מתן תורה

ראשונים כאחרונים העירו על מה שלא מצינו בתורה תאריך מדויק של מעמד הר סיני. הרמב"ן (ספר המצוות) כתב וז"ל: "שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו, אבל יהיו עינינו ולבנו שם כל הימים" עיי"ש. ובספר עקידת יצחק (ויקרא שער סז, פרשת אמור) לרבי יצחק עראמה כתב: "והנה יש בכאן שאלה חזקה, והיא כי למה לא...

אשר בחר בנו מכל העמים – האמנם??? בכל יום בבוקר בברכת התורה אומרים 'אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו', בזמן זה אנחנו מודים להשי"ת על כך שמתוך כל שבעים אומות העולם בחר דווקא בנו בני אברהם יצחק ויעקב להיות עמו להם יתן את בתו התורה הקדושה. אך האם השי"ת באמת בחר בנו מתוך שבעים אומות העולם...

קטן שהגדיל יכול להמשיך לברך בברכה??? אם ספר בטעות האם יכול לספור בברכה??? האם אפשר לספור בכתיבה??? האם המצוה בכל לילה או מצות ספירה כללית??? מה הדין כששכח לספור בלילה וביום??? האם ספירת העומר דאורייתא או דרבנן??? מדוע לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר??? האם מצות צריכות כונה??? בטעם מצות ספירת...

כתרים של מתן תורה עד למתי נלקחו (יש לציין מקור)?

סמך וּבְקֻצְרְכֶם לשבועות יום מתן תורתינו [וכן דרשו חז"ל (חגיגה יז.) איזהו חג שאתה קורא וקוצר בו הוי אומר זה חג עצרת], לרמז מה שאמרו (פסחים ג:) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה.

ולא חג פסח או סוכות שגם עוצרים ממלאכה?

ראיתי מביאים בשם ספר שיחות חיים להג"ר נתן אינפלד שכתב בזה"ל -שמעתי כמה פעמים מרבינו בעל האבי עזרי שליט"א שאמר בשם מרן בעל האבן האזל ששבועות הוא יום הדין לתורה [והוסיף שאמר כן בשם הר"ן, ואינו מוצא מקומו] וראיתי (מחה"ס הנ"ל) זה בשל"ה שמביא בשם "תולעת יעקב" ע"ש במסכת שבועות דף ק"פ ע"כ ע"ש. וראיתי...

אי' בספר ברכת מועדיך לחיים (לר"ח פלאג'י, דרוש כלה) שבני ישראל במתן תורה היו כחתן וכלה והקב"ה כביכול אבי הכלה, א"כ לכאורה איך קרא לישראל בשמו, והלא אסור שיהיה שם החתן כשם החותן דהוי סכנה, ומתרץ שבתחילה נקראו עברים ואח"כ הוסיף להם שם ישראל, ובכזה אופן מותר שיהיה שם החתן כשם החותן, עיי"ש. ואפשר...

מסופר שהסאטמער רב ז"ל היה לבקר את ר' מוטל סלונימער ז"ל, וציטט את דברי חז"ל (זבחים קטז. מכילתא יתרו, ור' מדרש לקח טוב פ' ברכה) שכשהיו קולות וברקים במתן תורה באו אומות העולם אל בלעם ושאלו ה' למבול ישב? הקב"ה מביא שוב מבול? וענה להם ה' עוז לעמו יתן, הקב"ה נותן לישראל את התורה שנקראת עוז, ה' יברך את...

בתפילת מוסף בראש השנה אומרים על ההתגלות במעמד הר סיני "ללמד לעמך תורה ומצוות", וחשבתי ש"תורה" הכוונה שהיה שם כעין לימוד תורה מהקב"ה, עי' ברכות כ' ב' שבעל קרי אסור בדברי תורה רק אותו סוג לימוד שהיה בהר סיני [דיבור או שמיעה - עי' תוס', ולא הרהור, ואפי' למ"ד הרהור כדיבור דמי], ומלבד זאת הצטוו...

מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ (שמות פרק כ פסוק כא) ופירש רש"י: בכל המקום אשר אזכיר את שמי - אֲשֶׁר אֶתֵּן לְךָ רְשׁוּת...

הבה"ג לא מנה את "אנכי ה' אלוקיך" במנין המצוות. והרמב"ם (עשה א) מוכיח שכן נמנה, מהגמ' במכות (כ"ג ב'-כ"ד א') שמבואר שם שיש 613 מצות, כי כתוב "תורה ציווה לנו משה", תורה בגימטריא 611, ו"אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענו, וא"כ יש 613; הרי חזינן ש"אנכי" ממנין המצוות. והרמב"ן מתרץ לשיטת הבה"ג...

יל"ד אי לאחר מתן תורה שצריך עדי קידושין, התקדשו בנ"י פעם נוספת, או"ד לא הוצרכו להתקדש שוב. בבן יהוידע מגילה ז. כתב דלא התקדשו שוב. וכן נראה להוכיח מקרא דכתיב (דברים ה, כו) "שובו לכם לאהליכם", ולא כתיב דהוצרכו להתקדש שוב.

מכות מצרים והנסים האדירים שהתרחשו במדבר העידו על התגלות ה' נותן התורה. הלומד בספר דברים יגלה להפתעתו שהתורה מציבה אתגר-עולמי לכל הדתות בעולם להציג היסטוריה דומה של התגלות אלוקית בפני עם שלם. בספר דברים (פרק ד') מלמדת התורה את ההבדל בין היהדות לכל אמונה ודת אחרים: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר...