פרשת אמור

לפרשת אמור יש לו פחד כשר אין לו פחד פסול?

שמעתי ווארט, ואיני זוכר מקורו. אבל לגודל חביבותו אציענו בפני החברים, ואשמח אם מישהו ישיב לי אבידתי ויזכיר לי מקומו ואומרו. וזה הווארט: להזהיר גדולים על הקטנים (רש"י בתחילת אמור) אינו מלשון אזהרה, אלא מלשון זוהר, שצריכים הגדולים להעביר את זוהר נועם המצוות והתורה אל הקטנים.

הטעם לכך כתב הריב"א - שכל השומעים כאן היו צריכים לסמוך את ידיהם עליו, מה שלא מצאנו בשאר המומתים, לפי שגם העדים היו צריכים כפרה, שהרי העידו 'כך שמענו שקילל', וגם הדיינים צריכים כפרה על ששמעו את קללתו, ולכך קרעו את בגדיהם. נמצא שכולם חטאו בגללו, והוא קרבן לכולם, לפיכך כל השומעים סומכים עליו, שהוא...

כתב ה'פענח רזא': אע"פ שהמריבה היתה עם חברו הישראלי, ואם כן היה לו להתרעם על הישראלי, ולא על הקב"ה, מ"מ מתוך המריבה אמר לו האיש הישראלי: "ממזר ובן מצרי אתה, איך אתה מעז פנים?!" השיב לו: "ואבא היכן הוא?" א"ל: "משה הרגו בשם המפורש". מיד ברך את אותו השם. וה'בכור שור' כתב, שמתוך המריבה אמר בן המצרי...

לה יטמא(כ"א ג') פרש"י מצוה, ויש להקשות הלא כל ציווים שבתורה הם מצוה ומדוע דוקא כאן מדגיש זאת רש"י. וי"ל דאיתא בגמ' זבחים (ק.) מעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערב פסח ולא רצה לטמא לה דחפהו חכמים וטימאהו בעל כרחו. וזו כוונת רש"י "לה יטמא" דהוא מצוה על בית דין לכוף את האדם להיטמא להם משא"כ בשאר מצוות...

מבאר ה'ציצים ופרחים': הנה מעיקר הדין לאדם לא מגיע כל שכר עבור קיום המצוות, כי אומר ה': 'מי הקדימני ואשלם'(איוב מ"א ג) 'מי מל עד שלא נתתי לו בן זכר?!' 'מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג?!' 'מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית?!' 'מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית' (ויק"ר כ"ז:) ממילא האדם הוא במצב...

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת, רמז למנהג ישראל להדליק נרות שבת כמספר הילדים בבית.

פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת אותיות כתף, מרמז לאמרם ז"ל בסוכה (לו:) מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו. ודוקא על כתפו, לפי שהאתרוג יש בו דמות כדור הארץ, והצדיקים רואים עליו מה שיארע כל השנה בכל העולם, כמובא בסיפורי חסידים (זווין, סוכות 131) עיי"ש, ולכן נשא רבי עקיבא האתרוג על כתפו...

מִלְּבַד שַׁבְּתֹת ה' וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם, מרמז לאמרם (שבת י:) מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה. ואפשר שנרמז כאן ב' מדרגות שיש בשבת קודש, כמ"ש בפרי צדיק בכמה מקומות שיש שמתענגים במאכלי השבת לצורך עצמם, וכתב האריז"ל שאכילת שבת אינה מגשמת את האדם, ויש שמשיגים דרגה גבוהה שהם מענגים את...

זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא ר"ת תַּמֻז, רמז שהיה צריך להיות ראש השנה בחודש תמוז, כדאי' בפסיקתא דרב כהנא (פיסקא ל') רצה הקב"ה שיהיה בכל חדש מחדשי הקיץ רגל, ונתן להם פסח בניסן, ופסח שני באייר, ועצרת בסיון, ורצה ליתן להם מועד גדול בתמוז, וכיון שחטאו נדחה לתשרי. וביארו המפרשים הכוונה שרצה ליתן להם...

וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה במדרש רבה (פרשה כז סי' י) דרשו השייכות בין אדם לבהמה ששניהם ביום השמיני. ובש"ך על התורה (גימטריאות): ומיום השמיני והלאה ירצה רמז על אליהו שעומד על הנימול, והלאה עם חמש מלות עולה אליהו. עכ"ל. אפשר להוסיף השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה...

שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב במדרש רבה (כז, ג) וכי שור נולד והלא עגל נולד, ולמה קראו שור, אלא משום עשו להם עגל מסכה, לפיכך קראו הכתוב שור ולא עגל. דהיינו כדי לא להזכיר חטא העגל, שלא יהיה קטיגור סניגור. אמנם בגמרא (חגיגה יג:) אמרו שהוחלף שור שבמרכבה לפני כרוב כדי שקטיגור לא יעשה סניגור, משמע שגם שור...

אמור אל הכהנים בני אהרן במאור ושמש: במדרש רבה (ויקרא רבה כו, ו) אמור אל הכהנים, הדא הוא דכתיב (תהלים יט, י) יראת ה' טהורה עומדת לעד, אמר ר' לוי, מיראה שנתיירא אהרן מלפני הקדוש ברוך הוא, זכה ונתנה לו הפרשה הזו שאינה זזה ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות. צריך להבין, שלכאורה נראה...

אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בספר אגרא דכלה: הנה האמירה הראשונה לא פורש מה אמר, אם הכוונה על מה שאמר אחר כך לנפש וכו', הנה זה הוא מאמר בפני עצמו ואמרת אליהם. הנה הוא לדעתי להיות יש חשש כאשר יראו הכהנים שהם נצטוו מצות יתירות ולהתנהג בקדושה יתירה משאר ישראל, לבל יתגאו...

איזה דבר נהג בכל יום - כל ארבעים שנה שהיו במדבר, כפי שנהג (בזמן המקדש) ביום הכיפורים לדורות?