קודם]; והשיב, שהציבור שסיימו מעריב - יעשו קודם קידוש לבנה, כדי שיעשו כולם יחד.