קריאת המגילה

איך יתכן אדם שיצא ידי חובת קריאת מגילה, ונסע לעיר שאינה מוקפת חומה, ונתחייב לקרוא שוב? לא בדקתי כעת האם נפסק כן להלכה.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותלו אותו ואת בניו על העץ (ט כה) יש להעיר שלא נזכר מה עלה בגורלה של זרש, ולא מצינו שהרגוה. והרי הריגת המן ובניו היה בהם משום מחית עמלק, וא״כ מדוע לא הרגו גם את זרש. ובספר מעיל קטן ח״ג האריך בזה וכתב די״ל שהיא לא היתה מעמלק, ומ״מ בניה עמלקים משום שבאומות הלך אחר הזכר...

דבר שכיח שאחרי שקראים את המגילה, קוראים בשביל להוציא אחרים. האם מותר יהיה לדבר באמצע, והאם זה לכתחילה??

ב'סידור המפורש' הובא, שהסיבה היא משום ש"שושנה" - בגימטריא אסתר. ואפשר להוסיף, שישועה זו הייתה בשושן.

הרב שטיינמן זצ"ל בשנותיו האחרונות, רכש הרב שטיינמן מגילת אסתר מהודרת במיוחד. כן עודד הרב את סדר הלימוד שנערך בישיבת 'ארחות תורה' בליל פורים. לאחר גמר הלימוד, נהגו מאות בחורי הישיבה להיכנס אל הרב, וקיבלו ממנו כוסית יין. "ברוך ה' שיש בחורים שגם הלילה יושבים ולומדים", אמר הרב שטיינמן עם גמר...

מה הדין מי שעמד על רגל אחת בעיר מקופת חומה שזמן קריאתה בט"ו ורגל אחת מחוץ לעיר?

דרשו סימן תרצ הע' 49: ובטעם המקומות שנוהגים הציבור לקרוא עשרת בני המן, בין הערוך השלחן (סכ"ג) שטעם המנהג הוא משום שבזה היה עיקר הישועה [וכמו בד' פסוקים של גאולה שכתב הרמ"א (סי"ז) שנוהגים הציבור לאומרם]. והצפנת פענח (השמטות להל' גירושין ח"ג עמ' 113) ביאר בטעם המנהג, שכיון שצריך לאומרם בנשימה אחת...

למה בקריאת המגילה יש דין לקרא דוקא מתוך מגילה כשרה, ולא סגי בסיפור המגילה כמו בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר. הרי גם בסיפור המגילה בע"פ וכדו' מתקיים פרסום הנס אותו דבר.

ידוע פלוגתת מרנן החזו''א והגרי''ז זצ''ל לענין קריאת המגילה שלא בזמנה שצריכה עשרה לעיכובא האם מתקיימת דין עשרה רק אם כולם שומעים ויוצאים מהבעל קורא (דעת מרן הגרי''ז זצ''ל) או דאף אם אומרים לבד יוצאים (דעת מרן החזו''א זצ''ל). ובהקדם גילוי דעת שטרם זכיתי לעיין בשמעתתא דא כדבעי - ברצוני לברר שורש...

בענין פורים המשולש א. בפורים יש ארבע מצוות, מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וסעודת פורים, גם תיקנו חכמים לומר על הניסים, וקריאת התורה. ב. שו"ע סימן תרפ"ח סעיף ו' יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין את המגילה בשבת אלא מקדימים לקרותה בערב שבת, וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו...

ברכת "הרב את ריבנו" ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו. והדן את דיננו. והנוקם את נקמתנו. והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו. והנפרע לנו מצרינו: ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע: ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה...

ג' אדר רבי מרדכי יפה זללה''ה בעל ה'לבושים' רצ – שעב מה עושים כשקוראים במגילה 'המן'? כתב הלבוש בסי' תרצ כשהקורא קורא שם המן יאמר השומע 'שם רשעים ירקב', ונוהגין התינוקות לנקש בשמעם שם המן, ויש להם סמך משום דכתיב [משלי י, ז] שם רשעים ירקב, וכתיב 'מחה אמחה את זכר עמלק', ולכך יש לכתוב להם שם המן...

תקנת בני הכפרים א מבואר במשנה שהכפרים מקדימים ליום י"א י"ב י"ג וכתב רש"י בסיבת הפטור וז"ל: "והכפרים אינם בקיאים לקרות וצריכים שיקראנה להם אחד מבני העיר ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבוא ביום י"ד" ולפני זה מסביר שבשני וחמישי מתכנסים שם לב"ד וליישב עם הגמ' בד"ד: שאומרת שהסיבה היא מפני שמספקים מים...